רש"י והיה על אהרן לשרת וגו' ולא ימות לשון רש"י מכלל לאו אתה שומע הן אם יהיה לו לא יתחייב מיתה הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה בידי שמים עכ"ל גם לקמן בפסוק והיו על אהרן ועל בניו בבואם אל אהל מועד וגו' ומתו כתב רש"י הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים במיתה עכ"ל גם בגמרא פ"ב דזבחים על משנת דמחוסר בגדים פסל העבודה כו' מביא פסוק זה דוהיו על אהרן וגו' ויליף מיניה דמחוסר בגדים פסל את העבודה כו' ובגמרא שם בפ"ב דזבחים גם בפרק הנשרפים מביא פסוק שלישי על דין זה דיליף מיניה דכהן העובד במחוסר בגדים במיתה והוא פסוק הנאמר בלבישת בני אהרן והיתה להם כהנה לחקת עולם ודריש ליה הכי והיתה להם לבישתם זו לכהונת עולם כלומר בזמן שבגדים עליהם כהונתם עליהם אין בגדים עליהם אין כהונתם עליהם והוי להו כזרים ואמר מר זר ששימש במיתה והרי לנו ג' פסוקים לדין זה דכהן העובד במחוסר בגדים במיתה וכבר נתחבטו הרא"ם ז"ל והרג"א בזה והקשו תלתא קראי לדין זה למה לי ותרצו לפי סברתם והאריכו בעניין מאד אבל לי נראה כשתתבונן היטב במקומו' שכתובים בהן אלו הפסוקים אין כאן קושיא כלל דכולהו קראי מצריך צריכי להשלמת הדין ובאחד מהם או אפילו בשנים מהם לא היינו יכולין ללמוד מהם כל דין הזה שבמחוסר מכל הבגדים אפילו בגד אחד איזה מהם שיהיה שיהא חייב מיתה רק בקצת מהן ולא בכולן וזה כשתעיין בפרשה תמצא דפסוק והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו וגו' ולא ימות לא קאי אלא על חשן ואפוד ומעיל ופסוק דוהיו על אהרן ועל בניו בבאם וגו' ומתו לא קאי אלא על מכנסי בד וגו' ופסוק דוהיתה להם כהונה לחוקת עולם לא קאי אלא אשלשה בגדי כהונה שהכהן גדול והכהן הדיוט שוין בהן והם הכתונת והאבנט והמגבעות והיא המצנפת ומעתה יתבאר לך דכולהי קראי מצרך צריכי להזהירם שלא ישמשו מחוסר אפילו בגד אחד מכל הבגדים דכבר ידעת שכל בגדי כהונה לא היתה קדושתם שוה שקצתן והם הששה מהם היו עשויין לכהנים לכבוד ולתפארת והמכנסים לא נעשים אלא לכסות בשר ערוה וגם אפילו באותו שהיו עשוין לכבוד ולתפארת לא היתה קדושתן שוה שקצתם לא היו נעשים אלא לקדושת כהן גדול לבדו כגון החשן והאפוד והמעיל וקצתן היו עשויין בין לכהן גדול בין לכהן הדיוט והם הכתונת והאבנט והמצנפת וכיון שכן צריך לכולהו קראי ללמוד מהם שלא ישמשו במחוסר אחד מהם דאי לא כתב אלא והיה על אהרן לשרת וגומר דהוא לא קאי אלא אחושן ואפוד ומעיל הוי אמרינן דוקא במחוסר אחד מאלו חייב מיתה מפני שקדושתן חמורה שאינן עשויין אלא לכהן גדול לבדו אבל שאר הג' והם כתונת ואבנט ומצנפת שכל הכהנים שוים בהם אפי' הדיוטים לא לכך כתב והיתה להם כהונה לחקת עולם ואי כתב והיתה להם וגו' ה"א אדרבה באלו הג' שכל הכהנים שוין בהם קדושתן יותר לפיכך לא יחסר אחד מהם ואם יחסר במיתה כיון שהן שוין בכל הכהנים אבל שלשה הראשונים שאינם שוים בכל הכהנים גם החסרון מהם אינו מזיק לכך כתב והיה על אהרן לשרת וגו' ואי כתב הני תרתי קראי ה"א דוקא אלו הבגדים לא יחסרו מהם שהם להם לכבוד ולתפארת אבל המכנסים שאינם למצות עבודה אלא לכסות בשר ערוה אין החסרון מזיק בה לכך צריך לכתוב והיו על אהרן ועל בניו וגו' גבי מכנסים ואי כחב מכנסים ה"א דוקא המכנסים לא תחסר ואם חסרה במיתה משום שגנאי הוא כלפי מעלה לשרת בגילוי ערוה על המזבח אבל השאר לא לכך צריך לכתוב כולהו ואי תימא לכתוב מכנסים ועוד אחד מן השניים הי לכתוב אי תימא מכנסיים ושלשה הנאמרים בכהן הדיוט ולילף בגדי כהן גדול מנייהו איכא למפרך מה להנך שכן שוין בכל הכהנים שגם המכנסים בכל הכהנים אבל חשן ואפוד ומעיל שהם בגדי כהן גדול לבדו לא ואי כתב מכנסים ואלו שלשה בגדי כהן גדול ולילף בגדי כהן הדיוט מינייהו ה"א זה משום כבוד שכינה שלא לגלות ערוה וזה משום דקדושתן תמורה ואין כאן כ"כ צד אחד שוה לומר בשבילו על שניהם אף אני אביא כו' כי הם כמעט הפכים כו' לפיכך צריך כולהו וגם עכשיו אע"ג דכתיבי כולהו תלתא לא ילפינן הציץ מבניהו דאיכא למפרך מה לכולהו שהם נקראים בגדים ואין הציץ בכלל בגדים לפיכך הוצרך לכתוב גבי ציץ בפני עצמו והיה על מצחו תמיד רצה לומר בכל עת עבודה לא יחסר וה"ה אי הוה כתיב בציץ לבדו שלא היינו יכולין ללמוד ממנו שאר הבגדים וגם לא מן הציץ ואחד מן הבגדים וזה פשוט נ"ל ומה שרש"י וכן הגמרא בכל פעם שמזכירים לימוד מחוסר בגדים אינו מביא אלא אחד מן הכתובים הללו אין הכוונה על אותו פסוק לבדו רק כוונתם גם על שאר הכתובים עמו אלא שרוצים לקצר וחדא מינייהו נקטו נ"ל:
פסוק לה:
בא"ד ומכנסים כתובים למטה בפ' כתב הג"א וז"ל לא נאמר והלבשת על המכנסים מפני שהלבוש נקרא אותו שאדם לובש בו לכבוד ולתפארת כו' וכן לקמן הזכיר הלבישה ולקחת את הבגדים והלבשת וגו' לא זכר המכנסים מפני שאין זה מלבוש רק לכסות בשר ערוה כו' עכ"ל ואינו נכון כי מי הגיד לו שהמכניס אינה נקרא מלבוש דודאי מלבוש נקרא ומה שלא הזכירה הכתוב גבי והלבשת אותם את אהרן אחיך וגו' לא כאן ולא לקמן היינו משום שצוה השם יתברך למשה להלביש אותם כמשרת המלביש את אדוניו לכך לא צוהו על המכנסים שלא רצה השם יתברך לצוות למשה שילבש את אהרן ובניו את המכנסי' שאינו דרך כבוד לו ולהם שילבישם איש אשר מכנסים חלילה שהרי היה צריך ליגע בערותן אלא הם עצמם ילבישו אותם בלא סיוע אחרים לכך לא הוזכרו המכנסים גבי ב' פעמים שכתב והלבשת את אהרן וגו' אבל לעולם מלבוש מקרי נ"ל: