פסוק ב:משאת כפי. מה שאני נושא כפי אליך:
פסוק ג:שיתה ה' שמרה לפי. בהתפללי לפניך להיותי מדבר צחות שיהיו לרצון:
פסוק ג:דל שפתי. היא שפה העליונה (כמו דלתות שפתי):
פסוק ד:אל תט לבי. אל יהיה נוטה לרע:
פסוק ד:את אישים. עם אנשים (מצאתי):
פסוק ד:ובל אלחם במנעמיהם. ולא אהיה מיסב בסעודתם:
פסוק ה:יהלמני צדיק חסד ויוכיחני. טוב לי שיוכיחני וייסרני נביא אמת וצדק שכל מהלומיו ותוכחתו חסד:
פסוק ה:שמן ראש אל יני ראשי. שמן מלכות שהוצק על ראשי כמו שנאמר (לעיל כ"ג) דשנת בשמן ראשי אל יסיר את ראשי מתוכחת הצדיק ללכת וללחום את פועלי און:
פסוק ה:כי עוד. כי כל עוד ותפלתי בפי הרי היא בשביל רעותיהם של פועלי און שלא אכשל בהם:
פסוק ו:נשמטו בידי סלע שופטיהם. כי דייניהם ומנהיגיהם של אלו נשמטו מדרך הטוב ביד יצר הרע ולב האבן וקשה כסלע:
פסוק ו:ושמעו אמרי. הנעימים שאני מדבר במצותיו של הקב"ה ואינם שבים מדרכם הרעה ורבותינו בבריית' דסיפרא דרשוהו במשה ואהרן שמתו על ידי הסלע אבל איני יכול ליישב המקרא סופו לראשו, ויש ליישבו ולומר דומין אלו לעקשות לאותן שמתו משה ואהרן ע"י הסלע על ידיהם כי אף אלו שמעו אמרי' נעימים ואינם שבים:
פסוק ז:ובוקע בארץ. כן נפזרו עצמינו להגיע לפתח המות בשביל רעותיהם של עוברי עבירה:
פסוק ז:פולח. לשון בקוע כמו יפלח כליותי (איוב ט"ו):
פסוק ח:כי אליך ה' אדני עיני. מוסב למקראות של מעלה שיתה שמרה לפי ואל תט כי עליך עיני וגו':
פסוק ח:אל תער נפשי. אל תשלח נפשי מלפניך כמו ותער כדה אל השקת (בראשית כ״ד:כ׳):
פסוק י:יפלו במכמוריו רשעים. יפול הרשע עצמו במכמוריו שהוא פורש לרגלי: