תנ"ך על הפרק - תהילים עא - מזמור מימי מרד אבשלום / הרב שלמה זלמן פינס ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים עא

638 / 929
היום

הפרק

בְּךָֽ־יְהוָ֥ה חָסִ֑יתִי אַל־אֵב֥וֹשָׁה לְעוֹלָֽם׃בְּצִדְקָתְךָ֗ תַּצִּילֵ֥נִי וּֽתְפַלְּטֵ֑נִי הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָ֝זְנְךָ֗ וְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי־סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה׃אֱ‍ֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּ֖ף מְעַוֵּ֣ל וְחוֹמֵץ׃כִּֽי־אַתָּ֥ה תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י יְ֝הוִ֗ה מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי׃עָלֶ֤יךָ ׀ נִסְמַ֬כְתִּי מִבֶּ֗טֶן מִמְּעֵ֣י אִ֭מִּי אַתָּ֣ה גוֹזִ֑י בְּךָ֖ תְהִלָּתִ֣י תָמִֽיד׃כְּ֭מוֹפֵת הָיִ֣יתִי לְרַבִּ֑ים וְ֝אַתָּ֗ה מַֽחֲסִי־עֹֽז׃יִמָּ֣לֵא פִ֭י תְּהִלָּתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם תִּפְאַרְתֶּֽךָ׃אַֽל־תַּ֭שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֝חִ֗י אַֽל־תַּעַזְבֵֽנִי׃כִּֽי־אָמְר֣וּ אוֹיְבַ֣י לִ֑י וְשֹׁמְרֵ֥י נַ֝פְשִׁ֗י נוֹעֲצ֥וּ יַחְדָּֽו׃לֵ֭אמֹר אֱלֹהִ֣ים עֲזָב֑וֹ רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי־אֵ֥ין מַצִּֽיל׃אֱ֭לֹהִים אַל־תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי אֱ֝לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִיחישהחֽוּשָׁה׃יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮ שֹׂטְנֵ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יַֽעֲט֣וּ חֶ֭רְפָּה וּכְלִמָּ֑ה מְ֝בַקְשֵׁ֗י רָעָתִֽי׃וַ֭אֲנִי תָּמִ֣יד אֲיַחֵ֑ל וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ׃פִּ֤י ׀ יְסַפֵּ֬ר צִדְקָתֶ֗ךָ כָּל־הַיּ֥וֹם תְּשׁוּעָתֶ֑ךָ כִּ֤י לֹ֖א יָדַ֣עְתִּי סְפֹרֽוֹת׃אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃אֱ‍ֽלֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד־הֵ֝֗נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃וְגַ֤ם עַד־זִקְנָ֨ה ׀ וְשֵׂיבָה֮ אֱלֹהִ֪ים אַֽל־תַּעַ֫זְבֵ֥נִי עַד־אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל־יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃וְצִדְקָתְךָ֥ אֱלֹהִ֗ים עַד־מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים מִ֣י כָמֽוֹךָ׃אֲשֶׁ֤רהראיתנוהִרְאִיתַ֨נִי ׀צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְרָ֫ע֥וֹת תָּשׁ֥וּבתחיינותְּחַיֵּ֑ינִיוּֽמִתְּהֹמ֥וֹת הָ֝אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּעֲלֵֽנִי׃תֶּ֤רֶב ׀ גְּֽדֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃גַּם־אֲנִ֤י ׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה־לָּ֑ךְ וְ֝נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ׃גַּם־לְשׁוֹנִ֗י כָּל־הַ֭יּוֹם תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקָתֶ֑ךָ כִּי־בֹ֥שׁוּ כִֽי־חָ֝פְר֗וּ מְבַקְשֵׁ֥י רָעָתִֽי׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב שלמה זלמן פינס ז

מזמור מימי מרד אבשלום

הֱיֵ֤ה לִ֨י לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי-סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה:
(תהילים עא ג)

"צ֥וּר מָע֡וֹן" - הוא המשכן החצוב בסלע, אשר השוכן בו בטוח מפחד אויב, וכל שנפשו יקרה בעיני בעל המצודה, מצווה שומר המצודה עליו לתת לו לבוא אל המצודה בכל עת שיהיה זקוק למפלט; ועל דרך זה מבקש דוד: "הֱיֵ֤ה לִ֨י לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד" - בכח צווייך ש"צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי".


לֵ֭אמֹר אֱ-לֹהִ֣ים עֲזָב֑וֹ רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי-אֵ֥ין מַצִּֽיל:
(תהילים עא יא)

זה מתאים אל הכתוב בפרק ג (תהילים ג ג), שמפורש בו כי חובר בברוח דוד מפני אבשלום: "רַבִּים֮ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽא-לֹהִ֬ים סֶֽלָה". וכן לשונו בפרק זה מתאימה לתקופת בריחתו: "אַֽל-תַּ֭שְׁלִיכֵנִי לְעֵ֣ת זִקְנָ֑ה כִּכְל֥וֹת כֹּ֝חִ֗י אַֽל-תַּעַזְבֵֽנִי"(תהילים עא ט).


אֱ֭-לֹהִים אַל-תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי אֱ֝-לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:
(תהילים עא יב)

"אַל-תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי" - כנגד אמרם: "אֱ-לֹהִ֣ים עֲזָב֑וֹ!".

"אֱ֝-לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה" - כנגד אמרם: "רִֽדְפ֥וּ וְ֝תִפְשׂ֗וּהוּ כִּי-אֵ֥ין מַצִּֽיל!".


יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮ שֹׂטְנֵ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יַֽעֲט֣וּ חֶ֭רְפָּה וּכְלִמָּ֑ה מְ֝בַקְשֵׁ֗י רָעָתִֽי:
(תהילים עא יג)

"יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮" - צא ודקדק בכל הפרקים המתייחסים אל מרד אבשלום ותמצא כי דוד, מחמלתו על אבשלום, נזהר מלהוציא מפיו קללה נגד המשתתפים במרד זה; ועוד, שבושה וכיליון בתור מידות עונשין אינם מסוג אחד כלל, על כן נראה לי כי "יֵבֹ֣שׁוּ יִכְלוּ֮" הם מחוברים, וביאורם הוא: יִכְלוּ֮ בבושת [כדרך שמצינו בירמיהו "וַיִּכְל֥וּ בְּבֹ֖שֶׁת יָמָֽי׃"(ירמיה כ יח)], על דרך סגנון הלשון בישעיהו: "יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֨שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם"(ישעיה כו א), שהכוונה שם: יבושו בחזותם קִנְאַת־עָ֔ם; וכן "פִּזַּ֤ר ׀ נָ֘תַ֤ן לָאֶבְיוֹנִ֗ים"(תהילים קיב ט) שהכוונה: נָ֘תַ֤ן בפזרנות לָאֶבְיוֹנִ֗ים; וכן בירמיהו: "הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ"(ירמיה יג יח) - שהכוונה שׁבוּ בשפל. ובדרך זו שני חלקי הפסוק מתאימים יחד.


אֱֽ-לֹהִ֗ים לִמַּדְתַּ֥נִי מִנְּעוּרָ֑י וְעַד-הֵ֝֗נָּה אַגִּ֥יד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ: וְגַ֤ם עַד-זִקְנָ֨ה וְשֵׂיבָה֮ אֱ-לֹהִ֪ים אַֽל-תַּעַ֫זְבֵ֥נִי עַד-אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכָל-יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ: וְצִדְקָתְךָ֥ אֱ-לֹהִ֗ים עַד-מָ֫ר֥וֹם אֲשֶׁר-עָשִׂ֥יתָ גְדֹל֑וֹת אֱ֝-לֹהִ֗ים מִ֣י כָמֽוֹךָ: אֲשֶׁ֤ר הִרְאִיתַ֨נִי צָר֥וֹת רַבּ֗וֹת וְרָ֫ע֥וֹת תָּשׁ֥וּב תְּחַיֵּ֑ינִי וּֽמִתְּהֹמ֥וֹת הָ֝אָ֗רֶץ תָּשׁ֥וּב תַּעֲלֵֽנִי: תֶּ֤רֶב גְּֽדֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַחֲמֵֽנִי:
(תהילים עא יז-כא)

הפסוקים קשורים יחד, וכוונתם: בקשה מאת ה' שיחוס על חייו, שישמשו לו, כאשר עד הנה, עניין להזכיר ולפרסם חסדי ה'; כי מי כמוהו, אשר חסד ההשגחה טבוע על כל גורל חייו בכל מסיבותיהם וגלגוליהם במורדות ומעלות, מתהום השפלות עד גפי מרומי הגדולה!

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך