שיר המעלות. אלה חמשה עשר שירי המעלות אמרם דוד שיאמרו אותם הלוים בחמש עשרה המעלות העולות מעזרת נשים לעזרת אנשים שיר אחד על מעלה אחת:
פסוק א:
אל ה׳ וגו׳. ר״ל בעת הייתי בצרה פניתי אל ה׳ אני קראתי אליו והוא ענה לי:
פסוק ב:
ה׳ הצילה. אתה ה׳ גם עתה הצילה נפשי מאנשי שפת שקר ומאנשי לשון רמיה:
פסוק ג:
מה יתן לך וגו׳. אתה לשון רמיה מה היא השמירה אשר יתן עוד עליך ומה יוסיף עוד הלא כבר נתונה אתה לפנים מחומת השפתים והשינים ואם אלה לא הועילו לשמרך מה נוסיף עוד שמירה:
פסוק ד:
חצי גבור. דומה אתה לחצים שנונים שביד הגבור שהורג עמהם ברחוק מקום כן אתה פה תאמר לה״ר ותהרוג את העומד ממרחק:
פסוק ד:
עם גחלי רתמים. דומה אתה עם גחלים מעצי רותם כי עם שהם נראים כבוים מבחוץ בוערים המה מבפנים כן אתה תדבר חלקלקות ובסתר תדבר עליו לה״ר:
פסוק ה:
אויה לי. אמר על לשון בני הגלות אשר יתאוננו על מרבית לה״ר שביניהם ויאמרו אויה לי איך לא אקח מוסר הלא זה הדבר אשר בעבורם הייתי בגולה כגר אצל בני משך ושכנתי בגולה אצל הקדרים יושבי אהלים:
פסוק ו:
רבת. זמן רב שכנה נפשי עם שונאי השלום:
פסוק ז:
אני שלום. אני בפה שלום וכאשר אדבר אליהם שלום המה מתעוררים למלחמה: