פסוק ט:צידנים יקראו וגו'. תניא, שניר ושריון מהרי ארץ ישראל הם, מלמד שכל אחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו והעלה לו על שם הרי א"י, ללמדך שאפילו הרי א"י חביבים עליהם .
(חולין ס' ב')
פסוק כג:ואתחנן. כמה ישהא בין תפלה לתפלה , רב הונא ורב חסדא, חד אמר, כדי שתתחונן דעתו עליו דכתיב ואתחנן אל ה' , וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו דכתיב (פ' תשא) ויחל משה .
(ברכות ל' ב')
פסוק כד:אתה החלות. דרש ר' שמלאי, לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל, מנלן, ממשה, דכתיב ואתחנן אל ה' לאמר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ וגו', וכתיב בתריה (פ' כ"ה) אעברה נא ואראה את הארץ .
(ברכות ל"ב א')
פסוק כה:אעברה נא. דרש רבי שמלאי, מפני מה נתאוה משה רבינו לכנס לא"י, וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא אמר, הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני כדי שיתקיימו על ידי .
(סוטה י"ד א')
פסוק כה:ההר הטוב הזה. זו ירושלים .
(ברכות מ"ח ב')
פסוק כה:והלבנן. אין לבנון אלא ביהמ"ק, שנאמר (ישעיהו י׳:ל״ד) והלבנון באדיר יפול, ולמה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל [ספרי].
פסוק כו:רב לך. א"ר לוי, ברב בישר ברב בשרוהו, ברב בישר – רב לכם בני לוי (פ' קרח) ברב בשרוהו – רב לך אל תוסף דבר אלי .
(סוטה י"ג ב')
פסוק כז:עלה ראש הפסגה. תניא, א"ר אלעזר, גדולה תפלה ממעשים טובים, שהרי אין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו ואע"פ כן לא נענה אלא בתפלה, שנאמר אל תוסף דבר אלי עלה ראש הפסגה וגו' .
(ברכות ל"ב ב')
פסוק כח:וצו את יהושע. תנא דבי רבי ישמעאל, וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו, מכאן דכל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז .
(קדושין כ"ט א')