פסוק יז:תָּנוּ רַבָּנָן: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' (דברים יט, יז). מִצְוָה בַּנִּדּוֹנִין שֶׁיַּעַמְדוּ וְלֹא יֵשְׁבוּ. וְיִרְאוּ עַצְמָן כְּאִלּוּ הֵן עוֹמְדִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵי ה'.
פסוק יז:אָמַר עוּלָא: מַחֲלֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִּינִין. אֲבָל עֵדִים לְדִבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָמְדוּ (דברים יט, יז). מַה לַּיּוֹשֵׁב שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת מְיֻשָּׁב. אֶלָּא תַּלְמִיד חָכָם מֵעִיד מְיֵשָּׁב.
פסוק יז:וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּיָדַע סַהֲדוּתָא וְזִילָא בֵּהּ מִלְּתָא לְמֵיזַל לְגַבֵּי דַּיָּנָא דְזוּטַר מִנֵּהּ, לָא לֵיזֵל.
פסוק יז:אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵהּ דְּרַב אִידִי, אַף אֲנָן נָמִי תָּנֵינָא, מָצָא שַׂק אוֹ קֵפָּה אֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל, הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל. הַנֵּי מִלֵּי, בְּמָמוֹן. אֲבָל בְּאִסּוּרָא, אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה' (משלי כא, ל).
פסוק יז:כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם, אֵין חוֹלְקִים כָּבוֹד לָרָב. רַב יֵימַר הֲוָה יָדַע סַהֲדוּתָא לְמַר זוּטְרָא. אָתָא לְקַמֵּהּ דַּאֲמֵימַר, אוֹתְבֵהּ. אָמַר לֵהּ רַב אָשֵׁי לַאֲמֵימַר, וְהָא אָמַר עוּלָא, מַחֲלֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִּינִין. אֲבָל עֵדִים, דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה. אָמַר לֵהּ: הַאי עֲשֵׂה וְהַאי עֲשֵׂה, עֲשֵׂה דִּכְבוֹד הַתּוֹרָה עָדִיף.
פסוק יז:רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לַתַּלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרוֹאֶה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹבָה לֶעָשִׁיר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק? שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ אַל תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ מִפְּנֵי אִישׁ. וְיִהְיוּ הָעֵדִים יוֹדְעִין אֶת מִי הֵן מְעִידִין וְלִפְנֵי מִי הֵן מְעִידִין וּמִי עָתִיד לִפָּרַע מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, יז): וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה'. וְיִהְיוּ הַדַּיָּנִין יוֹדְעִין אֶת מִי הֵן דָּנִין וְלִפְנֵי מִי הֵן דָּנִין וּמִי עָתִיד לִפָּרַע מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט (תהלים פב, א) וְכֵן יְהוֹשָׁפָט אוֹמֵר: וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַה' (דה״ב יט, ו) וְשֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם מַה לִּי בְּצַעַר זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט (דה״ב יט, ו), אֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת.