הרב שלמה זלמן פינס ז"ל
הרב שלמה זלמן פינס ז"ל

מזמור מימי מרד אבשלום

מזמור מימי מרד אבשלום

הֱיֵ֤ה לִ֨י לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי-סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה:
(תהילים עא ג)

"צ֥וּר מָע֡וֹן" - הוא המשכן החצוב בסלע, אשר השוכן בו בטוח מפחד אויב, וכל שנפשו יקרה בעיני בעל המצודה, מצווה שומר המצודה עליו לתת לו לבוא אל המצודה בכל עת שיהיה זקוק למפלט; ועל דרך זה מבקש דוד: "הֱיֵ֤ה לִ֨י לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד" - בכח צווייך ש"צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי".


לֵ֭אמֹר אֱ-לֹהִ֣ים עֲזָב֑וֹ רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי-אֵ֥ין מַצִּֽיל:
(תהילים עא יא)

זה מתאים אל הכתוב בפרק ג (תהילים ג ג), שמפורש בו כי חובר בברוח דוד מפני אבשלום: "רַבִּים֮ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽא-לֹהִ֬ים סֶֽלָה". וכן לשונו בפרק זה מתאימה לתקופת בריחתו: "אַֽל-תַּ֭שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֝חִ֗י אַֽל-תַּעַזְבֵֽנִי"(תהילים עא ט).


אֱ֭-לֹהִים אַל-תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי אֱ֝-לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:
(תהילים עא יב)

"אַל-תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי" - כנגד אמרם: "אֱ-לֹהִ֣ים עֲזָב֑וֹ!".

"אֱ֝-לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה" - כנגד אמרם: "רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי-אֵ֥ין מַצִּֽיל!".


יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮ שֹׂטְנֵ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יַֽעֲט֣וּ חֶ֭רְפָּה וּכְלִמָּ֑ה מְ֝בַקְשֵׁ֗י רָעָתִֽי:
(תהילים עא יג)

"יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮" - צא ודקדק בכל הפרקים המתייחסים אל מרד אבשלום ותמצא כי דוד, מחמלתו על אבשלום, נזהר מלהוציא מפיו קללה נגד המשתתפים במרד זה; ועוד, שבושה וכיליון בתור מידות עונשין אינם מסוג אחד כלל, על כן נראה לי כי "יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮" הם מחוברים, וביאורם הוא: יִכְלוּ֮ בבושת [כדרך שמצינו בירמיהו "וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי׃"(ירמיה כ יח)], על דרך סגנון הלשון בישעיהו: "יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֨שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם"(ישעיה כו א), שהכוונה שם: יבושו בחזותם קִנְאַת־עָ֔ם; וכן "פִּזַּ֤ר ׀ נָ֘תַ֤ן לָאֶבְיוֹנִ֗ים"(תהילים קיב ט) שהכוונה: נָ֘תַ֤ן בפזרנות לָאֶבְיוֹנִ֗ים; וכן בירמיהו: "הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ"(ירמיה יג יח) - שהכוונה שׁבוּ בשפל. ובדרך זו שני חלקי הפסוק מתאימים יחד.


אֱֽ-לֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד-הֵ֝֗נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ: וְגַ֤ם עַד-זִקְנָ֨ה וְשֵׂיבָה֮ אֱ-לֹהִ֪ים אַֽל-תַּעַ֫זְבֵ֥נִי עַד-אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל-יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ: וְצִדְקָתְךָ֥ אֱ-לֹהִ֗ים עַד-מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר-עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת אֱ֝-לֹהִ֗ים מִ֣י כָמֽוֹךָ: אֲשֶׁ֤ר הִרְאִיתַ֨נִי צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְרָ֫ע֥וֹת תָּשׁ֥וּב תְּחַיֵּ֑ינִי וּֽמִתְּהֹמ֥וֹת הָ֝אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּעֲלֵֽנִי: תֶּ֤רֶב גְּֽדֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַחֲמֵֽנִי:
(תהילים עא יז-כא)

הפסוקים קשורים יחד, וכוונתם: בקשה מאת ה' שיחוס על חייו, שישמשו לו, כאשר עד הנה, עניין להזכיר ולפרסם חסדי ה'; כי מי כמוהו, אשר חסד ההשגחה טבוע על כל גורל חייו בכל מסיבותיהם וגלגוליהם במורדות ומעלות, מתהום השפלות עד גפי מרומי הגדולה!

פעולות מאמרחזרה לפרק

תהילים עא

א בְּךָֽ־ה' חָסִ֑יתִי אַל־אֵב֥וֹשָׁה לְעוֹלָֽם׃ ב בְּצִדְקָתְךָ֗ תַּצִּילֵ֥נִי וּֽתְפַלְּטֵ֑נִי הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָ֝זְנְךָ֗ וְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃ ג הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי־סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה׃ ד אֱ‍ֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּ֖ף מְעַוֵּ֣ל וְחוֹמֵץ׃ ה כִּֽי־אַתָּ֥ה תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י ה' מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי׃ ו עָלֶ֤יךָ ׀ נִסְמַ֬כְתִּי מִבֶּ֗טֶן מִמְּעֵ֣י אִ֭מִּי אַתָּ֣ה גוֹזִ֑י בְּךָ֖ תְהִלָּתִ֣י תָמִֽיד׃ ז כְּ֭מוֹפֵת הָיִ֣יתִי לְרַבִּ֑ים וְ֝אַתָּ֗ה מַֽחֲסִי־עֹֽז׃ ח יִמָּ֣לֵא פִ֭י תְּהִלָּתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃ ט אַֽל־תַּ֭שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֝חִ֗י אַֽל־תַּעַזְבֵֽנִי׃ י כִּֽי־אָמְר֣וּ אוֹיְבַ֣י לִ֑י וְשֹׁמְרֵ֥י נַ֝פְשִׁ֗י נוֹעֲצ֥וּ יַחְדָּֽו׃ יא לֵ֭אמֹר א-להים עֲזָב֑וֹ רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי־אֵ֥ין מַצִּֽיל׃ יב א-להים אַל־תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי א-להי לְעֶזְרָ֥תִי חישה (חֽוּשָׁה׃) יג יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮ שֹׂטְנֵ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יַֽעֲט֣וּ חֶ֭רְפָּה וּכְלִמָּ֑ה מְ֝בַקְשֵׁ֗י רָעָתִֽי׃ יד וַ֭אֲנִי תָּמִ֣יד אֲיַחֵ֑ל וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ׃ טו פִּ֤י ׀ יְסַפֵּ֬ר צִדְקָתֶ֗ךָ כָּל־הַיּ֥וֹם תְּשׁוּעָתֶ֑ךָ כִּ֤י לֹ֖א יָדַ֣עְתִּי סְפֹרֽוֹת׃ טז אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י ה' אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃ יז אֱ‍ֽלֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד־הֵ֝֗נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ יח וְגַ֤ם עַד־זִקְנָ֨ה ׀ וְשֵׂיבָה֮ א-להים אַֽל־תַּעַ֫זְבֵ֥נִי עַד־אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל־יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃ יט וְצִדְקָתְךָ֥ א-להים עַד־מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת א-להים מִ֣י כָמֽוֹךָ׃ כ אֲשֶׁ֤ר הראיתנו (הִרְאִיתַ֨נִי ׀) צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְרָ֫ע֥וֹת תָּשׁ֥וּב תחיינו (תְּחַיֵּ֑ינִי) וּֽמִתְּהֹמ֥וֹת הָ֝אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּעֲלֵֽנִי׃ כא תֶּ֤רֶב ׀ גְּֽדֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃ כב גַּם־אֲנִ֤י ׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֪ א-להי אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ כג תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה־לָּ֑ךְ וְ֝נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ׃ כד גַּם־לְשׁוֹנִ֗י כָּל־הַ֭יּוֹם תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקָתֶ֑ךָ כִּי־בֹ֥שׁוּ כִֽי־חָ֝פְר֗וּ מְבַקְשֵׁ֥י רָעָתִֽי׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק