א לִבְנֵי־קֹ֭רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי־קֹֽדֶשׁ׃ ב אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב׃ ג נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה׃ ד אַזְכִּ֤יר ׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם־כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד־שָֽׁם׃ ה וּֽלֲצִיּ֨וֹן ׀ יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד־בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן׃ ו יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד־שָׁ֣ם סֶֽלָה׃ ז וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל־מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
לבני קרח מזמור שיר - לאחד מנכדי שמואל, או מבני בני בניהם ועיקר זה המזמור יסודתו על הר הקדש.
פסוק ב:
אוהב - השערים הנכבדים מכל המשכנות. והטעם: לשבת בם ואחר כן יזכיר ירושלם.
פסוק ג:
נכבדות - כל אחד מתהלות נכבדות מדובר בך את עיר האלהים באמת - והיא ירושלם.
פסוק ד:
אזכיר - דברי המשורר אזכיר רהב - הוא מצרים המחצבת רהב, או רהב כל גוי והוא סמוך, כדרך ושכורת ולא מיין כאילו אמר: אזכיר רהב כל גוי שיהיה ובבל עמהם, אזכיר זה ליודעים כמוני וגם אזכיר פלשת עם צור.
פסוק ד:
וטעם זה יולד שם – כי לפרקים מועטים בשנים רבות יולד בהם איש חכם נודע בדורו, שיש לו שם.
פסוק ה:
ולציון - ובעבור ציון הלמ"ד אמרי לי אחי, הוא יאמר תמיד איש ואיש נולד בה, כי חכמים שיש להם שם הם רבים.
פסוק ה:
וטעם איש ואיש – לא זה לבדו.
פסוק ה:
יכוננה - על דרך: והוא צוה לי אחי והנה והוא עליון יכוננה, בעבור היות השם בכח הפעלים, והיה פירושו והשם הנזכר למעלה: אוהב ה' שערי ציון.
פסוק ה:
יכוננה - מכון עליון. והטעם: מקום כזה שיולדו שם חכמים רבים, השם יעמידהו ויכוננהו.
פסוק ו:
ה' - הטעם והשם לבדו שידעו מספר כל העולם בכתבו והוא יכול לספר כל הנולדים שהם חכמים בציון, כי רבים הם ממספרי אדם.
פסוק ו:
זה יולד שם - שב אל ציון.
פסוק ו:
וטעם בכתוב – השם והספרים הם הם השמים.
פסוק ז:
ושרים, בך - לנכח איש האלהים ושם שרים וחוללים שלא יפסקו, כמו מעייני מים, ואלה מעיני, כמו: על כל אצילי ידי, ומנהג העולם להיות השרים מועטים מהחוללים ושרי ציון, כמו החוללים ומשקל החוללים,כמו:אמרתי להוללים.