פסוק א:וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעוֹת. רָמַז בָּזֶה כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, לוֹמַר שֶׁשָּׁקוּל הַמִּשְׁכָּן כְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, גַּם זְכוּת לְיִשְׂרָאֵל בּוֹ כְּאִלּוּ קִיְּמוּ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם.
פסוק א:עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּסֵדֶר מִצְוָה זוֹ שֶׁל יְרִיעוֹת שֵׁשׁ וְשֶׁל יְרִיעוֹת עִזִּים, שֶׁבְּשֶׁל שֵׁשׁ צִוָּה עֲשָׂרָה וְשֶׁל עִזִּים צִוָּה עַשְׁתֵּי עָשָׂר. עוֹד צִוָּה שֶׁיְּחַבֵּר חָמֵשׁ יְרִיעוֹת לְבַד וְחָמֵשׁ יְרִיעוֹת לְבַד, וְכֵן בְּשֶׁל עִזִּים צִוָּה לְחַבֵּר שֵׁשׁ לְבַד. טַעַם הַדָּבָר הוּא כִּי רָשַׁם ה׳ שְׁמוֹ הַנִּכְבָּד בַּיְרִיעוֹת, וְצִוָּה כִּי כֻלָּן יִהְיוּ רָחְבָּן אַרְבַּע בֵּין שֶׁל שֵׁשׁ בֵּין שֶׁל עִזִּים כְּנֶגֶד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הוי״ה. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁרָמְזוּ רִאשׁוֹנִים בְּמַאֲמָרָם הַזַּךְ (שבת ו,א) רְשׁוּת הַיָּחִיד רָחְבּוֹ אַרְבָּעָה וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה, שֶׁהוּא עַל שֵׁם הוי״ה, רָחְבּוֹ אַרְבָּעָה וְגָבְהוֹ פֵּרוּשׁ בְּמִלּוּי עֲשָׂרָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ יו״ד ה״י וא״ו ה״י. וְקִדֵּשׁ הַפְּנִימִי לִהְיוֹתוֹ קָרוֹב לַמָּקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ וְצִוָּה לַעֲשׂוֹת עֲשָׂרָה יְרִיעוֹת כְּנֶגֶד אוֹת יו״ד שֶׁל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, וְצִוָּה שֶׁיְּחַבֵּר חָמֵשׁ לְבַד לִרְמֹז בָּזֶה אוֹת ה״א רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְרָמַז בָּזֶה כִּי אוֹת ה״א רִאשׁוֹנָה הִיא מֻכְלֶלֶת תָּמִיד בְּאוֹת הַיו״ד, וְזֶה הוּא סוֹד קְרִיאָתָהּ כִּי כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא יו״ד אַתָּה מְחַבֵּר וא״ו וְדל״ת שֶׁהֵם תְּכוּנַת הַה״א עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ה׳ וְאֵין אַתָּה קוֹרֵא אֶלָּא אוֹת אַחַת, כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה, וְהָבֵן. וּבְחִינָה זוֹ הִיא סוֹד הַחָכְמָה, וְהִנֵּה לְךָ רִשּׁוּמָהּ נִכָּר בִּירִיעוֹת אֵלּוּ. חָכְמָה – הַשְּׁתֵּי אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנִים הֵם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, כְּנֶגְדָּם צִוָּה אֹרֶךְ הַיְרִיעָה שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה. אוֹת שְׁלִישִׁית מ׳ – אַרְבָּעִים, כְּנֶגְדָּם צִוָּה ה׳ רֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה שֶׁעוֹלֶה לְמִנְיַן עֶשֶׂר יְרִיעוֹת אַרְבָּעִים, וְאוֹת רְבִיעִית הִיא אוֹת ה׳ שֶׁרָשַׁם בְּמַאֲמַר חָמֵשׁ לְבַד, וְגַם הוּא סוֹד חֲמִשָּׁה חֲסָדִים הַנִּמְשָׁכִים מֵהַחָכְמָה. וְאַחַר כָּךְ צִוָּה ה׳ כְּנֶגֶד תַּשְׁלוּם הַשֵּׁם שֶׁהוּא ו״ה לַעֲשׂוֹת יְרִיעוֹת עִזִּים אַחַד עָשָׂר, וְרָשַׁם שֶׁיְּחַבֵּר שֵׁשׁ לְבַד שֶׁהוּא כְּנֶגֶד וא״ו וְחָמֵשׁ לְבַד כְּנֶגֶד ה״א, הֲרֵי תַּשְׁלוּם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְגַם רָשַׁם בְּחֶשְׁבּוֹן רֹחַב עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה מ״ד לְסוֹד הַוא״ו תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא סוֹד יו״ד ה״א וא״ו ה״א שֶׁעוֹלֶה בּוֹ מ״ה. וּכְבָר הוֹדִיעָנוּ ה׳ (בראשית מח:ה) כִּי לֹא יְעַכֵּב אֶחָד לְמִסְפָּר כִּי יַשְׁלִימֶנּוּ הַכְּלָלוּת. וְרָשַׁם בְּחֶשְׁבּוֹן הָאֹרֶךְ שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה כְּנֶגֶד הַדְרָגוֹת ה״א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם שֶׁמְּאִירָה מִשָּׁלֹשׁ הַכּוֹלְלוֹת עֲשִׂירִיּוֹת וְהֵם שְׁלֹשִׁים. וְעוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וְהַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וּלְבָבוֹ יָבִין.
פסוק טו:וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן. פֵּרוּשׁ, כִּי הַמִּשְׁכָּן יִקָּרֵא הָאֹהֶל שֶׁעַל הַקְּרָשִׁים, וְאֵין הַקְּרָשִׁים נִקְרָאִים מִשְׁכָּן אֶלָּא קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן.
פסוק טו:עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹמָא (עב.) אָמְרוּ שֶׁעוֹמְדִין דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן. וְנִרְאֶה שֶׁדִּיְּקוּ לָהּ מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עוֹמְדִים עֲצֵי שִׁטִּים״ אוֹ ״וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים עֲצֵי שִׁטִּים לַמִּשְׁכָּן עוֹמְדִים״, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁהַהַעֲמָדָה הִיא בְּמִצְוַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁלֹּא יִהְיוּ שׁוֹכְבִים. וּמֵאָמְרוֹ עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים רָמַז כִּי חוֹזֶרֶת תֵּיבַת עוֹמְדִים גַּם לִתְכוּנַת הָעֵצִים מֵעַצְמָם, שֶׁיִּהְיוּ כְּסֵדֶר הַעֲמָדָתָם בִּשְׁעַת גְּדִילָתָם.
פסוק טו:רֶמֶז הַמִּשְׁכָּן – קְרָשִׁים, אֵין קְרָשִׁים אֶלָּא קְשָׁרִים, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִתְקַשְּׁרוּ וְיִתְיַחֲדוּ כָּל בְּחִינוֹת הַקְּדֻשָּׁה, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְכֻלָּן רְמוּזִים בּוֹ. ״עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ״ – אֵין לְךָ בְּחִינָה מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאֵין בָּהּ כְּלָלוּת עֲשָׂרָה.
פסוק טו:וְאָמְרוֹ וְאַמָּה וַחֲצִי, כָּאן רָמַז יִחוּד מַצָּה שְׁלֵמָה וּמַצָּה פְּרוּסָה, וְהוּא סוֹד ה״א וְדל״ת. אוֹ יִרְצֶה סוֹד הַיְּסוֹד חַי הָעוֹלָמִים הוּא רֶמֶז הָאַמָּה, וַעֲטֶרֶת הַיְּסוֹד הוּא בְּחִינַת חֲצִי הָאַמָּה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי כָל קֶרֶשׁ יֵשׁ בּוֹ רֶמֶז עֲשָׂרָה שֶׁיֶּשְׁנָם בְּכָל סְפִירָה, וְיֵשׁ בָּהֶם רֶמֶז צַדִּיק וְצֶדֶק מְיֻחָדִים בָּרֹחַב.
פסוק טו:מִנְיַן הַקְּרָשִׁים מ״ח, וְהוּא סוֹד (ישעיהו נד:יב) ״וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹּד שִׁמְשֹׁתַיִךְ״.
פסוק טו:הָאֲדָנִים שְׁמָם יַגִּיד וּמַעֲשֵׂיהֶם יַצְדִּיק בְּחִינָתָם, כִּי הֵם בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר תִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם אדנ״י, וַאֲשֶׁר תְּקַבֵּל הַיְּסוֹד בְּתוֹכָהּ. וּמִסְפָּרָם מֵאָה, וְהוּא סוֹד הַקָּטֹן לְמֵאָה, גַּם הִיא הָעֲשִׂירִי לַמַּדְרֵגוֹת וְכוֹלֶלֶת כָּל הָעֲשִׂירִיּוֹת הֲרֵי מֵאָה.
פסוק ל:וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן. פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא שֶׁיֹּאמַר כֵּן לְחַכְמֵי לֵב וְכוּ׳. הָרַב הִשְׂכִּיל בִּכְלָלוּת מִצְוַת ה׳ וְחָשַׁב כִּי כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ שֶׁל הַמִּשְׁכָּן לְנוֹכֵחַ וְאַחַר הָאֱמֶת לֹא הוּא עָשָׂה אֶלָּא חַכְמֵי לֵב, כְּמוֹ כֵן תִּהְיֶה מִצְוָה זוֹ. וְלֹא כֵן הוּא לְעוֹלָם, כִּי כָל מַה שֶׁיְּצַוֶּה ה׳ בְּנוֹכֵחַ לְמֹשֶׁה הוּא יַעֲשֶׂה וְאֵין זוּלָתוֹ, זוּלַת בְּמָקוֹם שֶׁיַּחְזֹר ה׳ וְיֹאמַר בְּפֵרוּשׁ כִּי אֲחֵרִים הֵם הָעוֹשִׂים, אָז נֹאמַר כִּי טַעַם שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו לְנוֹכֵחַ הוּא לוֹמַר לוֹ כִּי כֵּיוָן שֶׁהוּא הַמְּצַוֶּה כְּאִלּוּ הוּא הָעוֹשֶׂה. וּכְמַעֲשֵׂה כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו שֶׁהֲגַם שֶׁכִּנָּה הַדָּבָר אֵלָיו, חָזַר וְצִוָּהוּ בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא ״קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל וְגוֹ׳ וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב וְגוֹ׳ וּבְלֵב כָּל חֲכַם וְגוֹ׳ וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ״, חָזַר וְגִלָּה הַדָּבָר כִּי לֹא יַעֲשֶׂה מֹשֶׁה דָּבָר בַּמְּלָאכָה. אֲבָל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁחָזַר ה׳ וּפֵרֵשׁ לוֹ מִי הַמֵּקִים, הֲרֵי זֶה יַגִּיד כִּי הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן כִּי הוּא יָקִים, וְהוּא הֵקִים דִּכְתִיב (שמות מ:יח) ״וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן״ וְגוֹ׳, הוּא לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ אִתּוֹ, וְהוּא דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה נב) וְעִקָּר, וְזוּלָתוֹ עִקָּר נֶעֱקָר.
פסוק לג:וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת וְגוֹ׳ וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה. מִכָּאן מַשְׁמַע כִּי יַקְדִּים לִתְלוֹת הַפָּרֹכֶת בִּמְקוֹמוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָבִיא הָאָרוֹן לִפְנִים מֵהַפָּרֹכֶת, וּבְפָרָשַׁת פְּקוּדֵי (שמות מ:ג) אָמַר ה׳ אֵלָיו ״וְשַׂמְתָּ שָׁם אֶת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְסַכֹּתָ עַל הָאָרוֹן אֶת הַפָּרֹכֶת״, מַשְׁמַע כִּי יַקְדִּים הָאָרוֹן, וְכֵן עָשָׂה מֹשֶׁה שֶׁהִקְדִּים הָאָרוֹן תְּחִלָּה כַּמְבֹאָר שָׁם (שמות מ:כ).
פסוק לג:וְנִרְאֶה כִּי מַה שֶׁהִקְדִּים נְתִינַת הַפָּרֹכֶת לַהֲבָאַת הָאָרוֹן, אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁרָצָה לִגְמֹר מַעֲשֵׂה הַפָּרֹכֶת, אֲבָל סֵדֶר אֶת מִי יַקְדִּים הִנֵּה הוּבָא בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי, אוֹ לְצַד כִּי סֵדֶר הַהֲקָמָה אֵין זֶה מְקוֹמוֹ אֶלָּא בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי, וְלֹא הוּזְכַּר כָּאן הֲבָאַת הָאָרוֹן אֶלָּא לוֹמַר מַה מְשַׁמֵּשׁ הַפָּרֹכֶת וּמַה מַעֲשָׂיו, שֶׁהוּא לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל הָאָרוֹן, לָזֶה לֹא דִּקְדֵּק לוֹמַר מִי קוֹדֵם, וְתִדְרְשֶׁנּוּ בִּמְקוֹמוֹ.
