לא לנו ה' כי לשמך תן כבוד

לֹ֤א לָ֥נוּ יְ-הוָ֗ה לֹ֫א לָ֥נוּ כִּֽי־לְ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֝סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃
(תהילים קטו א)

לא לנו הכבוד כי אם לשמך. כולם יהללוך, אכן נאה רק לך, לשמך. אתה רב חסד ואמת ולכן אנו נשענים "על חסדך (ו)על אמתך"(ראה תהילים קלח ב). אתה הבטחת לנו על בריתך הנאמנה, ואל תיתן פתחון פה לגויים, "לָ֭מָּה יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם אַיֵּה־נָ֝֗א אֱלֹהֵיהֶֽם׃"(תהילים קטו ב), שלא יהיה חילול ה'. ואין בהם לא דעת ולא תבונה, הם דומים לפסיליהם: "פֶּֽה־לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃ אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ אַ֥ף לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יְרִיחֽוּן׃ יְדֵיהֶ֤ם ׀ וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן רַ֭גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ לֹֽא־יֶ֝הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם׃"(תהילים קטו ה-ז). עליהם לדעת כי "וֵֽאלֹהֵ֥ינוּ בַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֭ל אֲשֶׁר־חָפֵ֣ץ עָשָֽׂה׃"(תהילים קטו ג). "אֵין מִי יאמַר לו מַה תַּעֲשֶׂה. וְאֵין מִי יאמַר לו מַה תִּפְעַל. כִּי הַכּל מַעֲשֵׂה יָדָיו"(סליחות נוסח הספרדים).