פסוק א:וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה. קָרָא הַיְרִיעוֹת בְּשֵׁם מִשְׁכָּן, כִּי בְתוֹכָם הָיוּ כִּסֵּא שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה לְמִשְׁכַּן שְׁכִינָה, וְהָיוּ עֲשׂוּיוֹת כְּרוּבִים כְּעִנְיַן "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ" (ישעיהו ו:ב), וּכְעִנְיַן "וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א כב:יט), הַנִּרְאִים לַנְּבִיאִים בְּמַרְאוֹת הַנְּבוּאָה.
פסוק ג:חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת. בְּמַלְאֲכוֹת צִיּוּרֵיהֶן תִּהְיֶה מְלֶאכֶת כָּל אַחַת מֵהֶן מְכֻוֶּנֶת עִם מְלֶאכֶת חֲבֶרְתָּהּ. וְזֶה לְהַבְדִּיל בֵּין יְרִיעוֹת הַקֹּדֶשׁ וִירִיעוֹת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כִּי עִם הֱיוֹת כֻּלָּם מוֹרִים בְּמַלְאֲכַת הַכְּרוּבִים עַל שְׂכָלִים נִבְדָּלִים נְתוּנִים מֵרוֹעֶה אֶחָד, הֵם אָמְנָם בִּלְתִּי שָׁוִים בְּמַדְרֵגָה.
פסוק ו:וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד. כִּי עִם הֱיוֹת הַמַּדְרֵגוֹת בִּלְתִּי שָׁווֹת, הֵן אָמְנָם מְסֻדָּרוֹת בְּסֵדֶר אֶחָד לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, כְּאָמְרוֹ "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ" (ישעיהו ו:ג).
פסוק ז:לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן. כִּי הַמִּשְׁכָּן לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה בּוֹ שֶׁיְּאַהֵל, אֲבָל שֶׁיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים סָבִיב לְכִסֵּא, שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה.
פסוק ט:וְחִבַּרְתָּ אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד. שֶׁגַּם בָּאֹהֶל יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין מַדְרֵגוֹת קְצָתָם לְמַדְרֵגוֹת קְצָתָם, כָּעִנְיָן בְּמָנִיעֵי הַגַּלְגַּל הַנִּקְרָאִים אֹהֶל, כְּאָמְרוֹ (תהלים יט:ה) "לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם".
פסוק טו:עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. לֹא שׁוֹכְבִים זֶה עַל זֶה כְּשׁוּרוֹת הַבִּנְיָן.
פסוק כד:אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת. אֶל אוֹתָהּ הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר בְּעֹבִי קֶרֶשׁ הַמִּקְצוֹעַ, אֲשֶׁר הוּא שָׁוֶה בַּהֲנָחָה לְרֹחַב קַרְשֵׁי הַצֶּלַע, כִּי בְּאוֹתוֹ הָעֹבִי הָיְתָה טַבַּעַת אַחַת לְמַעְלָה מְכֻוֶּנֶת בְּקַו טַבְּעוֹת קַרְשֵׁי הַצֶּלַע שֶׁל מַעְלָה, וְטַבַּעַת אַחַת בְּאוֹתוֹ הָעֹבִי לְמַטָּה מְכֻוֶּנֶת בְּקַו טַבְּעוֹת קַרְשֵׁי הַצֶּלַע שֶׁל מַטָּה, וְהָיוּ הַבְּרִיחִים נִכְנָסִים בְּטַבַּעַת עֹבִי קֶרֶשׁ הַמִּקְצוֹעַ וְטַבְּעוֹת קַרְשֵׁי הַצֶּלַע לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּבָזֶה הָיָה מִתְחַבֵּר הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי עִם הַצְּפוֹנִי וְעִם הַדָּרוֹמִי.
פסוק כט:וְאֶת טַבְּעֹתֵיהֶם. כִּי סְתָם בְּרִיחִים נִכְנָסִים בְּטַבָּעוֹת, אִם לֹא פֵּרַשׁ הֶפְכוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ בַּבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, כְּאָמְרוֹ "בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים", שֶׁיִּכָּנֵס בְּעֹבִי הַקְּרָשִׁים וְלֹא בַּטַּבָּעוֹת:
פסוק לה:וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת. אַחַר שֶׁסִּדֵּר אֶת הַכִּסֵּא בִּפְנִים, סִדֵּר לְפָנָיו חוּץ לַפָּרֹכֶת שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה הַבָּאִים לִכְבוֹד יוֹשֵׁב הַכִּסֵּא, וְסִדֵּר אֶת הַמְּנוֹרָה בַּיָּמִין וְהַשֻּׁלְחָן בַּשְּׂמֹאל, כְּאָמְרוֹ (משלי ג:טז) "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד".