חמישה "ברכי נפשי" – כנגד מי אמרן דוד
פרק ק"ג בתהלים, מהווה נקודת מפנה בספר תהלים; עד כאן הנהגה ונוסח מסויים, מכאן ואילך סגנון חדש. חז"ל הבחינו כי דוד המלך שכתב וסידר את מזמורי התהילים נמנע מלהשתמש בביטוי המיוחד "הללויה", עד שעבר וסיים את הפרק הק"ג ורק אז מצא כוח בעצמו לומר את ה"הללויה".
מילת שבח זו מוגדרת מפי רבי יהושע בן לוי: "גדול מכולן (מכל מילות השבח שנאמרות כלפי ה') 'הללויה' – שכולל שם (י-ה) ושבח (הללו) בבת אחת"(פסחים קיז.). היינו זו מילת שבח והלל לבורא, תוך שילוב שמו של הקב"ה בכבודו ובעצמו במילת השבח "הללו" – "י-ה".
מדוע עד כה לא מופיעה צורה זו בתהילים?
בתלמוד מוסבר: "אמר רבי יהודה: מאה ושלש פרשיות אמר דוד, ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר: 'יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה' "(ברכות ט:). [אמנם התלמוד (שם) מאחד את פרקים א'-ב' בתהילים ומחשיב אותם כפרק אחד, ולפיכך חשבון המאה ושלוש נופל על סוף פרק ק"ד לפי סידור הפרקים בתנ"כים שלנו, אבל לעניין חשיבות הרעיון אפשר להתייחס לפרקים ק"ג וק"ד כיחידה אחת הכוללת את כל חמשת מזמורי "ברכי נפשי" כפי שיובא בהמשך]. נסכם מובאה זו ונאמר כי פרקנו חותם הליך נפשי או מחשבתי שעובר דוד, הקובע כי אי אפשר לומר "הללויה" עד שרואים "מפלתם של רשעים", ורק בסוף כשני שליש מפרקי תהלים הוא מצליח לראות, ואולי להבין את משמעות, מפלת הרשעים, מה שמאפשר לו לומר את מילת השבח הייחודית "הללויה".
ביטוי ייחודי נוסף המעטר את מזמורנו (כאמור, בצירוף לפרק ק"ד) הוא הביטוי "ברכי נפשי". ביטוי זה מבטא ערך מיוחד ביחס שבין הבורא והאדם, לא האדם משבח ומברך את ה' אלא נפשו של האדם. זוהי דרגה עמוקה יותר של הכרה בערך המחויבות של האדם מול הבורא. ואכן אבן עזרא מגדיר את הביטוי הכפול, "ברכי נפשי" – הנפש, ובהמשך "וכל קרבי" – הקרביים, שהם ביטוי של הצד הגשמי של האדם, שניהם גם יחד משתתפים בברכת ה'. נשים לב, מוסיף ראב"ע, שהנפש מברכת את ה' בעצמו ואילו הקרביים מברכים רק את "שם קדשו", וזה לשונו:
ברכי נפשי – היא הנשמה העליונה וכל קרבי יקרא הגוף שהוא הבשר. והנה הזכיר שם העצם (את ה') עם הנפש שהוא הכבוד כי הנשמה הוא כבוד הגוף על כן הזכיר בגלוי שם העצם ("את ה' ") עם הנפש והשם ("שם קדשו") עם הגוף כי כן כתוב "וכל קרבי", שהם מן הגוף, "את שם קדשו". ולא הזכיר עם הקרביים שם העצם בגלוי רק בהעלם.
(אבן עזרא תהלים קג א)
הביטוי המיוחד "ברכי נפשי" נבדק על ידי חז"ל בכל ספר תהלים ולא נמצא אלא חמש פעמים, וכל חמש הפעמים נמצאות פה בפרקינו – ק"ג, ק"ד (המהווים כאמור יחידה אחת).
על ריכוז חמשת האזכורים נאמרו בחז"ל שני מאמרי מפתח: מאמר אחד ביחס לזמן אמירתם, העיתוי והאבחון (ברכות י.); דוד שדר בחמשה עולמות אמר בכל עולם ובכל שלב מהחמישה "ברכי נפשי" אחד, שהוא בעצם שירה. המדרש סידר את האמירות לפי התקדמות הזמנים של דוד, וכל שלב בחייו הוסיף "ברכי נפשי" נוסף כפי שיובא להלן בטבלה. מאמר שני נאמר ביחס למדרגת האדם בהשוואה לה'. כך משווה התלמוד:
הני (=אלו) חמישה ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד? - לא אמרן אלא כנגד הקדוש ברוך הוא וכנגד הנשמה: מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם – אף נשמה מלאה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה – אף נשמה רואה ואינה נראית; מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כולו – אף נשמה זנה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא טהור – אף נשמה טהורה; מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים – אף נשמה יושבת בחדרי חדרים; יבוא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו.
(ברכות י.)
כדי לקבל תמונה כוללת נציב את הדברים בטבלה:
| מקום הפסוק | הפסוק | זמן האמירה / "דר בחמישה עולמות ואמר שירה" | סיבה (ברכות י.) | השוואת הנשמה לה' (ברכות י.) |
|---|---|---|---|---|
| תהילים קג א | לְדָוִ֨ד ׀ בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְ-הוָ֑ה וְכָל־קְ֝רָבַ֗י אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשֽׁוֹ׃ | דר במעי אמו ואמר שירה | שדר בתוכם (רש"י) | ה' מלא כל העולם. הנשמה מלאה את כל הגוף |
| תהילים קג ב | בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְ-הוָ֑ה וְאַל־תִּ֝שְׁכְּחִ֗י כָּל־גְּמוּלָֽיו׃ | ינק מאימו ונסתכל ואמר שירה | שעשה לה דדים במקום בינה (לב) כדי שלא ינק ממקום הטינופת. (כמו רוב בע"ח) | ה' רואה ואינו נראה, הנשמה רואה ואינה נראית |
| תהילים קג כב | בָּרֲכ֤וּ יְהוָ֨ה ׀ כָּֽל־מַעֲשָׂ֗יו בְּכָל־מְקֹמ֥וֹת מֶמְשַׁלְתּ֑וֹ בָּרֲכִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְ-הוָֽה׃ | יצא לאוויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה | עליונים ותחתונים ביד ה' | ה' זן את כל העולם. הנשמה זנה את כל הגוף |
| תהילים קד א | בָּרֲכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְ-ה֫וָ֥ה יְ-הוָ֣ה אֱ֭-לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֭וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃ | נסתכל ביום המיתה ואמר שירה | ה' טהור, הנשמה טהורה | |
| תהילים קד לה | יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים ׀ מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ׀ ע֤וֹד אֵינָ֗ם בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְ-הוָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ | ראה במפלתם של רשעים ואמר שירה | ה' יושב בחדרי חדרים. הנשמה יושבת בחדרי חדרים |
באדיבות מכללת אורות ישראל, מתוך הספר "מאורות תהילים"