א כִּֽי־יַכְרִ֞ית יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ אֶת־אַרְצָ֑ם וִֽירִשְׁתָּ֕ם וְיָשַׁבְתָּ֥ בְעָרֵיהֶ֖ם וּבְבָתֵּיהֶֽם׃ ב שָׁל֥וֹשׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֣יל לָ֑ךְ בְּת֣וֹךְ אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ג תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּרֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כָּל־רֹצֵֽחַ׃ ד וְזֶה֙ דְּבַ֣ר הָרֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־יָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וָחָ֑י אֲשֶׁ֨ר יַכֶּ֤ה אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֥ל שִׁלְשֹֽׁם׃ ה וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֮ לַחְטֹ֣ב עֵצִים֒ וְנִדְּחָ֨ה יָד֤וֹ בַגַּרְזֶן֙ לִכְרֹ֣ת הָעֵ֔ץ וְנָשַׁ֤ל הַבַּרְזֶל֙ מִן־הָעֵ֔ץ וּמָצָ֥א אֶת־רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת ה֗וּא יָנ֛וּס אֶל־אַחַ֥ת הֶעָרִים־הָאֵ֖לֶּה וָחָֽי׃ ו פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבוֹ֒ וְהִשִּׂיג֛וֹ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלוֹ֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃ ז עַל־כֵּ֛ן אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁלֹ֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ׃ ח וְאִם־יַרְחִ֞יב יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ ט כִּֽי־תִשְׁמֹר֩ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֨ה הַזֹּ֜את לַעֲשֹׂתָ֗הּ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כָּל־הַיָּמִ֑ים וְיָסַפְתָּ֨ לְךָ֥ עוֹד֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים עַ֖ל הַשָּׁלֹ֥שׁ הָאֵֽלֶּה׃ י וְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים׃ יא וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃ יב וְשָֽׁלְחוּ֙ זִקְנֵ֣י עִיר֔וֹ וְלָקְח֥וּ אֹת֖וֹ מִשָּׁ֑ם וְנָתְנ֣וּ אֹת֗וֹ בְּיַ֛ד גֹּאֵ֥ל הַדָּ֖ם וָמֵֽת׃ יג לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַֽם־הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְט֥וֹב לָֽךְ׃ יד לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ טו לֹֽא־יָקוּם֩ עֵ֨ד אֶחָ֜ד בְּאִ֗ישׁ לְכָל־עָוֺן֙ וּלְכָל־חַטָּ֔את בְּכָל־חֵ֖טְא אֲשֶׁ֣ר יֶֽחֱטָ֑א עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנֵ֣י עֵדִ֗ים א֛וֹ עַל־פִּ֥י שְׁלֹשָֽׁה־עֵדִ֖ים יָק֥וּם דָּבָֽר׃ טז כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנ֥וֹת בּ֖וֹ סָרָֽה׃ יז וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי־הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃ יח וְדָרְשׁ֥וּ הַשֹּׁפְטִ֖ים הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה עֵֽד־שֶׁ֙קֶר֙ הָעֵ֔ד שֶׁ֖קֶר עָנָ֥ה בְאָחִֽיו׃ יט וַעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשׂ֣וֹת לְאָחִ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ כ וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹֽא־יֹסִ֨פוּ לַעֲשׂ֜וֹת ע֗וֹד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ כא וְלֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אור החיים

חיים בן עטר

פסוק ח:
וְאִם יַרְחִיב וְגוֹ׳ לַאֲבֹתֶיךָ. פֵּרוּשׁ עַצְמָן, כִּי הֵם יִנְחֲלוּ הָאָרֶץ לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמַר זֶה יוּשַּׂג לָהֶם אִם יִשְׁמְרוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְיַעֲשׂוּהָ, וְתִהְיֶה הַשְּׁמִירָה וְהָעֲשִׂיָּה מֵאַהֲבַת ה׳ וְלֹא מִיִּרְאָה. הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר יַעֲמֹד בָּזֶה, בְּיָמָיו יָקִים ה׳ דְּבָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת כָּל הָעֲשָׂרָה עֲמָמִין וְיַעֲמִיד בְּיַד יִשְׂרָאֵל כָּל הַטּוֹב שֶׁהִבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת לָאָבוֹת בְּיוֹם עָמְדָם בַּתְּחִיָּה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט:) הֵעִירוּ שֶׁגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תְּלוּיָה בַּעֲבוֹדַת ה׳ מֵאַהֲבָה דַּוְקָא.
פסוק יא:
וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂוֹנֵא וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ רוֹמֶזֶת מַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא מַכּוֹת דַּף י״ב: שָׁלֹשׁ טָעֻיּוֹת עָתִיד שָׂרוֹ שֶׁל אֱדוֹם לִטְעוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁעָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת הַהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג וְהוּא מֵזִיד. וְיָדוּעַ כִּי שָׂרוֹ שֶׁל אֱדוֹם הוּא ס״מ הוּא שָׂטָן (בבא בתרא טז.) הוּא יֵצֶר הָרָע, וְעָלָיו הֵעִיד הַכָּתוּב כָּאן. וְאָמַר כִּי יִהְיֶה אִישׁ שׂוֹנֵא כִּי אֵין שׂוֹנֵא לָאָדָם כְּיִצְרוֹ הָרָע וְהוּא מְקוֹר הַשִּׂנְאָה. לְרֵעֵהוּ כִּי הוּא מַרְאֶה רֵעוּת לַכֹּל כִּי לְטוֹבָתָם מְיַעֲצָם, וְהוּא שׂוֹנֵא לוֹ וּמְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה וְרֵעוּת. וְאָרַב שֶׁאוֹרֵב לוֹ לְהַחְטִיאוֹ, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁעֲבֵרָה רִאשׁוֹנָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא כִּשְׁגָגָה, וּבָזֶה מוֹצֵא שַׁעַר הַצַּר לִכָּנֵס לַנֶּפֶשׁ, גַּם מַקְדִּים לְהָאָדָם, כְּאָמְרוֹ (בראשית ד:ז) ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״ קוֹדֶם בֹּא הַמְּנַגְּדוֹ בָּאָדָם, גַּם מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים עַל מַעֲשֵׂה הָרַע וְיֹאמַר לָרַע טוֹב, וְאֵין לְךָ אוֹרֵב גָּדוֹל מִזֶּה, וּבָזֶה מִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ וְקָם עָלָיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם לָכֵן שֶׁהָיָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הֵלֶךְ בְּתוֹךְ הָאָדָם (סוכה נב:) וְעַל יְדֵי הַחֵטְא יִתְגַּבֵּר וְיָקוּם עָלָיו.
פסוק יא:
וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ. כָּאן הֵעִיר שֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל ס״מ, וְלָזֶה אָמַר ״וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ״, פֵּרוּשׁ שֶׁחוֹבֵל בְּנַפְשׁוֹ, כִּי עַל יְדֵי הַחֵטְא תָּמוּת הַנֶּפֶשׁ. וְנָס אֶל אַחַת – פֵּרוּשׁ אִם יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל לְבַצֵּר עַצְמָהּ שֶׁהִיא מֵעָרֵי הַמִּקְלָט – וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ – הֵם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה שֶׁהִיא עִיר שֶׁל הַשַּׂר שֶׁל אֱדוֹם, וְלָקְחוּ אוֹתוֹ – וְעַל פִּי הַמִּשְׁפָּט יִתְּנוּהוּ בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם, הוּא אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וָמֵת – כָּאן רָמַז סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לח:) מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בָּהֶם וּשְׂרָפָם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וָמֵת – פֵּרוּשׁ בִּנְגִיעַת יַד ה׳ בּוֹ בָּזֶה הוּא מֵת מֵעַצְמוֹ. וּלְפִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הֲרִיגַת ס״מ תִּהְיֶה גַּם כֵּן עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּדָם תִּהְיֶה בּוֹ לַהֲמִיתוֹ עִם ה׳ בָּרוּךְ הוּא, לָזֶה אָמַר לֹא תָחוֹס עָלָיו, וַהֲגַם שֶׁהַצַּדִּיקִים הִרְוִיחוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ, יֵשׁ לָהֶם לְהַבִּיט אֶל דָּם נָקִי כַּמָּה דָּמִים רַבִּים שֶׁשָּׁפַךְ בְּאָרְבוֹ, וְאָז וְטוֹב לָךְ תִּהְיֶה נֶחְלֶטֶת בְּחִינַת הַטּוֹב לָךְ, כִּי בְּהִבָּטֵל רוּחַ הַטֻּמְאָה תִּהְיֶה נִשְׁלֶמֶת בְּחִינַת הַטּוֹב בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק יט:
וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (מכות ה.) מִכָּאן: הָרְגוּ אֵין נֶהֱרָגִים, ״כַּאֲשֶׁר זָמַם״ וְלֹא כַּאֲשֶׁר עָשָׂה. וְקָשֶׁה, דִּלְמָא אָמַר הַכָּתוּב ״כַּאֲשֶׁר זָמַם״ לְהִתְחַיֵּב אֲפִלּוּ לֹא עָשָׂה, אֶלָּא מֵעֵת אֲשֶׁר עָנָה סָרָה וְזָמַם לַעֲשׂוֹת רָעָה לְאָחִיו נִתְחַיֵּב, וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֶׂה עַל יָדוֹ וְנֶהֱרַג יֵשׁ כָּאן זָמַם וְעָשָׂה, וְקוֹרֵא אֲנִי בּוֹ גַּם כֵּן זָמַם וְנוֹסַף שֶׁעָשָׂה, וְאֵין כָּאן טַעֲנַת אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין?
פסוק יט:
אָכֵן עִקַּר הַדְּרָשָׁה הִיא מִמַּה שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר עָנָה עַל אָחִיו״, וְחוֹזֵר לְמַה שֶׁאָמַר ״שֶׁקֶר עָנָה בְּאָחִיו״ – יַעֲשׂוּ לוֹ כַּאֲשֶׁר עָנָה. וּבְמַאֲמָר זֶה יֶשְׁנוֹ לְחִיּוּב בֵּין נֶהֱרַג בֵּין לֹא נֶהֱרַג, שְׁנֵיהֶם נִכְלָלִים בְּמַשְׁמָעוּת אֲשֶׁר עָנָה. וּמַה שֶׁלֹּא אָמַר לָשׁוֹן הַכּוֹלֵל וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ לָשׁוֹן זֶה ״אֲשֶׁר זָמַם״ – לְדִיּוּק בָּא, לוֹמַר דַּוְקָא זָמַם וְלֹא עָשָׂה כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְזֶה לְשׁוֹנָם בַּבָּרַיְתָא (מכות ה:): אָמַר לוֹ אָבִיו, ״לָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא?״ אָמַר לוֹ, ״לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין״ וְכוּ׳. אֵין לְהַקְשׁוֹת מִזֶּה לְדִבְרֵיהֶם, כִּי בְּלֹא טַעַם ״אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין״ הָיָה הַקַּל וָחוֹמֶר מַכְרִיחַ לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב לְפָטְרָן אִם הָרְגוּ, שֶׁהֲרֵי קַל וָחוֹמֶר הַדְּבָרִים וְאֵין כֹּחַ בַּדִּיּוּק לִדְחוֹת הַקַּל וָחוֹמֶר, וּלְאוֹקְמֵי קְרָא שֶׁלֹּא בְּדִיּוּק, אִם לֹא מִטַּעַם שֶׁדָּחָה רַבִּי ״אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין״.