פסוק כה:יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עַל שָׁלֹש עֲבֵרוֹת וְכוּ', וּשְׁלָשְׁתָּן מִן הַתּוֹרָה.
פסוק כה:נִדָּה, דִּכְתִיב: וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב (ויקרא טו, כה). חַלָּה, רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם (במדבר טו, כ). הַדְלָקַת הַנֵּר, דִּכְתִיב: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג (ישעיה נח, יג), זוֹ הַדְלָקַת הַנֵּר בַּשַּׁבָּת. וְאִם תֹּאמַר לֵישֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, אֵין זֶה עֹנֶג, שֶׁאֵין יוֹרְדֵי גֵיהִנָּם נִדּוֹנִין אֶלָּא בַחֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ עֵפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל (איוב י, כב).
פסוק כה:וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ שֶׁתִּישַׁן נִדָּה בִּבְגָדֶיהָ עִם בַּעֲלָהּ בְּמִטָּה אַחַת, וְאַף בַּעֲלָהּ בִּבְגָדָיו, זֶה לְצַד אֶחָד וְזוֹ לְצַד אַחֵר. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אָסוּר לִשְׁכַּב אֲפִלּוּ זֶה בִּבְגָדָיו וְזוֹ בִּבְגָדֶיהָ, שֶׁאֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר, בְּיוֹתֵר לִפְנֵי הַגַּנָּב, שֶׁמָּשְׁלוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר כְּאֵשׁ בַּנְּעֹרֶת. וְאוֹמֵר: וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִּקְרַב (ויקרא יח, יט). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל עַל הַקְּדֻשָּׁה וְעַל הַטָּהֳרָה, וְאַל יִטַּמְּאוּ בִּנְשׁוֹתֵיהֶן כְּשֶׁהֵן נִדּוֹת. שֶׁכָּל הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ נִדָּה, חַיָּב כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ וְגוֹ' וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם (שם כ, יח).
פסוק כה:וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים. וַהֲלֹא שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּה הֵן, וְלָמָּה קָרָא אוֹתָן יָמִים רַבִּים. אֶלָּא לְפִי שֶׁפּוֹרֶשֶׁת מִבַּעֲלָהּ, וְהֵם יָמִים שֶׁל צַעַר, לְפִיכָךְ קָרָא אוֹתָן יָמִים רַבִּים. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וַיְהִי בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם (שמות ב, כג), לְפִי שֶׁהָיוּ יָמִים שֶׁל צַעַר, קָרָא אוֹתָן יָמִים רַבִּים. וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית (מ״א יח, א). וַהֲלֹא לֹא הָיוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֶלָּא חֹדֶשׁ מִן הָרִאשׁוֹנָה וְכָל אוֹתָהּ הַשְּׁנִיָּה וְחֹדֶשׁ מִן הַשְּׁלִישִׁית. אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיוּ יְמֵי רָעָב, נִקְרָא יָמִים רַבִּים. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקַר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם (אסתר א, ד), אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיוּ יָמִים שֶׁל צַעַר, קָרָא אוֹתָן יָמִים רַבִּים. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ מִלְחָמָה (יהושע יא, יח). כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה (דה״ב טו, ג). וְהָא כְּתִיב: וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת ה' כָּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים (יהושע כד, לא). אֶלָּא עַל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה נִקְרְאוּ יָמִים רַבִּים. אַף כָּאן, עַל שֶׁפּוֹרֶשֶׁת מִן בַּעֲלָהּ וְהֵן יָמִים שֶׁל צַעַר, נִקְרְאוּ יָמִים רַבִּים.
פסוק כה:וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ. כָּךְ שָׁנָה רַבִּי חִיָּא, כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר יָמִים, שְׁנֵי יָמִים הֵן. וְכָל מָקוֹם שֶׁאוֹמֵר יָמִים רַבִּים, שְׁלֹשָה יָמִים הֵן. כֵּיצַד, הָאִשָּׁה הַזּוֹ נִטְמְאָה בְּנִדָּתָהּ שִׁבְעַת יָמִים וְנִטְהֲרָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. חָזְרָה וְרָאֲתָה בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי, שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ הַיּוֹם וְשָׁבָה וְנִטְהֲרָה. חָזְרָה וְרָאֲתָה בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי לְטָהֳרָתָהּ, שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ הַיּוֹם וְשָׁבָה וְנִטְהֲרָה. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁהֵן יָמִים רַבִּים. אֲבָל אִם רָאֲתָה דָּם בְּאַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁהוּא יוֹם הָרְבִיעִי לְטָהֳרָתָהּ, חוֹזֶרֶת לְטֻמְאָתָהּ וְשׁוֹמֶרֶת שִׁבְעָה יָמִים יְמֵי נִדָּתָהּ מֵרֹאשׁ. שֶׁכָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. לְפִיכָךְ הָאִשָּׁה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא שׁוֹמֶרֶת חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְאַחֲרֵי כֵן מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ. כֵּיצַד עוֹשָׂה. הִיא שׁוֹמֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּתָהּ, וְאַחֲרֵי כֵן סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, וְנִטְהֶרֶת בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וְטוֹבֶלֶת טְבִילָה חֲמוּרָה אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ, וְסָפְרָה לָהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.
פסוק כה:אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. פֵּרוּשׁ, כִּי הַהֲלָכָה הַמְּסוּרָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי כֵּן הִיא, בִּתְחִלַּת רְאִיָּתָהּ כָּל אִשָּׁה נִדָּה דִּינָהּ לִהְיוֹת סוֹפֶרֶת כָּל יָמֶיהָ מִתְּחִלַּת רְאִיָּתָהּ דָּם שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּה. וְאַחַר אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּה, אַחַד עָשָׂר יָמִים וְנִקְרָאִים יְמֵי זִיבָה. וְאַחַר אֵלּוּ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵן יְמֵי זִיבָה, חוֹזֶרֶת לְשִׁבְעַת יְמֵי נִדָּה. וְאַחֲרֵיהֶן אַחַד עָשָׂר יְמֵי זִיבָה וְחוֹזֶרֶת חָלִילָה. וְכֵן רָאוּי לִהְיוֹת סוֹפֶרֶת כָּעִנְיָן הַזֶּה כָּל יָמֶיהָ. וְאֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּה, בֵּין אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד אוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת אוֹ אֲפִלּוּ רָאֲתָה שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּה כֻּלָּן, לָעֶרֶב טוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ, וְאֵינָהּ צְרִיכָה נְקִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְּנִדָּתָהּ, תִּהְיֶה בְּנִדָּתָהּ כָּל שִׁבְעָה. אֲבָל אֵלּוּ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה, אֵיזֶה יוֹם מֵהֶן רָאֲתָה דָּם, שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וְזוֹ הִיא זָבָה קְטַנָּה. וְאִם לֹא רָאֲתָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, טוֹבֶלֶת וּטְהוֹרָה. וְאִם רָאֲתָה גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד שְׁנֵי יָמִים שֶׁרָאֲתָה. וְאִם לֹא רָאֲתָה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, טוֹבֶלֶת וּטְהוֹרָה. וְאִם רָאֲתָה גַּם בְּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי שׁוֹמֶרֶת, רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִין, הֲרֵי הִיא זָבָה גְּדוֹלָה וּצְרִיכָה שֶׁתֵּשֵׁב אַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַדָּם מִמֶּנָּה שִׁבְעַת יָמִים שְׁלֵמִים מֵעֵת לְעֵת נְקִיִּים. וְיוֹם שֶׁפּוֹסֶקֶת דָּמָהּ, אֵינָהּ סוֹפַרְתּוֹ לְמִנְיַן נְקִיִּים. וְזֶה הַדִּין בִּימֵי זִיבָה, כָּל יוֹם אֶחָד שֶׁרָאֲתָה, סוֹפֶרֶת יוֹם כְּנֶגְדוֹ, וְכֵן לִשְׁנֵי יָמִים, שׁוֹמֶרֶת לָהֶם יוֹם אֶחָד. רָאֲתָה שְׁלֹשָה יָמִים רְצוּפִים, שׁוֹמֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים.
פסוק כה:וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים. לָמָּה וְאִשָּׁה, וְאֵין כְּתִיב וְאִישׁ כִּי יָזוּב, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה זָבָה נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, טֻמְאַת הָאִישׁ קָשָׁה מִטֻּמְאַת הָאִשָּׁה. לָמָּה, שֶׁטֻּמְאַת הַנָּשִׁים סִימַן לְבָנִים הוּא. אֲבָל שֶׁל אִישׁ, שֶׁל צַעַר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ, דָּבָר שֶׁחוֹתֵם וְסוֹגֵר. לְשֶׁעָבַר הָיוּ הָאֲנָשִׁים רוֹאִים מַיִם, עַד שֶׁעָמְדָה רָחֵל וְאָמְרָה, כִּי דֶּרֶךְ נָשִׁים לִי (בראשית לא, לה), וְנִתָּן לָהּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בְּנִדָּה וּבְחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. לָמָּה בִּשְׁעַת לֵדָתָן. שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה. וּשְׁלָשְׁתָּן מִן הַתּוֹרָה. נִדָּה, דִּכְתִיב: וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ. חַלָּה, דִּכְתִיב: רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה (במדבר טו, כ). הַדְלָקַת הַנֵּר, דְּתָנוּ רַבָּנָן, מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לִהְיוֹת זָהִיר וְזָרִיז בְּהַדְלָקַת הַנֵּר בְּשַׁבָּת. שֶׁנֶּאֱמַר: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג (ישעיה נח, יג), זוֹ הַדְלָקַת הַנֵּר בְּשַׁבָּת. וְלָמָּה נִמְסְרוּ לָאִשָּׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִיא כִבְּתָה נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם כוּ'. נִדָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִיא שָׁפְכָה דָּמוֹ שֶׁל אָדָם. וּכְתִיב: שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ (בראשית ט, ו), וְהִיא מִתְחַיֶּבֶת שֶׁתִּשְׁפֹּךְ דָּמָהּ. תִּשְׁמֹר נִדָּתָהּ, שֶׁיִּתְכַּפֵּר לָהּ עַל דָּם שֶׁשָּׁפְכָה. הֱוֵי, וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ. לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַמֶּה טֻמְאַת יִשְׂרָאֵל לְטֻמְאַת הַנִּדָּה, שֶׁנִּטְמְאָה וְנִטְהֶרֶת. כָּךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם (יחזקאל לו, כה). דָּבָר אַחֵר, כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַּרְכָּם לְפָנַי (יחזקאל לו, יז), כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה וְלֹא כְּטֻמְאַת הַמֵּת. שֶׁהַמֵּת בַּבַּיִת, אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְשָׁם, שֶׁהוּא מְטַמֵּא. אֲבָל נִדָּה, כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס עִמָּהּ לַבַּיִת וְיוֹשֵׁב עַל הָאִיצְטַבָּא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא הָאִיצְטַבָּא מִתְנוֹדְדָה. כָּךְ אִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִמְשִׁיל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּטֻמְאַת הַמֵּת, אַתָּה אוֹמֵר, אֵין הַשְּׁכִינָה חוֹזֶרֶת עֲלֵיהֶם לְעוֹלָם. אֶלָּא כְּנִדָּה מָשְׁלָן, שֶׁהַכֹּהֵן עוֹמֵד עִמָּהּ בַּבַּיִת וְאֵין חוֹשֵׁשׁ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹרֶה שְׁכִינָתוֹ עִם יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמֵאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם (ויקרא טז, טז). אָמַר רַבִּי לֵוִי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, לֹא הָיוּ רוֹאוֹת דָּם מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת הַמִּצְרִים עֲלֵיהֶם. וְאַף כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ רוֹאוֹת דָּם נִדָּה, שֶׁהָיְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶן. וְהַנָּשִׁים קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְגוֹ' (שמות יט, ג). כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, אֵלּוּ הַנָּשִׁים. וְאַחֲרֵי כֵן, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שם), אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים. וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת (שה״ש ו, י). וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר, גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַּלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם (שם ד, יב). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה הֱיִיתֶן מִטַּהֲרִין וְחוֹזְרִין וּמִטַּמְּאִין. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי מְטַהֵר אֶתְכֶם טָהֳרָה עוֹלָמִית, שֶׁלֹּא תִּטַּמְּאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם (יחזקאל לו, כה).