תנ"ך על הפרק - יהושע א - חזק ואמץ / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע א

188 / 929
היום

הפרק

חזוק ליהושע, צווי להכין צידה, פניה לשנים וחצי השבטים

וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃כָּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת־שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃עִבְר֣וּ ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה אָמַ֥ר יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃זָכוֹר֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔מָּה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

חזק ואמץ

הקדמה

בפרק א' נאמר ליהושע ארבע פעמים הביטוי "חזק ואמץ". שלש פעמים הוא נאמר על ידי ד' (ו,ז,ט), ובפעם הרביעית הוא נאמר על ידי בני גד וראובן וחצי שבט המנשה (יח).

יש לציין שבכל התנ"ך כולו מופיע ביטוי זה רק שמונה פעמים, ומתוכם הוא נאמר שש פעמים ליהושע: ארבע פעמים בפרקנו, ועוד פעמיים בספר דברים (לא, ז; לא, כג), וכן הוא נאמר פעמיים על ידי דוד המלך לשלמה בנו, בספר דברי הימים (א כב, יג; כח, כ).

מאמר זה יעסוק רק בשלושת החיזוקים שאמר ד' ליהושע. בחיזוק שאמרו בני גד וראובן וחצי שבט המנשה ליהושע יעסוק בעזרת ד' מאמר אחר.

כך נאמר בפסוקים:

א. ויהי אחרי מות משה עבד ד', ויאמר ד' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר:
ו. חזק ואמץ, כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם.
ז. רק חזק ואמץ מאד, לשמֹר לעשות ככל התורה אשר צִוְךָ משה עבדי, אל תסור ממנו ימין ושמאול, למען תשכיל בכל אשר תלך.
ח. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמֹר לעשות ככל הכתוב בו, כי אז תצליח את דְרָכֶךָ ואז תשכיל.
ט. הלוא צִויתיך חזק ואמץ, אל תערֹץ ואל תֵחָת, כי עמך ד' אלקיך בכל אשר תלך.

יש לשאול על חיזוקים אלו שלש שאלות:

  1. מדוע אמר ד' ליהושע בפרקנו שלש פעמים: "חזק ואמץ"?
  2. מדוע בחיזוק השני נאמר: "רק חזק ואמץ מאד"?
  3. מדוע בחיזוק השלישי נאמר: "הלא צִויתיך חזק ואמץ"?

א. למה מתיחס כל חיזוק?

כתב רש"י בפסוק ו':

חזק ואמץ - בדרך ארץ, כמו שהוא אומר: 'כי אתה תנחיל'.

בפסוק ז' כתב רש"י:

רק חזק ואמץ מאד - בתורה, כמו שהוא אומר: 'לשמור לעשות ככל התורה'.

בפסוק ט' כתב רש"י:

הלוא צויתיך חזק ואמץ - במלחמה, כמו שנאמר: 'אל תערוץ ואל תחת', והיכן ציוהו? בימי משה, שנאמר: 'ויצו את יהושע בן נון' וגו' (דברים לא, כג)".

לפי רש"י אמר ד' ליהושע שלושה חיזוקים בשלושה תחומים שונים: בדרך ארץ, שהכוונה כאן להנחלת הארץ, בתורה, ובמלחמה, ורש"י הוכיח את דבריו מהפסוקים.

אבל יש לשאול: מדוע הקדים ד' את החיזוק בהנחלת הארץ לחיזוק במלחמה? והרי תחילה יש להלחם באויבים, ורק אחר כך אפשר להנחיל את הארץ!

ב. מדוע החיזוק על המלחמה מופיע רק בסוף?

נראה שרש"י עצמו ענה על כך במה שכתב בפסוק ט': "והיכן ציוהו? בימי משה, שנאמר: 'ויצו את יהושע בן נון' וגו' (דברים לא, כג)". דהיינו שהחיזוק על המלחמה כבר נאמר ליהושע בימי משה, ואם כן הוא החיזוק שנאמר ראשון!

על פי זה גם ניתן להבין מדוע החיזוק השלישי פותח במלים "הלא צויתיך": אין זה חיזוק בענין חדש שלא נאמר עד עתה, אלא זהו החיזוק שכבר נאמר בימי משה!

ג. האם החיזוק על המלחמה נאמר על ידי משה, או על ידי ד'?

יש לשאול שלכאורה הציווי ההוא, בימי משה, לא נאמר על ידי ד', אלא על ידי משה, שכך נאמר שם: "ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא, וילמדה את בני ישראל. ויצו את יהושע בן נון ויאמר: חזק ואמץ, כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם, ואנכי אהיה עמך" (דברים לא, כב-כג). מפורש לכאורה שהפסוק נאמר על ידי משה!

יש לענות על כך על פי מה שכתב רש"י שם.

על המלים "ויצו את יהושע בן נון" כתב רש"י: "מוסב למעלה, כלפי שכינה, כמו שמפורש: 'אל הארץ אשר נשבעתי להם'". דהיינו שהפסוק "ויצו את יהושע בן נון", שנראה כאילו הוא נאמר על ידי משה, והוא המשך של הפסוק הקודם, לא נאמר על ידי משה, ואין הוא המשך של הפסוק הקודם, אלא הוא חוזר למעלה, לפסוק ט"ז: "ויאמר ד' אל משה", ואחרי שד' סיים לדבר עם משה, ומשה ביצע את דבר ד', דבר ד' עם יהושע.

