רש"י וראה כי עמך הגוי הזה שלא תאמר ואעשה אותך לגוי גדול ואת אלה תעזוב ראה כי עמך הם מקדם ואם בהם תמאס איני סומך על היוצאים מחלצי שיתקיימו ואת תשלום השכר שלי בעם הזה תודיעני עכ"ל וכתב הרא"ם וז"ל פי' כמו שאני מבקש שתודיעני מה שכר אתה נותן לי במציאות החן אשר מצאתי בעיניך כך אני מבקש ג"כ שתודיעני מה שכר תתן לי בהנהגת העם הזה אשר מנהיג אותו דאם לא כן מה העניין הזה לכאן כו' עד שסיים דבריו ואמר ואם בהם תמאס כ"ש היוצאי' מחלצי שהם מתקיימי' בזכותי שאני אחרון מהאבות עכ"ל וכן הסכים הרג"א בפי' הזה שכן הוא דעת רש"י בכאן ולא ידעתי מי דוחקם לפרש דברי רש"י על זה האופן בדברים שאין להם שחר ואין מובנים כלל כן מדברי רש"י ז"ל ותלו שניהם בקושיות דאל"כ מה העניין לכאן אבל אני אומר שלא כיוונו דעת רש"י ז"ל כלל כי דברי רש"י ז"ל הם כאשר אבארם כפשוטן כי לפי שתכלית מה שבקש משה ע"ה בבקשה זו לא היתה אלא שיודיעהו הש"י מה הוא השכר שהוא נותן למוצאי חן בעיניו למען יכיר וידע התועלת של מציאות החן שמצא בעיניו מה הוא כמו שפירש רש"י בפ' למען אמצא חן וגו' וחשש משה שמא ישיב לו הש"י שכר מציאות החן שאתן לך הוא מה שאמרתי לך כבר ואעשה אותך לגוי גדול ובכל העם הזה אמאם ואכלם כרגע ומשה לא היה חפץ בזה כי לא רצה לסמוך על היוצאים מחלציו שיתקיימו מק"ו דכסא של שלש רגלים כו' לכך אמר בכאן רבש"ע הודיעני נא את דרכיך ר"ל שכר מציאות החן שלי הודיעני מה יהיה מצד אחר ולא מצד כילוי הגוי הזה לעשות אותי לגוי גדול רק ראה וקיים הגוי הזה לפניך כי הוא עמך מקדם ולא תהרוג אותו ושכר מציאות החן שלי תן לי מצד אחר וזהו שסיים רש"י ז"ל דבריו ואמר ואת תשלום השכר שלי בעם הזה הודיעני ר"ל בעודי בתוך העם הזה ומנהיג אותו תודיעני שכרי מצד אחר ואת העם לא תהרוג ועל זה היתה לו תשובת השם יתברך פני ילכו והניחותי לך וגו' כלומר זהו שכר מציאות החן שלך כן נ"ל דברי רש"י ז"ל מובנים כפשוטן ממש מבלי פקפוק ואינם סובלים פי' אחר נ"ל ולא ידעתי מי הכריח את הרא"ם ז"ל לפרשם כדמיונו באומרו כמו שאני מבקש כו' כך אני מבקש גם כן שתודיעני מהשכר כו' היכן מובנים דברים אלה מדברי רש"י ז"ל אמינא כי ניים ושכיב אמר' הרא"ם ז"ל והרג"א נמשך אחריו ולא דק: