ביאור שטיינזלץ על תהילים עא

עדין שטיינזלץ

🔗 שתף
פסוק א:
בְּךָ, ה', חָסִיתִי; ולכן – אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם.
פסוק ב:
בְּצִדְקָתְךָ, בצדק שלך; במשפט האמת שלך; בנדיבותך; או: בישועתך תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי מאויבַי ומשאר צרותי. הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי.
פסוק ג:
הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן, מקום משכן שיש בו תוקף וחוזק, מבצר לָבוֹא בו תָּמִיד, כפי שצִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי, כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה.
פסוק ד:
אֱלֹהַי, פַּלְּטֵנִי, חלצני מִיַּד רָשָׁע, מִכַּף מְעַוֵּל, עושה עוול וְחוֹמֵץ, חומס, גזלן.
פסוק ה:
כִּי אַתָּה תִקְוָתִי, אֲדֹנָי אלוהים, אתה מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי.
פסוק ו:
עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי, נשענתי מִבֶּטֶן, מאז שנולדתי, מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי, המוציא אותי. מתחילת הווייתי אתה פורץ לי דרך. מאז אני עמך, ובְךָ תְהִלָּתִי תָמִיד.
פסוק ז:
כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים. מעשי וגבורותי אינם עניין אישי בלבד, הם נעשו סמל והוראה לרבים לביטחון בה', וְאַתָּה היית תמיד מַחֲסִי עֹז, מקום המקלט החזק שלי.
פסוק ח:
יִמָּלֵא פִי בתְהִלָּתֶךָ, לוואי שאשיר ואהלל אותך בפה מלא ובשלמות, שכָּל הַיּוֹם אוכל לדבר על תִּפְאַרְתֶּךָ. ובקשה נוספת:
פסוק ט:
אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי.
פסוק י:
כִּי אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי, עלי, וְשֹׁמְרֵי, האורבים לנַפְשִׁי נוֹעֲצוּ יַחְדָּו,
פסוק יא:
והגיעו למסקנה לֵאמֹר: "אֱלֹהִים עֲזָבוֹ. חָדלו מדוד ההגנה וההצלה שליוו אותו תמיד, ולכן רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ, כִּי אֵין מַצִּיל אותו".
פסוק יב:
אֱלֹהִים, אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כפי שאויבי רוצים. אֱלֹהַי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה, מהר.
פסוק יג:
יֵבֹשׁוּ ויִכְלוּ שׂטְנֵי, שונאֵי נַפְשִׁי המקטרגים עלי; יַעֲטוּ, יתכסו חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.
פסוק יד:
וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל, אצפה לך ולתשועתך וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ. על כל הדברים ששיבחתיך בעבר, אוסיף תשבחות והודאות על הנסים שאתה עושה עמי עכשיו.
פסוק טו:
פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם ידבר בתְשׁוּעָתֶךָ, כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת, מִסְפָּר. ללא הרף אדבר בתשועותיך, שהרי אינני יכול לספור את כל הפעמים והאופנים שבהם הצלתני.
פסוק טז:
אָבוֹא, אצעד בִּגְבֻרוֹת, בהתגברות וחוזק, אֲדֹנָי אלוהים, ואַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ, שכן כל מה שעוזר לי אינו אלא כלי בידך.
פסוק יז:
אֱלֹהִים, את כל מה שאני יודע, את כל עשיותי, ניצחונותי ושירי אתה לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי וְעַד הֵנָּה, עכשיו אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ.
פסוק יח:
וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה, כאשר אזדקן ויחלש כוחי, אֱלֹהִים, אַל תַּעַזְבֵנִי, עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ, כוחך לְדוֹר, לדורות הבאים, לְכָל מי שיָבוֹא לעולם, אוכל לספר את גְּבוּרָתֶךָ
פסוק יט:
וְאת צִדְקָתְךָ, אֱלֹהִים, המגיעה עַד מָרוֹם, השמים, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לי גְדֹלוֹת, אֱלֹהִים, מִי כָמוֹךָ?!
פסוק כ:
אֲשֶׁר, אמנם הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת, אבל תמיד תָּשׁוּב תְּחַיֵּנִי, וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ שנפלתי בהם, תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי, אתה מציל ומחיה אותי.
פסוק כא:
ולא זו בלבד, אף תֶּרֶב, תַּרבה ותוסיף את גְּדֻלָּתִי וְתִסֹּב, תפנה אלי ותְנַחֲמֵנִי.
פסוק כב:
גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל על אֲמִתְּךָ, נאמנותך, אֱלֹהָי; אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, ה'.
פסוק כג:
תְּרַנֵּנָּה, ישמחו, או: ישירו שְׂפָתַי כִּי, כאשר אֲזַמְּרָה לָּךְ, וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ מצרה תרנן לך.
פסוק כד:
גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ, כִּי בֹשׁוּ, כִי חָפְרוּ, התביישו מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.

תהילים עא

א בְּךָֽ־ה' חָסִ֑יתִי אַל־אֵב֥וֹשָׁה לְעוֹלָֽם׃ ב בְּצִדְקָתְךָ֗ תַּצִּילֵ֥נִי וּֽתְפַלְּטֵ֑נִי הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָ֝זְנְךָ֗ וְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃ ג הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי־סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה׃ ד אֱ‍ֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּ֖ף מְעַוֵּ֣ל וְחוֹמֵץ׃ ה כִּֽי־אַתָּ֥ה תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י ה' מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי׃ ו עָלֶ֤יךָ ׀ נִסְמַ֬כְתִּי מִבֶּ֗טֶן מִמְּעֵ֣י אִ֭מִּי אַתָּ֣ה גוֹזִ֑י בְּךָ֖ תְהִלָּתִ֣י תָמִֽיד׃ ז כְּ֭מוֹפֵת הָיִ֣יתִי לְרַבִּ֑ים וְ֝אַתָּ֗ה מַֽחֲסִי־עֹֽז׃ ח יִמָּ֣לֵא פִ֭י תְּהִלָּתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃ ט אַֽל־תַּ֭שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֝חִ֗י אַֽל־תַּעַזְבֵֽנִי׃ י כִּֽי־אָמְר֣וּ אוֹיְבַ֣י לִ֑י וְשֹׁמְרֵ֥י נַ֝פְשִׁ֗י נוֹעֲצ֥וּ יַחְדָּֽו׃ יא לֵ֭אמֹר א-להים עֲזָב֑וֹ רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי־אֵ֥ין מַצִּֽיל׃ יב א-להים אַל־תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי א-להי לְעֶזְרָ֥תִי חישה (חֽוּשָׁה׃) יג יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮ שֹׂטְנֵ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יַֽעֲט֣וּ חֶ֭רְפָּה וּכְלִמָּ֑ה מְ֝בַקְשֵׁ֗י רָעָתִֽי׃ יד וַ֭אֲנִי תָּמִ֣יד אֲיַחֵ֑ל וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ׃ טו פִּ֤י ׀ יְסַפֵּ֬ר צִדְקָתֶ֗ךָ כָּל־הַיּ֥וֹם תְּשׁוּעָתֶ֑ךָ כִּ֤י לֹ֖א יָדַ֣עְתִּי סְפֹרֽוֹת׃ טז אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י ה' אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃ יז אֱ‍ֽלֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד־הֵ֝֗נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ יח וְגַ֤ם עַד־זִקְנָ֨ה ׀ וְשֵׂיבָה֮ א-להים אַֽל־תַּעַ֫זְבֵ֥נִי עַד־אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל־יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃ יט וְצִדְקָתְךָ֥ א-להים עַד־מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת א-להים מִ֣י כָמֽוֹךָ׃ כ אֲשֶׁ֤ר הראיתנו (הִרְאִיתַ֨נִי ׀) צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְרָ֫ע֥וֹת תָּשׁ֥וּב תחיינו (תְּחַיֵּ֑ינִי) וּֽמִתְּהֹמ֥וֹת הָ֝אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּעֲלֵֽנִי׃ כא תֶּ֤רֶב ׀ גְּֽדֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃ כב גַּם־אֲנִ֤י ׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֪ א-להי אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ כג תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה־לָּ֑ךְ וְ֝נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ׃ כד גַּם־לְשׁוֹנִ֗י כָּל־הַ֭יּוֹם תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקָתֶ֑ךָ כִּי־בֹ֥שׁוּ כִֽי־חָ֝פְר֗וּ מְבַקְשֵׁ֥י רָעָתִֽי׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק