פסוק א:וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה עֶבֶד ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן, בֶּן נוּן מְשָׁרֵת משֶׁה. עתה יהושע נביא, והוא מקבל מסר ישיר מה' לֵאמֹר:
פסוק ב:משֶׁה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת נהר הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק ג:לאחר הציווי הכללי על התפקיד, באה הבטחה: כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ – לָכֶם נְתַתִּיו. אמנם הארץ תחומה בגבולות, שיפורטו בפסוק הבא, אך גם אם תמשיכו ותכבשו אזורים שמעבר לגבולותיה – שלכם יהיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל משֶׁה.
פסוק ד:גבולות הארץ המיועדת לכם – מֵהַמִּדְבָּר הסורי-ערבי במזרח, ומדבריות חצי-האי סיני בדרום, הכוללים את מדבריות פארן, צין (סין), סיני ושור, וְעד הַלְּבָנוֹן הַזֶּה, הידוע, בצפון-מערב. ייתכן שיהושע הצליח לצפות בו ממקום עמדו. וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל, נְהַר פְּרָת, גבולה הצפוני-מזרחי של הארץ בתחומיה הרחבים, ובכלל זה כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים. מדינה גדולה זו, שחלקה באסיה הקטנה ורובה בצפון סוריה, הייתה בזמנה ממלכה חזקה שעמדה במשך שנים רבות ככוח פוליטי מנוגד למצרים. וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל, הים התיכון, שהוא מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, מקום שקיעת החמה, בצד מערב יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם.
פסוק ה:לֹא יִתְיַצֵּב, יעמוד אִישׁ לְפָנֶיךָ, כנגדך. תהיה מצביא מנצח כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה, אֶהְיֶה עִמָּךְ. אכן, איש לא זכה לקרבת אלוקים שזכה לה משה, שהרי משה רבנו התגבר לא פעם על מכשולים ואיומים מיד בדרך פלאית ולעיני כול. ניצחונותיו של יהושע, לעומת זאת, יושגו בדרך כלל בדרך הטבע. ובכל זאת ה' מבטיח לו שהשגחתו ואף נסיו ומופתיו ילוו אותו תמיד, בתור ממשיכו של משה – לֹא אַרְפְּךָ, אסלק אחיזתי ממך וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.
פסוק ו:חֲזַק וֶאֱמָץ! אני מחזק אותך בקבלת התפקיד, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם. שלא כתהליכים היסטוריים אחרים של ירושת מקומו של עם אחר, הנמשכים מספר דורות, אתה תזכה להשלים את עיקר המשימה.
פסוק ז:מלבד ההבטחה המחזקת, באה גם אזהרה: רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ משֶׁה עַבְדִּי. היצמד לדברי התורה בשלמות, הן לאלה שבכתב והן להוראות שניתנו בעל-פה. אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ – ממשה, או: מספר התורה יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, תראה ברכה והצלחה בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. וכאן באה הנחיה נוספת, שיש בה גם עצה:
פסוק ח:לֹא יָמוּשׁ, יסור סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה שכתב משה, מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ, חשוֹב, או: דבֵּר בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. ראוי שתדבק בספר התורה תמיד. יש הרואים בפסוק זה ברכה: למרות שתהיה עסוק בכל הדברים האחרים, תצליח שלא לעזוב את ספר התורה ולהתבונן בו יום ולילה. לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, דרכיך יהיו מוצלחות, וְאָז תַּשְׂכִּיל, תחכים ותדע מה עליך לעשות.
פסוק ט:הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ: חֲזַק וֶאֱמָץ! מלבד החיזוק הכללי בקבלת התפקיד וחיזוק נוסף על שמירת התורה, ה' מזרז את נפשו של יהושע להתחזק בדרכו החדשה, שבוודאי יהיו בה מעלות ומורדות – אַל תַּעֲרֹץ, תישבר וְאַל תֵּחָת, תיבהל, כִּי עִמְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. אתה מובטח שלא תנחל מפלה.
פסוק י:וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם, אנשי הנהגה הממונים על הסדר והמשמעת לֵאמֹר:
פסוק יא:עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה, וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: "הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה. אולי התכוון למָּן שעדיין היה בידיהם, לבשר או למאכלים וחפצים אחרים שרכשו. עליכם לערוך את כל ההכנות הלוגיסטיות, לארוז את חבילותיכם ולצאת לדרך, כִּי בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ".
פסוק יב:יש לטפל בעניין נוסף: וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, השבטים שביקשו שנחלתם תהיה בצדו המזרחי של הירדן במקום לרשת חלקים מארץ כנען שמעברו המערבי, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:
פסוק יג:זָכוֹר, זכרו אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם משֶׁה עֶבֶד ה' לֵאמֹר: ה' אֱלֹקֵיכֶם מֵנִיחַ, מביא מנוחה לָכֶם, וְנָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת שבעבר הירדן המזרחי.
פסוק יד:לפיכך נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם משֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הזה. אדמות עבר הירדן המזרחי הנרחבות והמתאימות לצורכי מקנה לא יועדו לכם מידי ה', אך קיבלתם אותן ממשה לפי בקשתכם לאחר שהתחייבתם למשה שלא להתיישב שם מיד – למעט חיל משמר שכנראה הושאר שם עם בני המשפחה והרכוש – וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים, מצוידים בנשק לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל מכם. אל תטשו את יתר השבטים; עִברו אִתם את הירדן וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם כיחידה עצמאית בכל מלחמותיהם,
פסוק טו:עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ ה' לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם, כמו שאתם נחים עתה במקומכם, וְיָרְשׁוּ גַם הֵמָּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם, רק אז – וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ, תשתרשו בארץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם משֶׁה עֶבֶד ה' בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בצד מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ, הצד שבו זורחת השמש.
פסוק טז:וַיַּעֲנוּ השבטים הללו אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה, וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ. אנחנו תחת פיקודך, ומתחייבים אליך:
פסוק יז:כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל משֶׁה – כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ. הם אף מברכים את יהושע בכוחות דומים לאלו שהיו למשה: רַק יִהְיֶה ה' אֱלֹקֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם משֶׁה.
פסוק יח:כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע, יקבל אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ – יוּמָת. אנו מקבלים את מנהיגותך ואת פקודותיך ללא סייג. רַק אתה מצדך חֲזַק וֶאֱמָץ לפקד על העם ולעמוד על כך שדבריך יקוימו.
