פסוק ג:וַיִּתֵּן ה׳. אָמַר בְּיָדֵנוּ, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נד:) דְּעָקַר טוּרָא בַּר תְּלָתָא פַּרְסֵי וְאַיְיתֵי עַל רֵישֵׁיהּ וְכוּ׳, מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוָה וְכוּ׳, שַׁוַּור וּמַחְיֵיהּ בְּקַרְסוּלֵיהּ וְקַטְלֵיהּ, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתֵּן ה׳ פֵּרוּשׁ, עַל יְדֵי תְּקִיעַת הָהָר בְּצַוָּארוֹ. וְאוֹמֵר בְּיָדֵנוּ, שֶׁהֲרָגוֹ בְּיָדוֹ מַמָּשׁ, וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים כְּמוֹ (בראשית א:כו) ״נַעֲשֶׂה אָדָם״, גַּם יַד מֹשֶׁה יַד כָּל יִשְׂרָאֵל תֵּחָשֵׁב.
פסוק יג:הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים. פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה כִּי הַכַּוָּנָה הִיא תִּקָּרֵא וְלֹא תֵּחָשֵׁב כְּפִי הָאֱמֶת, שֶׁאִם אֵינְךָ אוֹמֵר כֵּן וְהִיא בִּכְלַל הָרְפָאִים מַה שֶׁנָּתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, תִּקְשֶׁה בָּרַיְתָא דְּסִפְרֵי שֶׁאָמְרוּ ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ״ פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ, עַד כָּאן, וַהֲלֹא בִּכְלַל מַה שֶׁנָּתַן ה׳ הִיא. וּמַה גַּם לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּרַבּוֹת (בראשית רבה מ״ד) שֶׁהָרְפָאִים זֶה חִוִּי, וּמָצִינוּ שֶׁמְּנָאוֹ הַכָּתוּב בִּכְלַל הַשִּׁבְעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם בַּעֲלוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, דִּכְתִיב: ״וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳ וְהַחִוִּי״ וְגוֹ׳ (שמות ג:יז), אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין אֶרֶץ עוֹג נֶחְשֶׁבֶת רְפָאִים אֶלָּא שֶׁנְּטָלוּהָ מֵעַצְמָן.
פסוק יג:וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא מָצִינוּ שֶׁהָאֱמוֹרִי גַּם כֵּן נִזְכָּר בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין אֲשֶׁר אָמַר ה׳ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם בַּעֲלוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא סִיחוֹן דִּכְתִיב (במדבר כא:כא) ״מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי״, וּכְתִיב (במדבר כא:כה) ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵי הָאֱמֹרִי״, וְחָזְרָה קֻשְׁיָתֵנוּ לְדִבְרֵי סִפְרֵי. זוֹ אֵינוֹ קֻשְׁיָא, כִּי עָרֵי הָאֱמוֹרִי הָאֲמוּרִים בְּסִיחוֹן אֵינָם מַה שֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה הַכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ שָׁם (במדבר כא:כו) ״כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחוֹן״ וְגוֹ׳ ״וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁאֶרֶץ סִיחוֹן מוֹאָבִית הִיא, אֶלָּא שֶׁזָּכָה בָּהּ סִיחוֹן וְנִקְרֵאת אֱמוֹרִי בִּשְׁבִיל סִיחוֹן שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עַל הָאֱמוֹרִי, וּלְעוֹלָם לֹא בָּאָה בִּכְלַל מַתְּנַת שִׁבְעָה אֻמּוֹת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם.
פסוק יג:עוֹד נִרְאֶה כִּי לְעוֹלָם כָּל אֲשֶׁר בְּשֵׁם רְפָאִים יְכֻנֶּה נִכְלָל בְּמַאֲמַר ה׳ לְאַבְרָהָם ״וְאֶת הָרְפָאִים״ (בראשית טו:כ), וְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בִּכְלָל אֲשֶׁר נָתַן ה׳ הִיא, שֶׁהֲרֵי קְרָאָהּ הַכָּתוּב אֶרֶץ הָאֱמוֹרִי, וְאֶרֶץ עוֹג גַּם כֵּן הֲרֵי קְרָאָהּ רְפָאִים שֶׁהֵם הַחִוִּי. וּפֵרוּשׁ בָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי שֶׁאָמַר פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן (דברים ז:יג) הוּא עַל יְשִׁיבַת הָאָרֶץ, כִּי הֲגַם שֶׁנָּתַן ה׳ שִׁבְעָה עֲמָמִין לְאַבְרָהָם, לֹא כָּל הָאֲרָצוֹת שָׁווֹת בְּעִנְיָן זֶה שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לָדוּר בָּהֶם. וְיִהְיֶה זֶה כְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ עַצְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ עֶשֶׂר הַדְרָגוֹת קְדֻשָּׁה בָּאָרֶץ עַצְמָהּ בִּמְקוֹמוֹתֶיהָ (כלים א:ו), וְתִהְיֶה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג פְּחוּתָה לְמַטָּה. וַהֲגַם שֶׁנָּתַן ה׳ אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם, תִּהְיֶה לְשָׁלָל עִמָּהּ, וְגוּף הָאָרֶץ תִּהְיֶה כִּשְׁאָר הַשָּׁלָל אוֹ לְשַׁמָּה, אֲבָל לֹא לְדִירָה.
פסוק יג:וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי ״לָתֶת לָנוּ״ – פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. שָׁם דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר ״בָּאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לָתֶת לָנוּ״ (דברים ו:כג), פֵּרוּשׁ, הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ שֶׁיִּתֵּן לָנוּ לְדִירָתֵנוּ, לְמַעֵט שְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁהֲגַם שֶׁנְּתָנָם לָנוּ לֹא נָתַן הָאָרֶץ לְדִירָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִקְדֻשָּׁה. וְתִמְצָא שֶׁנָּתַן גַּם כֵּן עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם שֶׁהֵם הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי, וּכְתִיב (ירמיה מט:יז) ״וְהָיְתָה אֱדוֹם לְשַׁמָּה״, וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה רְאוּיָה לִהְיוֹת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג. אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא מַה שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לָתֵת לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכּוֹן שָׁם. וּשְׁמוֹר לְךָ כְּלָל זֶה גַּם כֵּן שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא נָתַן ה׳ הָאָרֶץ לָדוּר בָּהּ, וְגַם שֶׁלֹּא נָתַן עִמָּהּ לְאַבְרָהָם וּכְבָשׁוּהָ רוֹב יִשְׂרָאֵל – יֵשׁ לִנְהוֹג בָּהּ דִּין קְדֻשָּׁה בִּשְׁבִיל שֶׁנִּכְבְּשָׁה לִפְנֵי ה׳.
פסוק כא:וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ צִוֵּיתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, צִוִּיתִי לְבַל יִירָא מֵהָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ (דברים ג:כב) ״לֹא תִּירָאוּם״, וְאֵינוֹ חוֹזֵר עַל מַאֲמַר ״עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת״ כִּי בָּזֶה לֹא יֻצְדַּק לְשׁוֹן צִוּוּי.
פסוק כא:וְטַעַם שֶׁלֹּא סָמַךְ מַאֲמָר זֶה לְמַאֲמַר נְפִילַת סִיחוֹן וְעוֹג, וּכְתָבוֹ אַחַר הַנְחָלַת אַרְצָם לִבְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וּתְנָאֵיהֶם, לְפִי שֶׁמֵּאֶמְצָעוּת תְּנַאי זֶה שֶׁהִתְנָה מֹשֶׁה עִם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן יִוָּלֵד הַמֵּחוּשׁ מִמַּה שֶׁמְּבַקֵּשׁ עֵזֶר בַּגִּבּוֹרִים וַה׳ הוּא הַלּוֹחֵם, מַה צוֹרֶךְ בַּחֲלוּצֵי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן. אֲשֶׁר עַל כֵּן סָמַךְ מַאֲמַר וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ לְמַאֲמַר חֲלוּצַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, לוֹמַר שֶׁלֹּא תַּחְשׁוֹב שֶׁצָּרִיךְ גְּבוּרַת חוֹגְרִים וְתָבֹא בְּלִבְּךָ יִרְאָה, כִּי אֵינְכֶם צְרִיכִין לַמִּלְחָמָה, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם. דִּקְדֵּק לוֹמַר הוּא לְמַעֵט מֵחוּשׁ הַנִּשְׁמָע מִמִּצְוַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן ״חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ״. וְטַעַם שֶׁהוּצְרַךְ לַחֲלוּצַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת, וְעַיֵּן בַּסָּמוּךְ בְּפָסוּק ״אֵת כָּל״.
פסוק כא:בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר. טַעַם אָמְרוֹ בָּעֵת הַהִיא, פֵּרוּשׁ בְּעֵת שֶׁרָאָה הַתְּנַאי שֶׁהִתְנֵיתִי עִם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן יֵעוֹר הַמֵּחוּשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם לָזֶה. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ בָּעֵת הַהִיא לָשׁוֹן זֶה עַצְמוֹ לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״, פֵּרוּשׁ, מְכֻוָּן הַמַּאֲמָר הוּא זֶה. עוֹד יִרְצֶה שֶׁצִּוָּהוּ לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁיִּכָּנְסוּ לְמִלְחֶמֶת שִׁבְעָה עֲמָמִין לְהָסִיר מוֹרֶךְ מִלִּבָּם.
פסוק כא:אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְגוֹ׳ כֵּן יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳. בְּמַאֲמָר זֶה כָּלַל טַעַם מִצְוָתוֹ לִבְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַעֲבוֹר עִם יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה ה׳ לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי כֵּן יַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּמְלָכוֹת וְגוֹ׳, וּכְשֵׁם שֶׁמַּעֲשֵׂה שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי הָיוּ יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, כְּמוֹ כֵן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יִהְיוּ כֻּלָּם נִקְבָּצִים חֲלוּצִים לִפְנֵי ה׳. וּלְטַעַם זֶה הוּא שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה שֶׁיַּעַבְרוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן חֲלוּצִים לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה, אֲבָל לְעוֹלָם ה׳ הוּא הַנִּלְחָם וְלֹא הַחֲלוּצִים. וּמֵעַתָּה לֹא הָיָה יָכוֹל מֹשֶׁה לוֹמַר לִיהוֹשֻׁעַ ״עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת״ וְגוֹ׳ אֶלָּא אַחַר שֶׁהִתְנָה עִם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַעֲבוֹר חֲלוּצִים, אֲבָל זוּלַת זֶה אֵין רְאָיָה מִמַּה שֶׁרָאָה, שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה זְכוּת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים לִזְכוּת תִּשְׁעָה וּמֶחְצָה, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (במדבר לב:ו) ״וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה״ שֶׁאָמַר לִבְנֵי גָד וּרְאוּבֵן.
פסוק כב:לֹא תִּירָאוּם. הֲגַם שֶׁמְּדַבֵּר לִיהוֹשֻׁעַ, אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים לִכְלוֹל גַּם כָּל יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֲפִלּוּ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָרֵא מֵהֶם, כִּי ה׳ נִלְחָם לָהֶם. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי ״לֵאמֹר״ לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר לָשׁוֹן שֶׁיְּדַבֵּר בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּבְטְחוּ בֵּאלֹהִים חַיִּים.
פסוק כג:וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ בָּעֵת הַהִוא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי דברים כו) כְּשֶׁרָאָה שֶׁנָּפַל סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנָיו וְכוּ׳, לְדִבְרֵיהֶם חוֹזֵר לְמַה שֶׁלְּפָנָיו שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, וּלְפִי זֶה טַעַם הַמַּאֲמָר לוֹמַר שֶׁזּוּלַת מַה שֶׁהָיָה בָּעֵת הַהִיא לֹא הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל כִּי הַגְּזֵרָה כְּבָר נִגְזְרָה.
פסוק כג:וְנִרְאֶה לוֹמַר בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ לֵאמֹר, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ספרי) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לַה׳ הֲשִׁיבֵנִי עַל דְּבָרַי אִם אֲנִי נִכְנָס לָאָרֶץ, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. אָכֵן פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״בָּעֵת הַהִיא״ הוּא זְמַן שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ עַל דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ שֶׁאָמַר בְּפָרָשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה, וּכְלָלוֹ לְמֹשֶׁה בִּכְלַל שְׁבוּעַת הַגְּזֵרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים א:לז) ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם״. בָּעֵת הַהִיא הִתְחַנֵּן לַה׳ לְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ וּלְהַתִּיר הַשְּׁבוּעָה, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ״אַתָּה הַחִלּוֹתָ״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְשׁוֹן הַתָּרַת שְׁבוּעָה, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ. וְטַעַם הַמַּאֲמָר הוּא לְהוֹדִיעָם לְבַל יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל אֶלָּא עַל עַצְמוֹ לְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ וְלֹא חָשׁ לְדוֹרוֹ וְהֶעֱלִים עַיִן מִמֶּנּוּ וְתַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא. לָזֶה אָמַר בָּעֵת הַהִיא פֵּרוּשׁ, קוֹדֶם שֶׁנִּתְקַיְּמָה הַגְּזֵרָה הִתְחַנֵּן לַה׳.
פסוק כג:וַהֲגַם שֶׁבִּתְחִלָּתוֹ לֹא מָצִינוּ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶלָּא עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַמּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בְּחָכְמָה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַתִּיר שְׁבוּעָה שֶׁעָלָיו, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר לְפָנָיו לְבַטֵּל גַּם עַל יִשְׂרָאֵל, וְיִהְיֶה הַדָּבָר קַל לְהַשִּׂיג מִדִּין נֶדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ הוּתַּר כֻּלּוֹ (נדרים סו.). וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ, אֵין תַּכְלִית הַדָּבָר בַּדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים אֶלָּא לֵאמֹר עוֹד דְּבָרִים אֲחֵרִים. וְזֶה עָשָׂה בְּחָכְמָה, כִּי יוֹתֵר יִהְיֶה נָקֵל לְהִתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ עַל עַצְמוֹ לְהַתִּיר שְׁבוּעַת הַגְּזֵרָה שֶׁעָלָיו, לֶהֱיוֹתוֹ נָקִי וְצַדִּיק, מֵהַתִּיר שְׁבוּעַת גְּזֵרַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הֶעָוֹן, וְכָל דִּבְרֵי מֹשֶׁה יַגִּידוּ צִדְקַת ה׳ עָשָׂה.
פסוק כג:עוֹד נִתְכַּוֵּן לְדַיֵּק אַרְבָּעָה תְּנָאִים הַצְּרִיכִין לְקַבָּלַת תְּפִלָּה: אֶחָד, שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּעָנִי הַדּוֹפֵק עַל הַפֶּתַח, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יח:כג) ״תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ״. ב׳, שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמְּקוֹר הָרַחֲמִים. ג׳, זְמַן הַתְּפִלָּה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים סט:יד) ״וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה׳ עֵת רָצוֹן״. ד׳, שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ מְפֹרֶשֶׁת וְלֹא תִהְיֶה סוֹבֶלֶת פֵּרוּשׁ בִּלְתִּי הָגוּן, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (אסתר רבה פ״ז:כד) בְּהַהוּא גּוֹי וְיִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, וְיָלְדָה בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל גּוֹי וְאָנַס יִשְׂרָאֵל לְהַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּמַאֲמָרוֹ כָּאן: וָאֶתְחַנַּן – לְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים, זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי רִאשׁוֹן. אֶל ה׳ – שֶׁבִּקֵּשׁ מִמְּקוֹר הָרַחֲמִים, זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי שֵׁנִי. בָּעֵת הַהִיא – פֵּרוּשׁ בָּעֵת הַיְּדוּעָה לְקַבָּלַת תְּפִלָּה שֶׁהִיא עֵת רָצוֹן, כִּי מִי יוֹדֵעַ עֵת הָרָצוֹן כְּמֹשֶׁה. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הָיָה בְּעֵת אֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה׳ ״הָחֵל רָשׁ״ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וְזֶה מְכֻוָּן לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ לְאַחַר שֶׁכָּבַשׁ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וְכוּ׳, זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי שְׁלִישִׁי. לֵאמֹר – פֵּרוּשׁ, פֵּרֵשׁ אֲמָרָיו כַּמִּצְטָרֵךְ שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ דְּבָרָיו דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן, זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי רְבִיעִי. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ ״בָּעֵת הַהִיא״ כְּשֶׁרָאָה מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר נִמְשֶׁכֶת עִם ״אַתָּה הַחִלּוֹתָ״. וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר הַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁאֲמָרוֹ אֶלָּא כּוֹלֵל הַמְּכֻוָּן בְּלָשׁוֹן אַחֵר, הוּא אוֹמֵר ״לֵאמֹר״ – פֵּרוּשׁ, כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הִיא זֹאת. כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אָמַר ״לֵאמֹר״ לְהָעִירְךָ עַל זֶה. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ילקוט שמעוני יט) ״בָּעֵת הַהִיא״ כְּשֶׁאָמַר לוֹ (במדבר כ:יב) ״לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל״ וְגוֹ׳, וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ (מדרש רבה) כְּשֶׁאָמַר לוֹ (במדבר כז:יח) ״קַח אֶת יְהוֹשֻׁעַ״ וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּכָל הָעִתִּים הִתְפַּלֵּל וְעַל כָּל עֵת מֵהֶם הוּא אוֹמֵר ״בָּעֵת הַהִיא״, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
פסוק כד:אֲדֹנָי אֱלֹהִים. אָמְרוֹ אֲדֹנָי, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר עֵלִי (שמואל א ג:יח) ״אֲדֹנָי הוּא הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה״, פֵּרוּשׁ, שֶׁהֶפְסֵד הָעֶבֶד וְהַצְלָחָתוֹ הִיא נוֹגַעַת לַאֲדוֹנוֹ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן – הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה וַדַּאי. וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲדֹנָי״, פֵּרוּשׁ, הַצְלָחָתִי וְטוֹבָתִי לְךָ הוּא.
פסוק כד:וְאָמְרוֹ הוי״ה בְּנִקּוּד אֱלֹהִים, רַשִׁ״י זַ״ל פֵּרֵשׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״אֲדֹנָי אֱלֹהִים״ – רַחוּם בַּדִּין, עַד כָּאן. וְרָאִיתִי לָרַמְבַּ״ן שֶׁכָּתַב עַל דְּבָרָיו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְלֹא הִשְׁגִּיחַ הָרַב כִּי הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן כָּתוּב בְּאָלֶ״ף דָּלֶ״ת וְהַשֵּׁנִי כָּתוּב בְּיוֹ״ד הֵ״א וְכוּ׳, עַד כָּאן. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן רַשִׁ״י עַל שֵׁם אַדְנוּת אֶלָּא עַל שֵׁם הֲוָיָה, שֶׁהוּא כָּתוּב הוי״ה וְנָקוּד בְּנִקּוּד אֱלֹהִים, וְכָךְ הֵם דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (ספרי), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הוי״ה רַחֲמִים, אֱלֹהִים דִּין, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, הַכְּתִיבָה שֶׁהִיא הוי״ה – רַחֲמִים, הַקְּרִיאָה שֶׁהִיא אֱלֹהִים – דִּין, וּבָזֶה אֵין כָּאן הַשָּׂגָה.
פסוק כד:וְטַעַם שֶׁאָמַר שֵׁם זֶה שֶׁבּוֹ רַחֲמִים וְדִין, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״לֵאמֹר״ שֶׁנִּתְכַּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ לוֹמַר גַּם עַל יִשְׂרָאֵל, לָזֶה אָמַר דִּין וְרַחֲמִים. דִּין – לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ אֶל בִּטּוּל גְּזֵרַת מֹשֶׁה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא): מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה, שָׁלַח שְׁלוּחִין לִרְאוֹתָהּ, הָלְכוּ וְכוּ׳, בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ ״אֵין כְּעוּרָה מִמֶּנָּה״. שָׁמַע הַשּׁוֹשְׁבִין, אָמַר לוֹ: ״מָרִי, אֵין נָאָה מִמֶּנָּה בָּעוֹלָם״. בָּא לִשָּׂא אוֹתָהּ, אָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה לִשְׁלוּחֵי הַמֶּלֶךְ: ״נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נִכְנָס כֵּיוָן שֶׁבִּזִּיתֶם אוֹתָהּ״. בָּא שׁוֹשְׁבִין לִכָּנֵס, אָמַר לוֹ: ״אַף אַתָּה לֹא תִכָּנֵס״. אָמַר לוֹ הַשּׁוֹשְׁבִין: ״אֲנִי לֹא רְאִיתִיהָ, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ אֵין נָאָה הֵימֶנָּה״ וְכוּ׳. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי בְּטַעֲנָה חֲזָקָה בָּא לוֹמַר שֶׁשּׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת כִּי עָלֹה יַעֲלֶה אֶל הָאָרֶץ, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּזִכְרוֹן שֵׁם אֱלֹהִים. וְרָמַז בִּכְתִיבָה שֵׁם הָרַחֲמִים לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְבִטּוּל הַגְּזֵרָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּתֵבַת ״לֵאמֹר״, וְנִתְחַכֵּם לְהַזְכִּיר שֵׁם הַדִּין לְפִי שֶׁבַּנִּגְלֶה לֹא הִתְפַּלֵּל אֶלָּא עַל עַצְמוֹ, וְרָמַז שֵׁם הָרַחֲמִים בַּנִּסְתָּר לְפִי שֶׁתְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בַּנִּסְתָּר אֶצְלוֹ בְּכֹחַ אַחַר שֶׁיִּהְיֶה נַעֲנֶה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ.
פסוק כד:עוֹד אֶפְשָׁר, כִּי לְצַד שֶׁבָּא בְּטַעֲנָה לִזְכּוֹת כְּפִי הַדִּין, הֻכְרַח לְשַׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים, כִּי מִי זֶה יִצְטַדֵּק לִפְנֵי מֶלֶךְ עוֹלָם בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן, וּכְתִיב (תהלים קמג:ב) ״כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי״, לָזֶה מִתֵּק הַדִּין בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.
פסוק כד:אַתָּה הַחִלּוֹתָ וְגוֹ׳. תֵּיבַת ״הַחִלּוֹתָ״ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים: לְשׁוֹן הַתְחָלָה, וּלְשׁוֹן תְּפִלָּה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי א:ט) ״חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל״, וּלְשׁוֹן הַתָּרָה. וְזֶה לְשׁוֹן סִפְרֵי: ״אַתָּה הַחִלּוֹתָ״ – אַתָּה הִתַּרְתָּ נִדְרִי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (שמות ג:י) ״הוֹצֵא אֶת עַמִּי״ וְגוֹ׳, וְאָמַרְתִּי לְךָ כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לְיִתְרוֹ וְגוֹ׳. דָּבָר אַחֵר – אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי פֶּתַח לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁאָמַרְתָּ לִי ״הֶרֶף מִמֶּנִּי״ וְגוֹמֵר, וְכִי תָפוּס הָיִיתִי בְּךָ וְכוּ׳. וּכְפִי זֶה מְפָרֵשׁ ״הַחִלּוֹתָ״ לְשׁוֹן תְּפִלָּה. דָּבָר אַחֵר – הִתְחַלְתָּ פֶּתַח בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְנַחֲלוֹת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, עַד כָּאן. קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא טַעֲנַת ״הִתְחַלְתָּ״ וְגַם טַעֲנַת ״אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי לְהִתְפַּלֵּל״ הֵם דִּבְרֵי טַעַם לַתְּפִלָּה, אֲבָל טַעֲנַת פֶּתַח הַהַתָּרָה מַה רְאָיָה מֵבִיא מִמַּה שֶׁהִתִּיר לוֹ שְׁבוּעָתוֹ לְיִתְרוֹ? שַׁאנֵי שְׁבוּעַת יִתְרוֹ שֶׁהָיָה לָהּ פֶּתַח וְיֶשְׁנָהּ בְּהַתָּרָה, וְהַפֶּתַח הוּא שֶׁבָּא אֵלָיו דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֵין לְךָ פֶּתַח גָּדוֹל מִזֶּה. מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁבוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין צוֹדֵק בָּהּ פֶּתַח, שֶׁכָּל הַפְּתָחִים גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנָיו וְהוּא מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית.
פסוק כד:וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִי שֶׁנִּשְׁבַּע וְלֹא נִחָם וּבָא לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ, אִם רָאוּ בֵּית דִּין שֶׁהֶתֵּר שְׁבוּעָה זוֹ מִקִּיּוּם מִצְוָה אוֹ שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְכוּ׳, בֵּית דִּין נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים עִמּוֹ עַד שֶׁיִּתְנַחֵם וְכוּ׳ וּמַתִּירִים לוֹ, עַד כָּאן. וּמַשְׁמַע שֶׁהֲגַם שֶׁאֵין פֶּתַח זוֹ אֶצְלוֹ פֶּתַח, אַף עַל פִּי כֵן מִתְחַכְּמִין עָלָיו לְהִתְחָרֵט. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּטַעֲנָתוֹ לִפְנֵי ה׳: אַתָּה הַחִלּוֹתָ, שֶׁהוּא הִתִּיר לוֹ שְׁבוּעָתוֹ כְּשֶׁנִּשְׁבַּע לְיִתְרוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה חָפֵץ לְהַתִּיר. וְהָרְאָיָה – שֶׁשִּׁבְעַת יָמִים ה׳ אָמַר לוֹ (שמות ג:י) ״לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה״, וְהוּא לֹא הָיָה רוֹצֶה מֵאֵיזֶה טַעַם שֶׁיִּהְיֶה, וְנָשָׂא וְנָתַן ה׳ עִמּוֹ עַד שֶׁנִּתְרַצָּה לִדְבַר מִצְוָה וְהָלַךְ וְהִתִּיר נִדְרוֹ. וּכְמוֹ כֵן יַתִּיר ה׳ שְׁבוּעַת גְּזֵרַת מֹשֶׁה, וַהֲגַם שֶׁאֵין כָּאן פֶּתַח, יֵשׁ כָּאן דְּבַר מִצְוָה לְהַרְאוֹתוֹ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, כְּאָמְרוֹ ״אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה״ וְגוֹ׳.
פסוק כד:וְאִם תֹּאמַר: מַה דִּמְיוֹן דִּין שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם לִשְׁאֵלַת מֹשֶׁה, כִּי דִּין רַמְבַּ״ם הַמַּתִּיר הוּא הַמְּקַיֵּם הַמִּצְוָה וְלָזֶה מַתִּירִין לוֹ, אֲבָל מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ ה׳ נִשְׁבַּע וּבְהַתָּרָתוֹ מֹשֶׁה הוּא שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוַת הֲלִיכַת הָאָרֶץ. לָזֶה דִּקְדֵּק מֹשֶׁה בִּדְבָרָיו וְאָמַר אֶת עַבְדְּךָ, וְיָדוּעַ כִּי מַה שֶׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ.
פסוק כה:אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ נָא, גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳, הֲלֹא כְּשֶׁיַּעֲבֹר הָעִנְיָן מֵעַצְמוֹ מוּבָן שֶׁיִּרְאֶה וְכוּ׳. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה עַל הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִים בִּיאָתוֹ לָאָרֶץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם שְׁנַיִם, א׳ לְפִי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִמְלוֹךְ (תנחומא) וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּה אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא, ב׳ שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא וְיִצְטָרֵךְ לְהַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם, וְחָשַׁב ה׳ לְמַשְׁכֵּן בִּשְׁבִילָם הַבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״מִשְׁכָּן מִשְׁכַּן״ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פנ״א), וּבָזֶה יֵשׁ תִּקְוָה וְתַכְלִית טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט:א) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳, מִזְמוֹר – קִינָה מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים וְלֹא הִשְׁלִיכָהּ עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאִם הָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ט.) שֶׁלֹּא הָיְתָה אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וְזֶה יְסוֹבֵב לִשְׁפּוֹךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים בְּפָסוּק (דברים א:לז) ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף״.
פסוק כה:לָזֶה נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בִּדְבָרָיו לְהַשִּׂיג עַל שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת וְכוּ׳ אָמַר אֶעְבְּרָה נָּא פֵּרוּשׁ, אֶעְבְּרָה כְּדֶרֶךְ הָעוֹבְרִים שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ שְׂרָרָה וְכָבוֹד, וּכְנֶגֶד מֵחוּשׁ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשָׁם, אָמַר וְאֶרְאֶה, פֵּרוּשׁ, לֹא לִבְנוֹת אֶלָּא לִרְאוֹת לְבַד, וּבָזֶה הוּסְרוּ שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת נָּא פֵּרוּשׁ הֵן עַתָּה יַעֲבֹר מִמַּלְכוּתוֹ כְּדֵי לְהַשִּׂיג תִּקְוָה זוֹ.
פסוק כה:עוֹד נִתְכַּוֵּן לְבַקֵּשׁ שֶׁיְּמַהֵר לַעֲבוֹר כָּל עוֹד שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּלוּ לוֹ יָמָיו. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ ״בָּעֵת הַהִיא״ שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֶל זְמַן הַגְּזֵרָה שֶׁל הַמְּרַגְּלִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמְּמַהֵר לַעֲבוֹר בִּזְמַן זֶה שֶׁעֲדַיִן יָמָיו רַבִּים, וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים תַּשְׂכִּיל שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְבַטֵּל גְּזֵרַת יִשְׂרָאֵל, כִּי גְּזֵרָתָם הָיְתָה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְאִם יִכָּנֵס מֹשֶׁה אָז הַדָּבָר מוּבָן מֵעַצְמוֹ שֶׁיִּכָּנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא גָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת:
פסוק כה:עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) כִּי הַגּוֹאֵל הַמְּקֻוֶּה לָעָם הַמְּקַוִּים הוּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ, וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב׳ ק״כ) גַּם כֵּן רְמָזוּהָ בַּפָּסוּק ״מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה״ (קהלת א:ט), וְהֵן הַנָּבִיא מֹשֶׁה יָדַע הַדְּבָרִים כִּי גָּלָה ה׳ סוֹדוֹ אֶל עַבְדּוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ שֶׁיָּבֹא זְמַן אַחֵר שֶׁיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ וְגוֹמֵר, לָזֶה דִּקְדֵּק בִּתְפִלָּתוֹ כִּי מַה שֶׁשּׁוֹאֵל הוּא שֶׁיַּעֲבֹר עַתָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא בַּזְּמַן הַזֶּה.
פסוק כה:עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב גַּם עַל טַעַם הַבָּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה) לָמָּה מֹשֶׁה מֵת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁהוּא מִשּׁוּם מֵתֵי מִדְבָּר לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא, מָשָׁל וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, לָזֶה אָמַר אֶעְבְּרָה פֵּרוּשׁ דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֹּאמַר לוֹ ה׳ קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, יָבֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֹאמַר ה׳ אֵלָיו:
פסוק כה:עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּלָשׁוֹן אֶעְבְּרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) כָּל הַהוֹלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לָזֶה אָמַר לוֹ אֶעְבְּרָה נָּא, פֵּרוּשׁ, עַתָּה בַּחַיִּים לְתוֹעֶלֶת נַפְשִׁי לַתַּעֲנוּג הַמְּקֻוֶּה שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא.
פסוק כה:אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּךְ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהִיא אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קטז:ט) ״אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים״, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט הָהָר הַטּוֹב וְהַלְּבָנוֹן, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד.) שֶׁכַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיָה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ, לָזֶה פֵּרֵט כָּל הַמְּקוֹמוֹת, לוֹמַר שֶׁחָפֵץ הוּא לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת.
פסוק כה:עוֹד נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה לוֹמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לְבַל יִהְיֶה מָקוֹם לַה׳ לוֹמַר שֶׁיִּרְאֶה מִשָּׁם אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַעֲבוֹר, לָזֶה פֵּרַט אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֵין מְצִיאוּת לִרְאוֹת כָּל זֶה מֵרָחוֹק אִם לֹא יַעֲבוֹר:
פסוק כו:וַיִּתְעַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ וְלֹא שָׁמַע וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״ וְ״לֹא שָׁמַע״, גַּם הִפְסִיק בְּתֵיבַת לְמַעַנְכֶם בֵּין מַאֲמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״ לְמַאֲמַר ״וְלֹא שָׁמַע״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי וְלֹא שָׁמַע אֵלַי לְמַעַנְכֶם״. גַּם אָמַר תֵּיבַת לְמַעַנְכֶם אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה (דברים א:לז) גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם. יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַה שֶׁאָמַר ״בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ וְגַם עַל יִשְׂרָאֵל. לָזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל אָמַר וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם, פֵּרוּשׁ לְמַעַן מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָכֶם, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ אָמַר וְלֹא שָׁמַע אֵלַי, פֵּרוּשׁ לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִי. וּבָזֶה לֹא אָמַר לְשׁוֹן עֶבְרָה כִּי שְׁאֵלַת מֹשֶׁה עַל עַצְמוֹ הִיא שְׁאֵלַת חָכָם בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְצִיפוּ אֶת ה׳ וְנִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לָזֶה אָמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״.
פסוק כו:אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לָמוּת חוּץ לָאָרֶץ לְמַעַנְכֶם, מִטַּעַם הַיָּדוּעַ, כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ עִמּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַיִּתְעַבֵּר לְשׁוֹן עֶבְרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (צפניה א:טו) ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״ שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה. וְאָמְרוֹ וְלֹא שָׁמַע אֵלָי שֶׁלֹּא רָצָה ה׳ שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ כָּל עִקָּר, אֲפִלּוּ בִּתְנַאי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה אַחַר כָּךְ וְיִקָּבֵר בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁבּוֹ נִקְבַּר עִם מֵתֵי מִדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה בְּמַאֲמַר ״אֶעְבְּרָה נָא״.
פסוק כו:וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ רַב לָךְ וְגוֹ׳ אַל תּוֹסֶף. כָּפַל לוֹמַר ״רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף״, בָּא לְהָשִׁיב לִשְׁנֵי דְּבָרִים הַבָּאִים בִּתְפִלַּת מֹשֶׁה: כְּנֶגֶד מַה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ אָמַר לוֹ רַב לָךְ, רָמַז לוֹ בְּתֵבַת ״רַב״ כִּי כְּלוּם טַעַם תְּפִלַּת מֹשֶׁה לַעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ הוּא כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, לָזֶה הֱשִׁיבוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָזֶה, כִּי יֵשׁ לוֹ רַב טוּב אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״רַב לָךְ״ וְאֵינְךָ צָרִיךְ לְשׁוּם תּוֹסֶפֶת זְכוּת; וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל הִשְׁתִּיקוֹ בִּגְעָרָה וְאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר״ וְגוֹ׳:
פסוק כו:אוֹ נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי כָל זְכוּת שֶׁתַּגִּיעַ לְבָאֵי הָאָרֶץ מִן הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ יֵשׁ לְךָ חֵלֶק בְּכֻלָּן, וּמַה זֶּה הוּא הַחֵלֶק? שֶׁאַתָּה הוּא הַמְּצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ רַב לָךְ, פֵּרוּשׁ הָרַבָּנוּת שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְוָה לְךָ הִיא, וְאִם כֵּן יֵשׁ לְךָ חֵלֶק עִם כָּל אֶחָד בְּכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ שָׁם, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר בַּדָּבָר הַזֶּה.
פסוק כו:עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר רַב לָךְ לְהָשִׁיב עַל טַעֲנַת ״אֶעְבְּרָה נָּא״ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁרָצָה לוֹמַר שֶׁיַּעֲבִירֵהוּ מֵהַמַּלְכוּת מִשּׁוּם מַלְכוּת יְהוֹשֻׁעַ, לָזֶה אָמַר רַב לָךְ פֵּרוּשׁ, הַגְּדֻלָּה וְהָרַבָּנוּת הִיא מְיוֹעֶדֶת וּמְיֻחֶדֶת לְךָ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה בְּנִמְצָא, וְלֹא אֶפְשָׁר לָתֵת הַגְּדֻלָּה לְתַלְמִידְךָ בְּחַיִּים חַיּוּתְךָ, וּמֵעַתָּה אֵין תִּקּוּן לְטַעַם ״אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ״ וְכוּ׳ (ברכות מח:), וּלְדֶרֶךְ זֶה הַמַּאֲמָר ״אַל תּוֹסֶף״ צָרִיךְ לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְיֻתָּר.
פסוק כו:עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״רַב לָךְ״ לְגוּפָא, וְאָמְרוֹ אַל תּוֹסֶף נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּאַחֲרָיו שֶׁהוּא מַאֲמַר ״עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״עֲלֵה רֹאשׁ״ וְגוֹ׳ שֶׁנִּתְקַבְּלָה חֲצִי תְּפִלָּתוֹ שֶׁאָמַר ״וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה״, חָשׁ ה׳ שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה אוֹסִיף לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחִי, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי ה׳ שָׁמַע קוֹלִי בְּשִׂיחִי, לָזֶה אָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף״ וְגוֹ׳ בַּדָּבָר הַזֶּה פֵּרוּשׁ בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי לֹא תַעֲבֹר פֵּרוּשׁ, דָּבָר זֶה מֻחְלָט הוּא.
פסוק כז:וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ. הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת בְעֵינֶיךָ, וּמַה גַּם אַחַר שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ שָׂא עֵינֶיךָ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁשָּׁאַל לִרְאוֹת עַל יְדֵי הֲלִיכָתוֹ לָאָרֶץ כְּאָמְרוֹ אֶעְבְּרָה וְאֶרְאֶה, יַעֲשֶׂה לוֹ ה׳ נֵס וְיִרְאֶה בְּאֶמְצָעוּת עֵינָיו לְבַד בְּלֹא הֲלִיכָה כָּל מַה שֶׁשָּׁאַל לִרְאוֹת אַחַר שֶׁיַּעֲבֹר, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵין עֵין הַזּוּלַת תּוּכַל לִרְאוֹת, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּמַאֲמַר עֵינֶיךָ בְּכִנּוּי.
פסוק כז:עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁיִּמָּצְאוּ חָכְמוֹת שֶׁיַּקְרִיבוּ הָרָחוֹק עַל יְדֵי דָּבָר אֶמְצָעִי שֶׁמְּשִׂימִין אוֹתוֹ בֵּין עֵינֵיהֶם לְמוּל מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים וִיקָרְבֵם וְיִרְאֵם כְּאִלּוּ הֵם לְפָנָיו, וְלִשְׁלֹל דָּבָר זֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו ״וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ״ מַמָּשׁ, פֵּרוּשׁ בְּלֹא אֶמְצָעוּת דָּבָר אַחֵר.
פסוק כח:וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא מִצְוָה זוֹ, וּבְסִפְרֵי אָמְרוּ (פנחס קל״ו) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: צִוָּהוּ עַל הַגִּבְעוֹנִים, דָּבָר אַחֵר צִוָּהוּ עַל הַמְּרִיבוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְאֵין זֶה מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב, זוּלַת אִם נֹאמַר שֶׁהֵם דִּבְרֵי קַבָּלָה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר בִּפְשַׁט הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ אֵין צַו אֶלָּא מַלְכוּת, דִּכְתִיב (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״ וְגוֹ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת (שמות ו:יג) ״וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳. כְּמוֹ כֵן בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן לְמֹשֶׁה שֶׁבְּחַיָּיו יִמְלֹךְ יְהוֹשֻׁעַ עַל יִשְׂרָאֵל וִיחַזְּקֵהוּ בְּמַלְכוּתוֹ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.
פסוק כט:וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב מַה בָּא לְהוֹדִיעַ בְּמַאֲמָר זֶה, וּמַה קֶשֶׁר יֵשׁ לוֹ לֹא עִם מַה שֶׁלְּפָנָיו וְלֹא עִם מַה שֶׁלְּאַחֲרָיו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי יִשְּׁבוּ הַכָּתוּב וֶהֱבִיאוֹ רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא נִתְיַשֵּׁב כַּוָּנַת אָמְרוֹ וַנֵּשֶׁב כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לְהוֹדִיעַ מַעֲשֵׂה פְּעוֹר, גַּם מַאֲמַר מוּל בֵּית פְּעוֹר אֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת אִם לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַזְכִּיר עֲבוֹדַת פְּעוֹר, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַתִּצָּמֶד לְבַעַל פְּעוֹר״ (במדבר כה:ג).
פסוק כט:וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא גְּמַר עִנְיָן שֶׁהִתְחִיל בּוֹ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳״ וְגוֹמֵר, וְגָמַר אוֹמֶר שֶׁלֹּא הוֹעִיל בִּתְפִלָּתוֹ לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְנֵשֶׁב בַּגָּיְא, אֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא עַכָּבָה עַד עוֹלָם. וְאָמְרוֹ בַּגָּיְא לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת דִּכְתִיב (במדבר יג:יז) ״עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב״. וְאָמְרוֹ בֵּית פְּעוֹר רָמַז אֶחָד מִטַּעֲמֵי קְבוּרָתוֹ שָׁם (פרקי דרבי אליעזר פרק מו) כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּל עֲוֹן פְּעוֹר לְבַל יָרִים רֹאשׁ לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל:
