א מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה ׀ שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה אֶל־תַּחֲנוּנַ֑י בֶּאֱמֻנָתְךָ֥ עֲ֝נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ׃ ב וְאַל־תָּב֣וֹא בְ֭מִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל־חָֽי׃ ג כִּ֥י רָ֘דַ֤ף אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֗י דִּכָּ֣א לָ֭אָרֶץ חַיָּתִ֑י הוֹשִׁיבַ֥נִי בְ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃ ד וַתִּתְעַטֵּ֣ף עָלַ֣י רוּחִ֑י בְּ֝תוֹכִ֗י יִשְׁתּוֹמֵ֥ם לִבִּֽי׃ ה זָ֘כַ֤רְתִּי יָמִ֨ים ׀ מִקֶּ֗דֶם הָגִ֥יתִי בְכָל־פָּעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ׃ ו פֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ נַפְשִׁ֓י ׀ כְּאֶֽרֶץ־עֲיֵפָ֖ה לְךָ֣ סֶֽלָה׃ ז מַ֘הֵ֤ר עֲנֵ֨נִי ׀ יְהוָה֮ כָּלְתָ֪ה ר֫וּחִ֥י אַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר׃ ח הַשְׁמִ֘יעֵ֤נִי בַבֹּ֨קֶר ׀ חַסְדֶּךָ֮ כִּֽי־בְךָ֪ בָ֫טָ֥חְתִּי הוֹדִיעֵ֗נִי דֶּֽרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּֽי־אֵ֝לֶיךָ נָשָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי׃ ט הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י ׀ יְהוָ֗ה אֵלֶ֥יךָ כִסִּֽתִי׃ י לַמְּדֵ֤נִי ׀ לַֽעֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֮ כִּֽי־אַתָּ֪ה אֱל֫וֹהָ֥י רוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר׃ יא לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי בְּצִדְקָתְךָ֓ ׀ תוֹצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי׃ יב וּֽבְחַסְדְּךָ֮ תַּצְמִ֪ית אֹ֫יְבָ֥י וְֽ֭הַאֲבַדְתָּ כָּל־צֹרֲרֵ֣י נַפְשִׁ֑י כִּ֝֗י אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
באמונתך. לאמת ולאמן הבטחתך עלי:
פסוק א:
ענני בצדקתך. אם אין בידי זכות ענני בצדקתך:
פסוק ב:
במשפט. לעשות עמדי כפי גמול ידי:
פסוק ב:
כי לא יצדק. אם תשלם כפי הגמול אין מי בעולם שיהיה צדיק לפניך לזאת הנח את המשפט ועשה צדקה:
פסוק ג:
כי רדף. ר״‎ל והנה תפלתי היא על אשר רדף אויב נפשי:
פסוק ג:
דכא וגו׳‎. כתת חיי להורידה לארץ:
פסוק ג:
הושיבני. האויב הושיב אותי במקום חושך כמו המתים אשר מעולם השוכנים בחשכת הקבר:
פסוק ד:
ותתעטף וגו׳‎. רוחי שעלי תתעטף ובתוכי תהיה לבי משתומם ומתמה:
פסוק ה:
זכרתי. כשאני זוכר הימים שהיו לי מימי קדם וכאשר אחשב בכל פעליך הראשונים וכאשר אדבר במעשי ידיך:
פסוק ו:
פרשתי. אז אפרוש ידי בתפלה כי נפשי תתאוה לפעלך לעולם מבלי הפסק כארץ העיפה וצמאה המתאוה למים ור״‎ל כמו שהיה מאז כן מתאוות שיהיה לעולם:
פסוק ז:
כלתה רוחי. לגודל התאוה כמעט כלתה רוחי מן הגוף ויצאה לה:
פסוק ז:
ונמשלתי. ר״‎ל כי כאשר תסתר פניך אהיה נמשל ליורדי בור:
פסוק ח:
בבוקר. ר״‎ל בהשכמה בזריזות רב:
פסוק ח:
דרך זו אלך. הדרך אשר אלך בה להנצל מיד האויב:
פסוק ח:
נשאתי נפשי. אני נושא נפשי למעלה להסתכל בך ולבטוח עליך:
פסוק ט:
אליך כסיתי. לא גליתי ריבי לבני אדם כי שוא תשועת אדם ולזה כסיתי מכולם לגלות אליך לבדך:
פסוק י:
למדני. תן בלבי לעשות רצונך כי אתה אלהי ובידך להטות לבבי אליך:
פסוק י:
רוחך טובה. רצונך הטוב תנהג אותי בארץ מישור ר״‎ל שלא אכשל בעבירה כמו ההולך במקום ישר שאינו נכשל:
פסוק יא:
למען שמך. למען יקודש ויגדל שמך:
פסוק יא:
בצדקתך. אף אם אין בידי זכות מ״‎מ בצדקתך תוציא נפשי מצרה:
פסוק יב:
כי אני עבדך. ועל האדון להציל עבדו מיד הקמים עליו: