פסוק א:למנצח מזמור לדוד. זה המזמור נאמ׳ ג״כ בברחו מפני אויביו ומתפלל ומתחנן על גלותו וטלטולו וצרותיו אשר היו אויביו צוררים אותו ומתנכלים עליו לרדפו ולהמיתו
פסוק ב:ואמ׳ שמע א׳ קולי בשיחי ר״ל בתפלתי ויש לועזים אותו כמו בקינתי וכן אריד בשיחי (לעיל נה) ומפחד אויב המתנכל עלי תצור חיי.
פסוק ג:ותסתירני מסוד מרעים ר״ל מעצתם אשר הם מתיעצים עלי וי״מ כמו מקבוץ מרעים וכמוהו לא ישבתי בסוד משחקים (ירמ׳ טו יז) וכן על סוד בחורים יחדו (שם ו יא) אלא שלדעתי כלם לשון סוד כמשמעו כי המשחקים מתחבאים ועושים מעשיהם בסוד וכן הבחורים מסתתרים בקצת ענייניהם שלא ידעו בהם שאר בני אדם. ומרגשת פועלי און עניינו מהמייתם עלי.
פסוק ד:ואמ׳ על הזיפים אשר הגידו עניינם לשאול אשר שננו כחרב לשונם ר״ל להלשין עלי ודרכו בפיהם דבר מר כדמיון [החץ] היוצא מן הקשת.
פסוק ה:ואמר לירות במסתרים תם י״מ כמו על תם וכן יורוהו יורו בו ולדעתי אין צורך בכך רק כמשמעם כמו או ירה יירה (שמות יט יג). וענין ולא ייראו ר״ל מהאל.
פסוק ו:ואמ׳ יחזקו למו דבר רע כלומ׳ יחזקו בטענותיהם הדבר הרע היוצא מפיהם ומראים פנים לעשות רשעתם בצדק ויספרו עלי כזבים לבעבור טמון מוקשים ללכדני. אמרו בלבבם מי יראה למו כלומ׳ אין ה׳ רואה אותנו.
פסוק ז:וענין יחפשו עולות כלומ׳ יחפשו בלבבם עול ורמיה שיוכלו לדברו – ועולות בחולם העי״ן כמו עַוְלה בפתחות העי״ן – עד שלרוב חיפושם תמנו כל חיפושיהם וכל התנכליותיהם והנו״ן שבמלת תמנו במקום אות הכפל כמו תממו וכן חסדי ה׳ כי לא תמנו (איכה ג) וכן לשמיד מעזניה (ישעי׳ כג יא) והוא ענין חפש מחופש וקרב איש ולב עמוק כלומ׳ כל חפש מחפש וכל קרב איש ולב עמוק ר״ל מחשבה עמוקה.
פסוק ח:וכל הבא במקראות שאחר אלו נאמ׳ בהם עבר במקום עתיד כי כן דרכי הנבואות תמיד והוא אמרו ויורם אלהים כלומ׳ כשם שהורוני בחציהם כן יורם א׳ חץ פתאום שיהיו מכותם
פסוק ט:ולשונם יכשילוהו עלימו כלומ׳ שכל דבריהם יהיו להם למכשול. ורבוי יכשילוהו שב על הלשון והוא יתר כמו ותראהו את הילד (שמות ב) ובא לשון בלשון זכר כמו ולשוני מודבק מלקוחי (לעיל כב טז). ויתנודדו ר״ל יחרדו כל רואיהם מרוב מהומתם
פסוק י:ואז כל אדם ייראו אלהים ויגידו פעלו ומעשהו ישכילו בראותם הנקמה אשר יעשה ה׳ בהם.
פסוק יא:ואמ׳ על עצמו כי אז ישמח צדיק בה׳ וחסה בו לבטח ויתהללו באל כל ישרי לב. זו היא כוונת המזמור לפי הפשט ובדרש דרשוהו על דניאל שהיה מזרעו כמו שנאמר לחזקיה מלך יהודה ומבניך יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל (ישעי׳ לט ז) והתנבא דוד בזמן שיתנכלו עליו להשליכו בגוב אריות יתפלל לשמוע קולו ולנצור חייו מפחד אויב ר״ל מפחד האויבים אשר השתדלו עליו וכן יאמר תסתירני מסוד מרעים והוא עצת האחשדרפני׳ שיתיעצו [למלך] שלא יתפלל שום אדם לפני שום אלוה אלא [לו] לבדו והכל כדי להתנכל על דניאל וזהו יחזקו למו דבר רע כמו שאמרו לדריוש אתיעטו כל סרכי מלכותא לקימא קים מלכא (דני׳ ו ח) ויחפשו עולות פי׳ עלילות כדכתי׳ (שם ו ה) הוו בעין עילא להשכחה לדניאל ויספרו הענין כדי לטמון מוקשים ותמנו חפש מחופש כמו שפירשנוהו וי״מ כמו בטי״ת כי התי״ו והטי״ת ממוצא אחד כלומ׳ טמנו בלבם המחקר שחפשו בקרבם ובלב עמוק ויורם אלהים עבר ממש כלומ׳ שהושלכו הם לגוב אריות ודניאל ניצל ונמצא שפיהם הכשילם.