פסוק א:מִזְמוֹר לְדָוִד. ה', שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנָי בֶּאֱמֻנָתְךָ, בנאמנותך, בהיותך שומר הבטחתך, עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ.
פסוק ב:וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, אתי. אם תבוא עמי במשפט, בוודאי אצא חייב. על כן אינני מבקש אלא חסד, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי. אינני מבקש את חסותך ועזרתך משום צדקותי, שהרי אינני שלם, אלא משום שאני קשוב אליך ודורש קרבתך תמיד.
פסוק ג:ובינתיים אני סובל, כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי, דִּכָּא לָאָרֶץ את חַיָּתִי, נשמתי, כוח החיים שלי; הוא הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם, כמתים השרויים בחשכה לעד.
פסוק ד:וַתִּתְעַטֵּף, נחלשת ומדוכדכת עָלַי רוּחִי, בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם, מבועת לִבִּי.
פסוק ה:זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, שבהם הייתה לי רווחה והָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ.
פסוק ו:פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ בתפילה, ונַפְשִׁי שייכת או פונה אליך כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה, צמאה לגשם – כך אני מחכה לְךָ. סֶלָה.
פסוק ז:מַהֵר עֲנֵנִי, ה', כי כָּלְתָה רוּחִי, אני חש כאילו אוזל האוויר לנשימתי, אני הולך וגווע. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, כי אם תעשה זאת – וְנִמְשַׁלְתִּי, אֶדמה עִם יֹרְדֵי בוֹר, לאחד המתים.
פסוק ח:הַשְׁמִיעֵנִי כבר בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, כִּי בְךָ בָטָחְתִּי. אני קשור ומחובר אליך, אתה הוא משעני. הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ, אשר אֵלֵךְ בה, כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי כעת ובעבר.
פסוק ט:הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי, ה', אֵלֶיךָ כִסִּתִי. אצלך אני מבקש הגנה.
פסוק י:אולי אני שוגה ואינני ער לכך, ולכן לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, כִּי אַתָּה, אֱלוֹהָי, רוּחֲךָ הטוֹבָה, המיטיבה והמתקנת תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר, בדרך בטוחה, יציבה וקלה לתנועה.
פסוק יא:לְמַעַן שִׁמְךָ וכבודך, ה', אני מבקש שתְּחַיֵּנִי, הצל את חיי. בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי,
פסוק יב:וּבְחַסְדְּךָ עלי תַּצְמִית, תכרית את אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי, כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, וכבן חסותך אני מבקש את עזרתך.