פסוק ו:ויתנצלו. דרש ר׳ סמאי, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי השרת וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, וכיון שחטאו ירדו מאה ועשרים רבוא של מלאכי חבלה ופרקום, שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב, א"ר יוחנן, וכולן זכה משה ונטלן דסמיך ליה ומשה יקח את האהל .
(שבת פ"ח א׳)
פסוק ו:מהר חרב. תנא ר' אבהו, הוא הר חורב הוא הר סיני, ולמה נקרא שמו חורב, שירדה חורבה לעובדי כוכבים עליו .
(שם פ"ט ב')
פסוק ז:מחוץ למחנה. א"ר שמואל בר רב יצחק, מאי דכתיב (תהילים ק״ו:ט״ז) ויקנאו למשה במחנה, מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה, שנאמר ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה .
(סנהדרין ק"י א׳)
פסוק ז:והיה כל מבקש ה'. פתח ר׳ יהודה בכבוד אכסניא של תורה ודרש, ומה ארון ה׳ שלא היה מרוחק אלא שנים עשר מיל אמרה תורה והיה כל מבקש ה׳ יצא אל אהל מועד, ת"ח שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה על אחת במה וכמה .
(ברכות ס"ג ב')
פסוק ז:כל מבקש ה׳. כל מבקש משה אין כתיב כאן אלא כל מבקש ה׳, מכאן שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה .
(ירושלמי עירובין פ"ה ה"א)
פסוק ח:והביטו וגו׳. תניא, כשהנשיא עובר עומדים מלפניו מלא עין ואין יושבין עד שישב הוא במקומו, שנאמר והביטו אחרי משה עד בואו האהלה .
(קדושין ל"ג ב׳)
פסוק ח:והביטו אחרי משה. פליגי תרי אמוראי, חד אמר לשבח וחד אמר לגנאי, מאן דאמר לשבח – מחמי צדיקא ומזכי , ומאן דאמר לגנאי – חזי שקיה, חזי כרעיה, אכיל מן יהודאי, כל מדיליה מן יהודאי .
(ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג)
פסוק יא:פנים אל פנים. [מהו פנים אל פנים], א"ר יצחק, אמר לו הקב"ה למשה, אני ואתה נסביר פנים בהלכה, ואיכא דאמרי כך אמר לו, כשם שאני הסברתי לך פנים כך אתה הסבר פנים לישראל והחזיר האהל למקומו .
(ברכות ס"ג ב׳)
פסוק יא:ושב אל המחנה. אמר ר׳ אבהו, אמר לו הקב"ה למשה, עכשיו יאמרו, הרב בכעס והתלמיד בכעס, ישראל מה תהא עליהם , אם אתה מחזיר את האהל למקומו מוטב, ואם לאו יהושע בן נון תלמידך משרת תחתיך, והיינו דכתיב ושב אל המחנה, אבר רבא, ואעפ"כ לא יצא הדבר לבטלה, שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל .
(שם שם)
פסוק יא:לא ימיש. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מאי דכתיב (יהושע א') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה, ראה הקב"ה שדברי תורה חביבים עליו ביותר שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, א"ל הקב"ה, יהושע, חביבים עליך דברי תורה – לא ימוש ספר התורה הזה מפיך .
(מנחות צ"ט ב')
פסוק יא:לא ימיש. א"ר יהודה אמר רב, בשעה שנפטר משה רבינו, אמר לו ליהושע, שאל ממני כל הספיקות שיש לך, אמר לו, רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר, לא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל .
(תמורה ט"ז א׳)
פסוק יג:הודיעני נא את דרכיך. אמר משה לפני הקב"ה, רבש"ע, מפני מה יש צדיק וטוב לו צדיק ורע לו, רשע וטוב לו רשע ורע לו, אמר לו, צדיק וטוב לו – צדיק גמור, צדיק ורע לו – צדיק שאינו גמור, רשע וטוב לו – רשע שאינו גמור, רשע ורע לו – רשע גמור .
(ברכות ז׳ א׳)
פסוק יד:פני ילכו. א"ר יוחנן משום ר׳ יוסי, מניין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו, דכתיב פני ילכו והניחותי לך, אמר לו הקב"ה למשה, המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך .
(ברכות ז׳ א׳)
פסוק טז:ובמה יודע איפוא. א"ר לוי בר לחמא, איוב בימי משה היה, כתיב באיוב (י"ט) מי יתן אפוא ויכתבון מלי וכתיב במשה ובמה יודע איפוא .
(ב"ב ט"ו א׳)
פסוק טז:הלוא בלכתך עמנו. א"ר יוחנן משום ר׳ יוסי, ביקש משה מלפני הקב"ה שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו, שנאמר הלא בלכתך עמנו .
(ברכות ז׳ א׳)
פסוק טז:ונפלינו אני ועמך. אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ יוסי, ביקש משה מלפני הקב"ה שלא תשרה שכינה אלא על ישראל ונתן לו, שנאמר ונפלינו אני ועמך [שם שם]
פסוק יט:וחנתי ורחמתי, תניא, ר׳ מאיר אומר, וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם, וחנתי – אע"פ שאינו הגון, ורחמתי – אע"פ שאינו הגון .
(ברכות ז׳ א')
פסוק כ:לא תוכל. תני משמיה דר׳ יהושע בן קרחה, כך אמר לו הקב"ה למשה, כשרציתי לא רצית, עכשיו שאתה רוצה אין אני רוצה .
(שם שם)
פסוק כ:כי לא יראני האדם. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, אלמלי נשתייר במערה שעמד בו משה ואליהו כמלא נקב מחט סידקית לא היו יכולין לעמוד מפני האורה, שנאמר כי לא יראני האדם וחי .
(מגילה י"ט ב')
פסוק כ:כי לא יראני האדם. כתוב אחד אומר כי לא יראני האדם וחי וכתוב אחד אומר (ישעיה ו׳) ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא, לא קשיא, כדתניא, כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה ומשה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה .
(יבמות מ"ט ב׳)
פסוק כ:כי לא יראני האדם. תניא, שמעון בן עזאי אומר, מצאתי מגילת סתרים בירושלים וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה, אמר רבא, מידן דייניה וקטליה, אמר ליה, משה רבך אמר כי לא יראני האדם וחי ואת אמרת (ישעיה ו') ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא .
(יבמות מ"ט ב׳)
פסוק כא:הנה מקום אתי. תניא, אמר לו הקב"ה למשה, העוה"ב שמור לך מששת ימי בראשית, שנאמר ויאמר ה׳ הנה מקום אתי ונצבת וגו׳ .
(אדר"ן פ׳ י"ב)
פסוק כג:וראית את אחרי. א"ר חנא בר ביזנא, מאי דכתיב וראית את אחרי, מלמד שהראה לו הקב"ה למשה קשר של תפלין .
(ברכות ז׳ א׳)