פסוק א:מזמור לדוד ה' שמע תפלתי - בי"ת בצדקתך כבי"ת ענני במרחב יה. והטעם: שתראה צדקתך.
פסוק ב:ואל, את עבדך - כמו עם. והטעם: אם חטאתי לך אל תבא במשפט עמי עתה, כי צרה גדולה יש לי מהאויב וכלל כי לא יצדק לפניך כל חי ואיך אצדק אני?!
פסוק ג:כי, דכא - רמז לבוז ולקלון.
פסוק ג:וטעם במחשכים – שהוא נחבא מפניו, או ידמה צרת הלב ליושב חשך שאיננו רואה.
פסוק ג:כמתי עולם - שיש להם זמן רב שמתו.
פסוק ד:ותתעטף - מחשבת הנפש והעטף קצתה על קצתה.
פסוק ד:בתוכי - הטעם כפול.
פסוק ה:זכרתי - הימים הקדמונים שהושעתני.
פסוק ה:ומלת אשוחח – מהפעלים עלומי העי"ן והלמ"ד כפול, כמו יכונן.
פסוק ו:פרשתי - כל המתחנן שיבקש מה ינתן לו בידו, על כן אמר: ידי השתים.
פסוק ו:וטעם: כארץ עיפה – שתקוה למים, כן נפשי תקוה לך.
פסוק ז:מהר - כי כמעט, כלתה רוחי, ונמשלתי עם יורדי בור. הטעם כפול, או מלת ואל תסתר, בעבור אחרת כמו בטרם הרים יולדו ואל אהיה נמשל עם יורדי בור.
פסוק ח:השמיעני - כאילו קול יקראני ממרום כי משם יעשה עמי חסד.
פסוק ח:וטעם בבקר – כי רובי ההליכות והמלאכות תחלתם בבקר.
פסוק ח:וטעם אליך נשאתי נפשי - כמו: ואליו הוא נושא את נפשו.
פסוק ט:הצילני - אמר רבי מרינוס ז"ל: כי אליך כסיתי, כמו: בך חסיתי. והנכון בעיני: כי מלת לקיחה תהי להפך בעבור אות אחריה, כמו: קחו מאתכם תרומה. והנה הטעם כמו תנו קחו לי שתקח לצרכו וככה סורה אלי שיסור ממקומו ויבוא אליה והפך זה סורה ממני אם כן מלת כסוי אם אמר: המכסה אני מאברהם ידוע ואם אמר המכסה אני אל אברהם הדבר יהיה להפך.
פסוק ט:והנה הטעם הצילני מאיבי ה' - כי אליך אגלה אותם בסתר והנה תיקון הלשון, כי כסיתי זה הדבר מאחרים, כי אין לי צורך לגלות להם, יוכלו לעזור לי לבד אליך לבדך, כי אתה תוכל להצילני.
פסוק י:למדני - הרגילני כטעם: פרא למוד מדבר.
פסוק י:ויש אומרים: כי דימה עצמו שהוא בתוך הים, על כן יבקש רוח טובה שתניחהו ויצא לארץ, או תחסר אות בי"ת והוא הישר בעיני ברוחך טובה תנחני והתי"ו לנכח השם. ורבי שלמה ספרדי ז"ל אמר: כח מהרוח העליונה.
פסוק יא:למען - בעבור שיודיע שמך, או בעבור שאני עובד שמך.
פסוק יב:ובחסדך - עלי לבדי.
פסוק יב:וטעם כי אני עבדך – לאות על הפירוש השני בפסוק, למען שמך ה' תחייני.