פסוק א:המזמור מיועד לַמְנַצֵּחַ העומד בראש מקהלת מנגנים עַל שֹׁשַׁנִּים – אולי שמם של כלי נגינה מסוימים, לִבְנֵי קֹרַח המשוררים מַשְׂכִּיל, כינוי למזמור, שִׁיר של יְדִידֹת, ידידוּת, חיבה וכבוד למלך.
פסוק ב:רָחַשׁ, מרגיש, הוגה לִבִּי דָּבָר, דיבור טוֹב – אֹמֵר אָנִי בשיר זה את מַעֲשַׂי, פרי יצירתי לְמֶלֶךְ. לכבודו אני יוצר ושר את השיר. לְשׁוֹנִי בשירה זו, בכתב או בעל פה, רהוטה ומדויקת כעֵט סוֹפֵר מָהִיר, זריז ומומחה.
פסוק ג:מהצהרת הכוונות של המשורר ומהבעת משאלתו שהשיר שיצא מתחת ידו יהיה שלם מכל הבחינות, הוא עובר לדבר בשבחו של המלך: יָפְיָפִיתָ, יפה אתה יותר מִכל בְּנֵי האָדָם. הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ. אתה מתבטא בחן ומנעים לשומעיך. עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם. המשורר משבח הן את אישיותו של המלך הן את היותו גיבור מלחמה, הן את היותו גיבור צדק:
פסוק ד:חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ, גִּבּוֹר, זהו הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. תוארי המלחמה משמשים גם כפשוטם וגם בדרך ההשאלה:
פסוק ה:ובהֲדָרְךָ צְלַח, נהג ורְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה וצֶדֶק. שלטונך אינו מושתת רק על גבורתך, אלא גם על האמת, היושר והענווה. וְתוֹרְךָ, תלמד אותך נוֹרָאוֹת, דברים עצומים יְמִינֶךָ, ידך החזקה והלוחמת, וגם: הדרך הנכונה. הדרך הישרה היא שתורה לך כיצד לנצח במלחמה. ושוב בשבח גבורת המלך:
פסוק ו:חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים, עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ, והחצים השנונים ייכנסו בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ.
פסוק ז:כִּסְאֲךָ – כיסא אֱלֹהִים לעוֹלָם וָעֶד. על שלמה המלך נאמר שישב על כיסא ה'. שֵׁבֶט מִישֹׁר, שלטון של יושר הוא שֵׁבֶט, שרביט, סמל מַלְכוּתֶךָ.
פסוק ח:אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע. עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים, שהוא אֱלֹהֶיךָ, בשֶׁמֶן שָׂשׂוֹן, שמן המשיחה למלוכה, שבו גלומה השמחה של העלייה לגדולה. בזכות מידת הצדק שלך אלוקים בחר למשוח אותך מבין כל חֲבֵרֶךָ.
פסוק ט:ומכאן לתיאור המלך כחתן: מֹר וַאֲהָלוֹת וקְצִיעוֹת בכָל בִּגְדֹתֶיךָ, כל בגדיך מבושמים בבשמים אלה כשאתה יוצא מִן הֵיכְלֵי, ארמונות שֵׁן, שנהב, מִנִּי, מאז, או: במינים – כלי נגינה שִׂמְּחוּךָ. חגיגות החתונה מתחילות ביציאתך המהודרת מהיכלי השן.
פסוק י:בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ, בין המכבדים והמוקירים אותך. נִצְּבָה שֵׁגַל, כנראה כינוי למלכה, לִימִינְךָ בְּכֶתֶם, זהב מארץ אוֹפִיר.
פסוק יא:ולכלה אומר המשורר: שִׁמְעִי, בַת, וּרְאִי את כל הגדוּלה הבאה אלייך כשאת נעשית מלכה, וְהַטִּי אָזְנֵךְ, הקשיבי – וְשִׁכְחִי את עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ אחרי שתיעשי אשת המלך.
פסוק יב:וְיִתְאָו, יחשוק הַמֶּלֶךְ את יָפְיֵךְ, כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ כמלך וכבעל, וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ.
פסוק יג:וּבַת, קהילת צֹר, בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ, יבקשו עֲשִׁירֵי עָם, הנותנים מתנות למיועדת להיות אשת המלך.
פסוק יד:כָּל הכְּבוּדָּה, הרכוש הרב והנכבד של בַת מֶלֶךְ מוכנסת פְּנִימָה, שכן היא איננה מופיעה ברבים, והכול מכבדים אותה מרחוק. מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, היא לבושה בגד מקושט ומשובץ בזהב.
פסוק טו:לִרְקָמוֹת, במלבושים רקומים, או: אל מרבדי החופה הרקומים תּוּבַל המלכה לַמֶּלֶךְ, בְּתוּלוֹת מהלכות אַחֲרֶיהָ, הלוא הן רֵעוֹתֶיהָ, מוּבָאוֹת לָךְ.
פסוק טז:המלכה החדשה ופמליית המשרתות ובנות החסות שלה תּוּבַלְנָה בתהלוכת החתונה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל, תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.
פסוק יז:החתן-המלך מקבל את ברכת החתונה: תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ. השלשלת תימשך בבניך. תְּשִׁיתֵמוֹ, תמַנֶּה אותם לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ.
פסוק יח:ופנייה אל אלוקים: אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר, עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ, יודו לך, ישבחו אותך לְעֹלָם וָעֶד.