יהושע בנעליו של משה רבנו
בפרק ראשון נבנית דמותו של יהושע. המוטיב המרכזי הוא ההשוואה למשה רבו, וחיזוק יהושע. משה מוגדר כ"עבד ה'" ואילו יהושע: "משרת משה", רק בסיום הספר הופך גם יהושע להיות "עבד ה'" . כלומר מעבדו ותלמידו של משה מתקדם יהושע להיות ברמה אחת עם מורו הגדול וזוכה להיקרא: "עבד ה'". יהושע כתלמידו הנאמן של משה דואג כי ההבטחות שהתחייבו שבטי עבר הירדן למשה יכובדו. למעשה מהווה יהושע את ההבטחה כי תהייה המשכיות לתורה של משה ולחובות של עם ישראל ושבטי עבר הירדן אל משה. ניתן ללמוד על שאיפת התלמיד לצעוד בעקבות רבו. "עבד ה'" זהו התואר שאליו חותר יהושע בכל הספר וזוכה בו רק בפרק האחרון, במותו...
המילה המנחה, החוזרת ארבע פעמים בפרק היא - "חזק ואמץ" - הצורך של יהושע בחיזוקים מובן מאליו. הנעליים של משה גדולות ורחבות. יהושע יכול "לשחות" בהן בגלל הפער הגדול בינו לבין מורו ורבו. חז"ל המשילו את משה לפני החמה המאירה ומחממת באור עצמי, ואילו יהושע הוא כפני הלבנה המחזירה את האור שהשמש מקרינה עליה.
כבר בסיום ספרו מחזק משה את יהושע בברכת "חזק ואמץ" ברכה זו הופכת למוטיב החוזר בפרק הראשון של יהושע בדברי ה' ליהושע, יש את הכרזת ה"חזק ואמץ" שלוש פעמיים ואילו שבטי עבר הירדן מכריזים את ה"חזק ואמץ" הרביעי להשלמה לאחר החזקה המשולשת.
מדוע צריך יהושע גם "חזק ואמץ" מהעם?
כמו שאין מלך ללא בחירת הקב"ה כך גם העם מלמטה אינו מקבל מנהיג באופן כפוי. רעיון של אלוקים ועם, קודש וחול, מבוטא בסמל היהודי של מגן דוד המסמל את הקשר בין שמיים וארץ.
לכן יש את השילוב של שני המשולשים לסמל יהודי אחד. הקודקוד המחודד כלפי מעלה אינו שלם ללא הקודקוד הפונה מטה. לכן יהושע מקבל את החיזוקים מאת הקב"ה ובמקביל מאת העם. במיוחד שניים וחצי השבטים שהופכים לחלוצים ומעין הלגיון האישי של יהושע. את סגירת המעגל עם שבטי עבר הירדן, נראה בפרק כב' שם הם נשלחים חזרה לביתם ע"י יהושע, ומקבלים את ברכתו.
לסיכום: למדנו כיצד עובר שלטון את משבר פער הדורות, וכמה חיזוק ופרגון צריך כל מנהיג חדש בעם ישראל.