א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב שְׁמַע־אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי׃ ג תַּ֭סְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵ֝רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ ד אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר׃ ה לִיר֣וֹת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ׃ ו יְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ ׀ דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ׃ ז יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק׃ ח וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם׃ ט וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדֲד֗וּ כָּל־רֹ֥אֵה בָֽם׃ י וַיִּֽירְא֗וּ כָּל־אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ׃ יא יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
פסוק ב:
שְׁמַע, אֱלֹהִים, קוֹלִי בְשִׂיחִי, כשאני שוטח את כאבַי. מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצֹּר, תשמור את חַיָּי,
פסוק ג:
תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד, מהסתודדות, ממועצת מְרֵעִים, מֵרִגְשַׁת, מהמהומה שמחוללים פֹּעֲלֵי אָוֶן, עושי רֶשע,
פסוק ד:
אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב את לְשׁוֹנָם, דָּרְכוּ את חִצָּם – חֵץ הלשון, המרוח בדָּבָר מָר. אין אלו חצים סתם; חציהם מורעלים.
פסוק ה:
לִירֹת בַּמִּסְתָּרִים על תָּם, פִּתְאֹם יֹרֻהוּ, יירו בו וְלֹא יִירָאוּ. את מעשיהם הם עושים בסתר, בדרכי עקיפין וכזב.
פסוק ו:
יְחַזְּקוּ לָמוֹ, הם מתאמצים, מכינים היטב דָּבָר רָע, או: מחזקים זה את זה בדברים רעים; יְסַפְּרוּ, נדברים ביניהם לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים. ומכיוון שהם פועלים במסתרים, אָמְרוּ: מִי יִרְאֶה לָּמוֹ, אותם?!
פסוק ז:
יַחְפְּשׂוּ, הם מחפשים עוֹלֹת, דברי עוול, תַּמְנוּ, השלימו עד קצה היכולת חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ, חיפוש יסודי. וְכל זה הוא בקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק.
פסוק ח:
מאחר שהדברים נסתרים עמוק בלבם, לא נותר למושא פגיעתם אלא להתפלל. את המשך הדברים אפשר אפוא לפרש כתפילה וכביטוי משאלות או כתיאור היענותו של ה' לרחשי מצוקתו של דוד, בין שהיה זה באותו אירוע או במקרים דומים בעבר, שבהם הוא מחזק עתה את עצמו: וַיֹּרֵם אֱלֹהִים, ה' יורה בהם חֵץ פִּתְאוֹם, חץ של הפתעה, חצים אלו הָיוּ מַכּוֹתָם.
פסוק ט:
וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ, הם הביאו מכשול על עצמם את לְשׁוֹנָם. אותה לשון שבה הם השתמשו נגדי היא המכשילה אותם. נוכח כישלונם יִתְנֹדְדוּ, ינודו בתימהון ובזעזוע כָּל הרֹאֵה מה אירע בָם, מה עלה להם בסופם.
פסוק י:
וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם את עונשם של הרשעים, וַיַּגִּידוּ פֹּעַל אֱלֹהִים, וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ. מפלתם הגמורה של הרשעים הנובעת מתוך תכניותיהם-שלהם, מוכיחה לשאר בני האדם שהעולם מנוהל ומסודר בצדק.
פסוק יא:
ואז – יִשְׂמַח צַדִּיק בַּה' וְחָסָה בוֹ, וְיִתְהַלְלוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב.