א בְּךָֽ־יְהוָ֥ה חָסִ֑יתִי אַל־אֵב֥וֹשָׁה לְעוֹלָֽם׃ ב בְּצִדְקָתְךָ֗ תַּצִּילֵ֥נִי וּֽתְפַלְּטֵ֑נִי הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָ֝זְנְךָ֗ וְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃ ג הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי־סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה׃ ד אֱ‍ֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּ֖ף מְעַוֵּ֣ל וְחוֹמֵץ׃ ה כִּֽי־אַתָּ֥ה תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י יְ֝הוִ֗ה מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי׃ ו עָלֶ֤יךָ ׀ נִסְמַ֬כְתִּי מִבֶּ֗טֶן מִמְּעֵ֣י אִ֭מִּי אַתָּ֣ה גוֹזִ֑י בְּךָ֖ תְהִלָּתִ֣י תָמִֽיד׃ ז כְּ֭מוֹפֵת הָיִ֣יתִי לְרַבִּ֑ים וְ֝אַתָּ֗ה מַֽחֲסִי־עֹֽז׃ ח יִמָּ֣לֵא פִ֭י תְּהִלָּתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃ ט אַֽל־תַּ֭שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֝חִ֗י אַֽל־תַּעַזְבֵֽנִי׃ י כִּֽי־אָמְר֣וּ אוֹיְבַ֣י לִ֑י וְשֹׁמְרֵ֥י נַ֝פְשִׁ֗י נוֹעֲצ֥וּ יַחְדָּֽו׃ יא לֵ֭אמֹר אֱלֹהִ֣ים עֲזָב֑וֹ רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי־אֵ֥ין מַצִּֽיל׃ יב אֱ֭לֹהִים אַל־תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי אֱ֝לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חישה (חֽוּשָׁה׃) יג יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮ שֹׂטְנֵ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יַֽעֲט֣וּ חֶ֭רְפָּה וּכְלִמָּ֑ה מְ֝בַקְשֵׁ֗י רָעָתִֽי׃ יד וַ֭אֲנִי תָּמִ֣יד אֲיַחֵ֑ל וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ׃ טו פִּ֤י ׀ יְסַפֵּ֬ר צִדְקָתֶ֗ךָ כָּל־הַיּ֥וֹם תְּשׁוּעָתֶ֑ךָ כִּ֤י לֹ֖א יָדַ֣עְתִּי סְפֹרֽוֹת׃ טז אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃ יז אֱ‍ֽלֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד־הֵ֝֗נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ יח וְגַ֤ם עַד־זִקְנָ֨ה ׀ וְשֵׂיבָה֮ אֱלֹהִ֪ים אַֽל־תַּעַ֫זְבֵ֥נִי עַד־אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל־יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃ יט וְצִדְקָתְךָ֥ אֱלֹהִ֗ים עַד־מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים מִ֣י כָמֽוֹךָ׃ כ אֲשֶׁ֤ר הראיתנו (הִרְאִיתַ֨נִי ׀) צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְרָ֫ע֥וֹת תָּשׁ֥וּב תחיינו (תְּחַיֵּ֑ינִי) וּֽמִתְּהֹמ֥וֹת הָ֝אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּעֲלֵֽנִי׃ כא תֶּ֤רֶב ׀ גְּֽדֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃ כב גַּם־אֲנִ֤י ׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ כג תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה־לָּ֑ךְ וְ֝נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ׃ כד גַּם־לְשׁוֹנִ֗י כָּל־הַ֭יּוֹם תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקָתֶ֑ךָ כִּי־בֹ֥שׁוּ כִֽי־חָ֝פְר֗וּ מְבַקְשֵׁ֥י רָעָתִֽי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
בְּךָ, ה', חָסִיתִי; ולכן – אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם.
פסוק ב:
בְּצִדְקָתְךָ, בצדק שלך; במשפט האמת שלך; בנדיבותך; או: בישועתך תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי מאויבַי ומשאר צרותי. הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי.
פסוק ג:
הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן, מקום משכן שיש בו תוקף וחוזק, מבצר לָבוֹא בו תָּמִיד, כפי שצִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי, כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה.
פסוק ד:
אֱלֹהַי, פַּלְּטֵנִי, חלצני מִיַּד רָשָׁע, מִכַּף מְעַוֵּל, עושה עוול וְחוֹמֵץ, חומס, גזלן.
פסוק ה:
כִּי אַתָּה תִקְוָתִי, אֲדֹנָי אלוהים, אתה מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי.
פסוק ו:
עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי, נשענתי מִבֶּטֶן, מאז שנולדתי, מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי, המוציא אותי. מתחילת הווייתי אתה פורץ לי דרך. מאז אני עמך, ובְךָ תְהִלָּתִי תָמִיד.
פסוק ז:
כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים. מעשי וגבורותי אינם עניין אישי בלבד, הם נעשו סמל והוראה לרבים לביטחון בה', וְאַתָּה היית תמיד מַחֲסִי עֹז, מקום המקלט החזק שלי.
פסוק ח:
יִמָּלֵא פִי בתְהִלָּתֶךָ, לוואי שאשיר ואהלל אותך בפה מלא ובשלמות, שכָּל הַיּוֹם אוכל לדבר על תִּפְאַרְתֶּךָ. ובקשה נוספת:
פסוק ט:
אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי.
פסוק י:
כִּי אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי, עלי, וְשֹׁמְרֵי, האורבים לנַפְשִׁי נוֹעֲצוּ יַחְדָּו,
פסוק יא:
והגיעו למסקנה לֵאמֹר: "אֱלֹהִים עֲזָבוֹ. חָדלו מדוד ההגנה וההצלה שליוו אותו תמיד, ולכן רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ, כִּי אֵין מַצִּיל אותו".
פסוק יב:
אֱלֹהִים, אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כפי שאויבי רוצים. אֱלֹהַי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה, מהר.
פסוק יג:
יֵבֹשׁוּ ויִכְלוּ שׂטְנֵי, שונאֵי נַפְשִׁי המקטרגים עלי; יַעֲטוּ, יתכסו חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.
פסוק יד:
וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל, אצפה לך ולתשועתך וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ. על כל הדברים ששיבחתיך בעבר, אוסיף תשבחות והודאות על הנסים שאתה עושה עמי עכשיו.
פסוק טו:
פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם ידבר בתְשׁוּעָתֶךָ, כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת, מִסְפָּר. ללא הרף אדבר בתשועותיך, שהרי אינני יכול לספור את כל הפעמים והאופנים שבהם הצלתני.
פסוק טז:
אָבוֹא, אצעד בִּגְבֻרוֹת, בהתגברות וחוזק, אֲדֹנָי אלוהים, ואַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ, שכן כל מה שעוזר לי אינו אלא כלי בידך.
פסוק יז:
אֱלֹהִים, את כל מה שאני יודע, את כל עשיותי, ניצחונותי ושירי אתה לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי וְעַד הֵנָּה, עכשיו אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ.
פסוק יח:
וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה, כאשר אזדקן ויחלש כוחי, אֱלֹהִים, אַל תַּעַזְבֵנִי, עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ, כוחך לְדוֹר, לדורות הבאים, לְכָל מי שיָבוֹא לעולם, אוכל לספר את גְּבוּרָתֶךָ
פסוק יט:
וְאת צִדְקָתְךָ, אֱלֹהִים, המגיעה עַד מָרוֹם, השמים, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לי גְדֹלוֹת, אֱלֹהִים, מִי כָמוֹךָ?!
פסוק כ:
אֲשֶׁר, אמנם הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת, אבל תמיד תָּשׁוּב תְּחַיֵּנִי, וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ שנפלתי בהם, תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי, אתה מציל ומחיה אותי.
פסוק כא:
ולא זו בלבד, אף תֶּרֶב, תַּרבה ותוסיף את גְּדֻלָּתִי וְתִסֹּב, תפנה אלי ותְנַחֲמֵנִי.
פסוק כב:
גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל על אֲמִתְּךָ, נאמנותך, אֱלֹהָי; אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, ה'.
פסוק כג:
תְּרַנֵּנָּה, ישמחו, או: ישירו שְׂפָתַי כִּי, כאשר אֲזַמְּרָה לָּךְ, וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ מצרה תרנן לך.
פסוק כד:
גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ, כִּי בֹשׁוּ, כִי חָפְרוּ, התביישו מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.