א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב שְׁמַע־אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי׃ ג תַּ֭סְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵ֝רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ ד אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר׃ ה לִיר֣וֹת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ׃ ו יְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ ׀ דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ׃ ז יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק׃ ח וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם׃ ט וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדֲד֗וּ כָּל־רֹ֥אֵה בָֽם׃ י וַיִּֽירְא֗וּ כָּל־אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ׃ יא יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
למנצח. גם זה המזמור בברחו אמרו:
פסוק ב:
בשיחי. הוא סיפור התלאות:
פסוק ב:
מפחד אויב. זה שאול שמבקש נפשו:
פסוק ג:
מסוד מרעים. מקבוץ מרעים ונקרא הקיבוץ סוד לפי שמתקבצים בעלי הסוד והעצה יחדיו במקום שיאמרו כל אחד סודו ועצתו ותצא ההסכמה מביניהם כאחד:
פסוק ג:
מרגשת. מהמון:
פסוק ה:
לירות במסתרים תם. על עצמו אמר שהיה הולך בתמימות ולא הרע לאחד מהם:
פסוק ה:
ירהו. יורו בו החצים פתאום כלומר האדם שיורו בו חץ פתאום שלא ישמור ממנו כך אם לא הייתי נשמר מן המלשינים אותי:
פסוק ה:
ולא ייראו. הם אומרים במסתרים ולא ייראו מכל הרואה אותם:
פסוק ו:
יחזקו. הדבר רע שידברו עלי לשאול יחזקו אותו בטענות חזקות:
פסוק ו:
מוקשים. ללכדני בהם ואותם המספרים עלי רע במסתרים חשבו בלבבם מי יראה לנו כי לא יחשבו שאלהים רואה אותם ולא יראו ממנו, ואע"פ שהיו בהם שהיו אומרים הדברים הרעים בגלוי כמו דואג האדומי והזיפים היו בהם אנשים גם כן שהיו יראים לספר רע על דוד בגלוי כי היו חושבים שיסופר לו והיום או למחר כשימלוך ויהיה הכח בידו יגמלום כרעתם:
פסוק ז:
יחפשו. אמר כל אלה המלשינים והמספרים רעות אני תוך ומרמה ועול הם ויחפשו ויחקרו בלבם עולות ומרמות:
פסוק ז:
תמנו חפש מחופש. תמנו כמו תממו הנו"ן במקום אות הכפל פירוש כולו חפשו מחפש:
פסוק ז:
וקרב איש ולב עמוק. כלומר כל מה שיוכל להתחשב בקרב איש הכל בלבם שלא יוכל שום אדם להעמיק יותר מהם:
פסוק ח:
וירם. בפת"ח הוי"ו עבר במקום עתיד כמנהג הלשון בדברי הנבואות ברוב, אמר כמו שהורו לי הם חן דבריהם כן יורם אלהים חן פתאום ויהיו מכותם פתאום. ופתאום משמש לפניו ולאחריו:
פסוק ט:
ויכשילהו. הכינוי טרם זכר המכונה והיא לשונם אמר הם הכשילו לשונם על עצמם כלומר דבריהם הרעים שדברו עליהם ישובו:
פסוק ט:
יתגודדו כל רואה בם. מרוב מהומתם ומעלתם יתנודדו ויחרדו כל הרואים המהומות ויראו האלהים:
פסוק י:
ויראו. אז יראו כל אדם אלהים כי ראו כל הנקמה שעשה בהם:
פסוק י:
ויגידו פועל אלהים ומעשהו השכילו. שיבינו וישכילו כי אלהים שופט ומשגיח:
פסוק יא:
ישמח. אמר על עצמו כי צדיק היה בריבו ולחנם היו רודפים אחריו:
פסוק יא:
וחסה בו. עוד ויחסו בו אחר כי ראה נקמתו באויבים. וי"ו וחסה במקום כי או כאשר כלומר עתה בראותו נקמת האויבים ישמח:
פסוק יא:
וכן כל ישרי לב יתהללו. כמו שאתהלל אני בו: