יהושע בן נון - תלמידו של משה וכמותו

נאמר בתחילת הפרק:

וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְ-הוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְ-הוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃

(יהושע א א)

מדוע כאן, בתחילת הנהגתו את בני ישראל, נזכר יהושע בתואר "מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה"?

כדי להסביר זאת נקדים שאלה נוספת. בספר שמות אומר ה' למשה:

נֶ֤גֶד כׇּֽל־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִבְרְא֥וּ בְכׇל־הָאָ֖רֶץ וּבְכׇל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כׇל־הָ֠עָ֠ם אֲשֶׁר־אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת־מַעֲשֵׂ֤ה יְ-הֹוָה֙ כִּֽי־נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ׃

(שמות לד י)

המפרשים התקשו מהן הנפלאות והיכן התקיימה ההבטחה להתממשותן: "כי לא נעשו להם נפלאות גדולות אחרי זה יותר ממה שנעשה עמהם מתחלה במצרים ועל הים" (רמב"ן שמות לד י).

ר' יצחק עראמה הסביר שהנפלאות הן ניסים כפשט הכתוב, אך התממשותן הייתה בימי יהושע ולא בימי משה:

יראה שירמוז אל מעשה הגדול מ"שֶׁ֚מֶשׁ בְּגִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְיָרֵ֖חַ בְּעֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן׃" (יהושע י יב) ומהורדת אבני אלגביש על כל המלכים ההם; הרי הוא מתקיים בשיעשה עם יהושע תלמידו ומשרתו כי בהעשות על ידו יראו העם כולו כי הוא יתברך עושה עמו.

(עקידת יצחק שער פ"ח דברים ג כז)

לכן כאשר מתפלל משה שה' יקיים את הבטחתו, "אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃" (דברים ג כד), תשובת ה' אליו היא: "וְצַ֥ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃"(דברים ג כז).

ר' אברהם בן הרמב"ם (שמות לד י) גם פירש בדומה ומנה את נפילת החומות של יריחו תחת הנהגת יהושע כאחת הנפלאות שהובטחו למשה.

העקרון העומד מאחורי פירוש זה הוא כפי שהגדיר המבי"ט:

שתלמידו של אדם כמותו.

(בית א-להים שער היסודות כד)

לכן:

א) ה' אומר ליהושע בתחילת הספר:

...כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ...

(יהושע א ה)

ב) בני גד וראובן עונים ליהושע:

רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְ-הוָ֤ה אֱ-לֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃

(יהושע א יז)

ג) ה' אומר ליהושע בהכנה לנס קריעת הירדן בפרק ג':

...הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ גַּדֶּלְךָ֔ בְּעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ יֵֽדְע֔וּן כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֥ר הָיִ֛יתִי עִם־מֹשֶׁ֖ה אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃

(יהושע ג ז)

נבואת יהושע

דברי המבי"ט שהזכרנו לעיל, "שתלמידו של אדם כמותו", מתייחסים במקורם להשוואה נוספת בין יהושע לרבו משה. בתחילת הפרק מתאר הכתוב את פניית הקב"ה ליהושע בלשון:

וַיֹּ֤אמֶר יְ-הוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃

(יהושע א א)

פניית ה' בלשון כזאת מצאנו רק כלפי משה רבנו.

פניות נוספות ליהושע בלשון זאת כתובות בפרק ד' (פסוקים: א, טו).

כמו כן בפרק כ' כתוב: "וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃" (כ א). 

כלומר, מדרגת נבואתו של יהושע התקרבה למדרגת נבואתו של משה.

[עיין עוד בדברי ר' מאיר אבן גבאי, עבודת הקודש, סתרי אורה, כב]