הרמב"ן שם הביא את דברי רש"י וכתב עליהם: "ויפה פירש".

ד. מדוע בחיזוק השני נאמר: "רק חזק ואמץ מאד"?

נשאלה השאלה: מדוע בחיזוק השני נאמר: "רק חזק ואמץ מאד"?

נאמרו על כך שתי תשובות:

1. הסבר האברבנאל

כתב האברבנאל בפסוק ו':

כתב רש"י ז"ל שהחוזק הזה הוא בדרך ארץ, כמו שאמר: 'כי אתה תנחיל', ופירש 'רק חזק ואמץ' בשמירת התורה, כמו שאמר: 'לשמור לעשות ככל התורה', ופירש 'הלא צויתיך חזק ואמץ' במלחמות. וכפי שָרָשָיו אלה אחשוב לפרש הפסוקים, שציוה הא-ל יתברך ליהושע שיתחזק בשלושה ענינים:
האחד כנגד העם, בהנהגתם כפי הראוי, ולא יגור מפני איש. ולפי שרובי הקטטות הם בחלוקת הארצות [וכמו שיתבאר בספר הזה (יז, יד) בענין בני יוסף], לכן הודיעו שיצטרך אל חוזק רב בהנהגת העם, כי הוא ינחיל להם את הארץ, ובזה יצטרך חוזק ואומץ רב.
החוזק השני כנגד הא-ל יתברך, וזה שלא ימשך אחר תאוותיו, אבל יתחזק לכבוש את יצרו ולשמור את כל מצוות התורה, כי זה מגודל האומץ, כמו שאמר התנא (אבות פ"ד מ"א): 'איזהו גיבור? הכובש את יצרו', ולזה אמר בחוזק השני הזה: 'רק חזק ואמץ מאד', שהזהיר עליו יותר מהאחרים.
והחוזק השלישי הוא כנגד האויבים, בעניני המלחמות לנצחם, ומפני זה אמר בחוזק השלישי הזה: 'הלא צויתיך חזק ואמץ אל תערוץ ואל תחת', לומר שלא יערוץ ולא יחת מפני האויבים.

האברבנאל לא ענה באופן ברור על השאלה מדוע בחיזוק על התורה נאמר: "רק" ו"מאד", אלא הביא את המשנה במסכת אבות "איזהו גיבור? הכובש את יצרו", ונראה שכוונתו היא שדווקא בשמירת התורה היה צורך בחיזוק מאד, כיון שהוא תמידי, בכל רגע, מול דברי ד', שלא כמו הנחלת הארץ והמלחמה נגד האויבים, שהם רק בזמנים מסוימים.

2. הסבר המבי"ט

הסבר אחר כתב המבי"ט בספרו "בית אלוקים" (שער היסודות פרק ל"ב):

והנה בהיות עיקר קיום התורה ומצוותיה בארץ ישראל, אפילו במצוות שהן חובת הגוף... הורה לו כי עיקר הצלחתו בנצחון וכיבוש הארץ היה תלוי בקיום לימוד התורה ומצוותיה, להיות עיקר קיומה בארץ ישראל, לא בחיל ולא בכח לבד, ולזה אמר: 'חזק ואמץ כי אתה תנחיל' וגו', כלומר: ראוי שתתחזק ותתאמץ בחיל ובכח, אבל עיקר ההתחזקות וההתאמצות יהיה לשמור התורה וכו', ולזה אמר: 'רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות' וגו', כלומר: החוזק והאומץ שאמרתי לך קודם, יהיה המיעוט הטפל, כמו שאמר: 'רק', שהוא מיעוט, והחוזק ואומץ שאני אומר לך עתה, יהיה העיקר, וכמו שאמר: 'מאד', כי בזכות התורה, שעיקר קיומה בארץ, יירשו וינחלו את ארץ ישראל, וכמו שאמר: 'כי אז תצליח את דרכך' שאתה הולך בהן לכבוש אותה, 'ואז תשכיל' במה שתעשה בכיבושה.

לפי המבי"ט נאמר בחיזוק השני: "רק חזק ואמץ מאד", כדי להדגיש שההתחזקות בתורה היא ההתחזקות העיקרית, ורק בזכותה יזכה יהושע לרשת את הארץ ולהנחילה, ולכן נאמר בה: "מאד", ונאמר לפניה: "רק", כדי למעט את ההתחזקות הקודמת, ולהדגיש שההתחזקות העיקרית צריכה להיות בקיום התורה.

סיום

הגמרא במסכת ברכות (לב ע"ב) אומרת:

ארבעה צריכין חזוק ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ.
תורה ומעשים טובים מנין - שנאמר: 'רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה' (יהושע א, ז). חזק - בתורה, ואמץ - במעשים טובים.
תפילה מנין - שנאמר: 'קוה אל ד', חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ד'' (תהלים כז, יד).
דרך ארץ מנין - שנאמר: 'חזק ונתחזק, בעד עמנו ובעד ערי אלקינו' (שמ"ב י, יב).

פירש רש"י:

צריכין חזוק - שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו.
דרך ארץ - אם אומן הוא - לאומנתו, אם סוחר הוא - לסחורתו, אם איש מלחמה הוא - למלחמתו.

יהי רצון שנזכה כולנו להתחזק, איש איש בתחומו, ונביא בכך ברכה גדולה לעולם.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך