תנ"ך על הפרק - יהושע א - גבולות הארץ / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע א

188 / 929
היום

הפרק

חזוק ליהושע, צווי להכין צידה, פניה לשנים וחצי השבטים

וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃כָּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת־שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃עִבְר֣וּ ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה אָמַ֥ר יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃זָכוֹר֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔מָּה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהוָ֔ה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־מֹשֶֽׁה׃כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

גבולות הארץ

הקדמה

נאמר בפרקנו:

ג. כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם נתתיו, כאשר דברתי אל משה.
ד. מהמדבר והלבנון הזה, ועד הנהר הגדול נהר פרת, כל ארץ החתים, ועד הים הגדול מבוא השמש, יהיה גבולכם.

בפסוקים אלו נזכרים ארבעה מקומות: המדבר, הלבנון, נהר פרת, והים הגדול.

נחלקו המפרשים בהסבר מיקומם של "המדבר", "הלבנון" ו"נהר פרת".

במאמר קצר זה נביא רק שתי שיטות קרובות.

א. הסבר הגר"ח קנייבסקי

גם בסוף פרשת עקב (דברים יא, כד) מופיעים הגבולות הללו, במלים דומות:

כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה, מן המדבר והלבנון, מן הנהר נהר פרת, ועד הים האחרון, יהיה גבלכם.

כתב על כך הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "טעמא דקרא" (שמות כג, לא):

בסוף פרשת עקב (יא, כד) 'מן המדבר והלבנון, מן הנהר נהר פרת, ועד הים האחרון', שם הכוונה למדבר יהודה, שהוא מדבר באר שבע, בדרום, וקחשיב מן המדבר שהוא בדרום, עד הלבנון שהוא בצפון כנגדו, ומן הנהר פרת שהוא במזרח, עד הים האחרון שהוא במערב כנגדו.

אם כן: המדבר בדרום, הלבנון בצפון, נהר פרת במזרח, והים במערב.

בפירושו ליהושע (א, ד) הרחיב הגר"ח קנייבסקי בהסבר הענין:

מהמדבר והלבנון הזה וגו', חושב כאן כל הארבעה גבולות:
'מהמדבר' - הוא גבול דרום, כמו שכתוב בפרשת מסעי,
'והלבנון הזה' - הוא גבול צפון, כמו שכתוב בספר מלכים (א ה, טו-כח) שחירם מלך צור כרת ארזים מהלבנון ושלח לשלמה, וצור צפון ארץ ישראל,
'ועד הנהר הגדול נהר פרת' - הוא גבול מזרח (עיין רמב"ן גיטין ז ע"ב בשם ר"מ בר חסדאי),
'ועד הים הגדול' - הוא גבול מערב.

דיון בשיטת הגר"ח קנייבסקי

לכאורה יש לשאול על דברי הגר"ח שהם קשים, שהרי לא כתוב בפרקנו: "מהמדבר ועד הלבנון", אלא: "מהמדבר והלבנון"! וכן בספר דברים לא כתוב: "מן המדבר ועד הלבנון", אלא: "מן המדבר והלבנון הזה"!

נראה לענות על פי מה שנאמר בספר מלכים (א ה, א) על גבולות ממלכת שלמה:

וּשְלֹמֹה היה מושל בכל הממלכות, מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים, מַגִשִים מנחה ועֹבדים את שלמה כל ימי חייו.

פסוק זה קשה ביותר, שכן "הנהר" הנזכר בתנ"ך הוא תמיד נהר פרת, וכיצד יתכן שכתוב כאן: "מן הנהר ארץ פלשתים"? וכי הנהר נמצא בארץ פלשתים?!

ואפילו אם היינו אומרים ש"הנהר" הנזכר כאן אינו נהר פרת, אלא נהר אחר הנמצא בארץ פלשתים, גם כן הפסוק אינו מובן כלל, שהרי לא יתכן ששלמה משל רק מארץ פלשתים ועד גבול מצרים, ולא בכל ארץ ישראל!

אכן, במקבילה בספר דברי הימים (ב ט, כו) נאמר:

ויהי מושל בכל המלכים, מן הנהר ועד ארץ פלשתים, ועד גבול מצרים.

וכן פירש הרד"ק בספר מלכים (א ה, א):

מן הנהר ארץ פלשתים - כתרגומו: 'מן נהר פרת עד ארע פלשתאי'.

נמצאנו למדים שלפעמים הנביא מחסיר את המלה "עד" בהתיחסותו לגבולות הארץ!

כך ניתן לומר גם אצלנו, שכוונת הפסוק היא: "מן המדבר ועד הלבנון הזה", וכן בספר יהושע כוונת הפסוק היא: "מהמדבר ועד הלבנון", ועל סמך זה אמר הגר"ח את דבריו.

ב. הסבר "דעת מקרא"

הסבר דומה כתב ר' אהרן מירסקי בפירוש "דעת מקרא" (דברים יא, כד):

'מן המדבר' - שבדרום.
'והלבנון' - שבצפון.
'הנהר נהר פרת' - רוח צפונית מזרחית.
'הים האחרון' - הים שבמערב".

כעין זה כתב גם ר' יהודה קיל בפירוש "דעת מקרא" ליהושע (א, ד):

'מהמדבר' - המדברות התוחמים את הארץ מדרום, כגון מדבר פארן, צין וכו', וכולם קרויים 'מדבר'.
'והלבנון' - רכס ההרים הגדול, הלבנון, שראשיתו בצפון הגליל.
'הזה' - נראה שמלת 'הזה' באה לציין שהלבנון היה בתחום ראייתם של מחנות ישראל. על כל פנים הכירוהו יורשי הבשן מקרוב, שכן גבל תחום נחלתם עם 'הר שיאֹן הוא חרמון' (דברים ד, מח), הנמצא למזרחו.
'ועד הנהר הגדול נהר פרת' - הנהר המפורסם התוחם את הארץ היעודה בצפון מזרח.
'כל ארץ החתים' - הגבול הצפוני מערבי.
'ועד הים הגדול' - הוא הים התיכון.
מבוא השמש - צד מערב.

גם לפיהם, כמו לפי הגר"ח קנייבסקי, הלבנון מסמן את גבול צפון, וגם לפי דבריהם צריך לומר שכוונת הפסוק היא: "ועד הלבנון", אבל לפיהם הנהר אינו מסמן את גבול מזרח, אלא את גבול צפון מזרח.

יהי רצון שנזכה להגיע בקרוב לגבולות אלו, מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת.

[ועיין בהרחבה במאמר "גבולות הארץ בספר יהושע ובתורה" בספרי "הדר הנביאים" יהושע פ"א]

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך