פסוק א:למנצח וכו׳. נראה במלת שושנים שהוא כלי ניגון נבחר ומלת משכיל פירושה מעורר לב האדם להיותו נותן לב על הדבר ושיר ידידות משל על אהבה גדולה וחבה יתירה וכל זה הוראה היות המזמור נאמ׳ על ענין נכבד ורומז על אדם גדול והוא שפירשוהו נבואה על מלכות שלמה והצלחתו וחכמתו והיותו נבחר על שאר האחים וביאת בנות המלכים לנסותו בחידות והיות בנות רבות עושות חיל על ידי חשקו ובאמת הדברים מתישבים עליו הרבה אבל הנכון שאחר שבמזמור שלפניו האריך בצרת הגלות האריך עתה בנחמת הגאולה ורומז על ענין מלך המשיח אשר תוחלתנו אליו
פסוק ב:ואמר על זה רחש לבי דבר טוב ורחש הוא ענין תנועה קלה וקטנה מלשון רחושי מרחשן שפוותיה וכן הרמש נקרא רחש לדקות תנועתו ולבי במקום שכלי כלומ׳ הניע שכלי מכח הנבואה דבר טוב ואומר אני דרך הקדמה שמעשי פעולת זה השיר היא למלך כלומ׳ עם מלך נבחר עתיד לקום ואמ׳ לשוני עט סופר מהיר כלומ׳ מדברת על הסדר והדברים מתוקנים כמדור העט החשוב אשר ביד הסופר המהיר.
פסוק ג:ואמ׳ יפיפית וכו׳ וכפל האותיות י״מ אותו בכל מקום להפלגה כמו זה וכמו ירקרק או אדמדם שחרחרת ומ״מ קצת רבותי׳ היו מפרשים שכל כפל שבאות פ״א הפעל ועי״ן הפעל בא להפלגה כמו זה אבל כפולי העי״ן והלמ״ד הם מורים חולשה כמו אדמדם ירקרק והוא שאמרו חיל עליהם פתוך שביניהם כלומ׳ שהוא מעורב הצבעים אבל שהוא נוטה לאדמימות ולדברי כלם זה בא לחיזוק היופי ומיופה עליו יופי על שאר בני אדם. ואחר ששבחו ביופי הצורה שבחו במתק הדיבור והוא ענין הוצק חן בשפתותיך כלומ׳ כאלו החן מוצק בפיו והלשון שליח השכל ונמצא ששבחו בשלשה דברים ביופי ובשכל ובנועם הדיבור ואמ׳ שעל כן ברכו אלהים להיות מלכותו לעולם. ואם נאמ׳ על שלמה אמ׳ לעולם כי כל שתשוב המלוכה לישראל אליו תשוב ר״ל לזרעו או רומז על כל ימי חייו כי לעולם נאמ׳ לפעמים על זמן נצחי כשהוא אצל השם ולפעמים על ימי חיי האדם ולפעמים על ארך זמן. ואם על המשיח רומז על היות מלכותו לעולם ר״ל כקיום העולם כענין ומלכותה לעם אחרן לא תשתביק (דני׳ ב מד).
פסוק ד:ואח״כ שבחו בגבורה וביושר ואמ׳ שיחגור חרבו על ירך במתנים שהם על הירך ויהיה אז הודך והדרך בניצוחך.
פסוק ה:ואמ׳ והדרך כלומ׳ וכן הדרך שתצליח ותרכב לא לכוונת זדון ונצוח אבל תשיב האמת על וענוה צדק ר״ל ענות צדק כי גדר האהבה שיתנשא האדם על המתגדל בשקר להשיבו אחור עד ישוב האמת על מכונו כמאמ׳ ההתגדל על המתגדל ענוה וכמו שהארכנו בענין זה בילדותנו בחיבור התשובה. וענין ותורך נוראות ימינך כלומ׳ שימינך בעזר הצור תדריכך להניע חרבך הנה והנה בנוראות ונפלאות.
פסוק ו:וכן חציך יהיו שנונים ואז יהיו תחתיך עמים והחצים יפלו בלב אויבי המלך כלומ׳ במחשבתם ר״ל שייראו מחמתם בטרם בואם. ואפשר שמלת יפלו משמשת לשניהם כמו שביארנו בפסוק הלא נגד עינינו אוכל נכרת מבית אלהים שמחה וגיל (יואל א טז).
פסוק ז:ויהיה כסאך כסא אלהים [כסא גדול] כדרך וישב שלמה על כסא ה׳ (ד״ה א כט כג) והוא חסר הנסמך כמו והנבואה עודד הנביא (ד״ה ב טו ח) כמו נבואת עודד הנביא וכן הארון הברית (יהושע ג יד) העם המלחמה (שם ח יא). ואמרו עולם ועד ר״ל כל ימי עמוד העולם על מכונו וכן שבט מלכותך יהיה שבט מישור כי אתה תאהב צדק ותשנא כל רשע
פסוק ח:ועל כן משחך ה׳ אלהים אלהיך כלומ׳ אלהי כל העולם שיהיה אלהיך בפרט ר״ל שתדבק השגחתו בך ביחוד ובהפלגה יתירה. שמן ששון ר״ל שמן נבחר המשמח אלהים ואנשים יותר משאר חביריך והמשל בהקמת המלכות כענין משחך ה׳ למלך.
פסוק ט:ושבחו אחר כך בטוב המדות הנמשלות לבגדים כענין בכל עת יהיו בגדיך לבנים (קהלת ט ח) המירו הבגדים הצואים מעליו וגו׳ והלבש אותך מחלצות (זכרי׳ ג ד) וכענין מה שאז״ל מלמד שריח בגדיהם של צדיקים מעין העולם הבא והוא ענין מר ואהלות קציעות כל בגדותיך כלומ׳ שהמתקרב להם ירגיש בריח טוב כאלו היו שם כל אלו הסמים והכל משל לעריבות מדותיו. ואמ׳ מן היכלי שן כלומ׳ שהבגדים מוצאים לך ממקום שהצטנעו שם בהיכלי שן והרמז כי המדות יבאו לך מאת המכוין להשלימך ולשלחך למחיה לגאולת עמו ודמה השמים להיכלי שן דרך הפלגה לשומע והוא שחזר ואמ׳ מני שמחוך מני היו״ד נוספת ופירושו מאשר שמחוך מן המקום אשר יצאה משם שמחתך והצלחתך.
פסוק י:ואמ׳ בנות להיותם תחת ממשלתו כענין האשה הנמסרת לממשלת בעלה ומלת ביקרותיך נאמרת על קבוץ כבודה כלומ׳ בממשלותיך ובשררותיך אך כנסת ישראל תהיה המעולה שבהם והמיוחדת לך לכל עזרתך יותר מהאחרות כשגל המיוחדת לאיש תמיד בחדר משכבו ותעמוד לימינך בכתם אופיר דמיון כאלו היא המלכה והאחרות כעלמות הבאות אצל המלך לעתים רחוקות אחר היותן נקראות בשם. ועל כן הוא מעורר שאר האמות להיות תשובתם והתחברם אלינו ותחת כנפי תורתנו בלב שלם ולא במרמה ומדרך יראה לבד
פסוק יא:ואמ׳ על כל אחת מהם שמעי בת וראי כלומ׳ התבונני והטי אזנך לשמוע האמת ושכחי עמך ובית אביך בלב שלם
פסוק יב:ובדרך שיתאו המלך יפיך להכירך כי הוא אדוניך לבד והשתחוי לו. ואם על שלמה יפורש זה על הנשים הנכריות שתשובינה לדתו אבל עיקר הפי׳ שיפורש על המשיח.
פסוק יג:והמשיך ואמ׳ ובת צור כלומ׳ ואת בת צור שהיית גדולה על כלן ושהיו עשירי עם מחלים פניך ומקדימים אותך במנחה וכן עמך שאר האמות הדומות לך
פסוק יד:והוא ענין כל כבודה בת מלך פנימה ר״ל רכה וענוגה ושממשבצות זהב לבושה
פסוק טו:וכל אחת מהם תובל למלך ברקמות ולמד לרקמות במקום בית כמו איש הרגתי לפצעי (ברא׳ ד כג). ואמ׳ אח״כ שהאמות השפלות שאין להם דת כבתולות שלא ידעו איש אבל שהן נגררות אחר האומה הגדולה ורעותיה כלן מובאות לך
פסוק טז:ותובלנה בשמחות וגיל ותבואינה בהיכל מלך לחסות תחת כנפיו.
פסוק יז:ולהבטחת המשך מלכותו לעולם דור אחר דור אמ׳ דרך נבואה תחת אבותיך יהיו בניך ותשיתמו לשרים ולמושלים בכל הארץ
פסוק יח:ויזכר שמך בכל דור ודור ועמים יהודוך ר״ל שיקבלו מלכותו ויודו בו שלא לערער עליו לעולם כענין יהודה אתה יודוך אחיך (ברא׳ מט ח). זהו ענין המזמור ורבותי׳ דרשוהו על אברהם ואמרו יפיפית נתיפית בעליונים אנכי מגן לך, נתיפית בתחתונים נשיא אלהים אתה בתוכנו והוצק חן בשפתותיך הנה נא הואלתי וכו׳ על כן ברכך וה׳ ברך את אברהם בכל. חגור חרבך על נצוח המלכים ונמשך לדבריהם צלח רכב להשיב העמים לעבודת האל לא בבקשת שררה וניצוח רק על דבר אמת ולא בגאוה רק בענוה וספר אהבתו בצדק ושנאתו הרשע ושעל כן נבחר ושמעי בת וראי על שלחו בעד רבקה לבנו ליצחק ורמז על מדותיה ההגונות להשמע לאישה כדרך השבחים הכתובים בספר המוסר לנשי החיל ותעזוב ביתה ועמה ולשונה והנהגת תכשיטיהן וגעגועי בית אביה והכל הוא ברבקה כמו שביארו קצת חכמינו ואז כל שאר הבנות ישתעבדו אליה לשמוע אזן ושב לברך ואמ׳ תחת אבותיך וכו׳. וכן פירשוהו קצת בדרך נסתר וייחסו לשכל שם מלך כי הוא המולך בחכמתו עד שיתיפה בעליונים והוא כדמיון החתן והנפש שהיא חומדת לשכל היא הכלה ואמ׳ יפיפית ולא יפית להורות שלא נברא כן מתחלת היצירה רק שהתיפה מעט מעט והוצק חן וכו׳ הכל המשך המשל וחגירת כלי החרב וניצוח הכחות המתנגדות עד שקראם אויבי המלך ושמעי בת על הנפש שתשים כל השגחותיה בה׳ ושתשכח שאר חלקיה שלא תפנה בהם כלל וזהו ובית אביך ולא שתשכח את האב עצמו ובת צור משל להיותה הכבודה שבזמן ההוא ושנאמר בה ליושבים לפני ה׳ יהיה סחרה (ישעי׳ כג יח) משל על פנות החכמים אליו ושאר הדברים המשך המשל והדברים טובים בעצמם אלא שאין פשטי המקראות מתישבים בזה יפה.
