א הַֽלְלוּ־יָ֡הּ הַלְלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה׃ ב אֲהַלְלָ֣ה יְהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ ג אַל־תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן־אָדָ֓ם ׀ שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה׃ ד תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃ ה אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל־יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ ו עֹשֶׂ֤ה ׀ שָׁ֘מַ֤יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּ֥ם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לְעוֹלָֽם׃ ז עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט ׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃ ח יְהוָ֤ה ׀ פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים יְ֭הוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְ֝הוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃ ט יְהוָ֤ה ׀ שֹׁ֘מֵ֤ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים יְעַוֵּֽת׃ י יִמְלֹ֤ךְ יְהוָ֨ה ׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
הללויה. אתם כולכם הללו את יה וגם את נפשי הללי את ה׳‎:
פסוק ב:
אהללה. בפה:
פסוק ב:
בחיי. בעוד אני חי:
פסוק ב:
אזמרה. בכלי נגון:
פסוק ב:
בעודי. בעוד אני בקיומי:
פסוק ג:
שאין לו. שאין בידו תשועה:
פסוק ד:
תצא. כי כאשר תצא ממנו רוח החיוני אז ישוב אל האדמה אשר נלקח ממנה וביום ההוא אבדו כל מחשבותיו כי איננו להוציאם אל הפועל ומה א״‎כ בטחונו:
פסוק ה:
שברו. מלת אשרי משמשת בשתים לומר אשרי למי אשר שברו על ה׳‎:
פסוק ו:
עושה שמים וגו׳‎. וא״‎כ ידו בכל משלה ויכול הוא להושיע בכל מקום:
פסוק ו:
השומר. הוא השומר אמיתת הבטחתו עד עולם:
פסוק ז:
מתיר. פותח קשרי האסורים במאסר וישלחם חפשי:
פסוק ח:
זוקף כפופים. האנשים הכפופים לארץ בשפל המצב המקום ב״‎ה זוקף אותם לעמוד זקוף ברום המעלה:
פסוק ט:
יעות. עושה דרכם מעוות ומעוקם למען יכשל רוצה לומר נותן בלבם ללכת בדרך הרע להם:
פסוק י:
ימלוך וגו׳‎. וחזר ופי׳‎ אלהיך השוכן בציון הוא ימלוך לדור ודור:
פסוק י:
הללויה. לכן אתם כולכם הללו את יה: