א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם׃ ב הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲ‍ֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֝֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ׃ ג חָנֵּ֣נוּ יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּֽי־רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃ ד רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז לִגְאֵ֥יוֹנִֽים׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
שיר המעלות אליך נשאתי - ידבר המשורר על גדול הדור שהוא בגלות או במצור, על כן אליך נשאתי.
פסוק א:
וטעם היושבי בשמים – כי כל הגזרות באות משם.
פסוק ב:
הנה - אחר כן דבר בעדו ובעד עמו, כי אין כח לעבד להמלט מיד הבאים להרגו - אם לא יושיענו אדוניו.
פסוק ג:
חננו, כי רב - זמן רב.
פסוק ד:
רבת - מדת זמן.
פסוק ד:
הלעג השאננים - כמו הספר המקנה.
פסוק ד:
הלעג – לעג השאננים.
פסוק ד:
והבוז – בוז לגאיונים והיא מלה אחת, כמו עליונים מגזרת גאה.