תנ"ך על הפרק - תהילים מה - מזמור לנישואי דוד עם מעכה בת מלך גשור / הרב שלמה זלמן פינס ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים מה

612 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־שֹׁ֭שַׁנִּים לִבְנֵי־קֹ֑רַח מַ֝שְׂכִּ֗יל שִׁ֣יר יְדִידֹֽת׃רָ֘חַ֤שׁ לִבִּ֨י ׀ דָּ֘בָ֤ר ט֗וֹב אֹמֵ֣ר אָ֭נִי מַעֲשַׂ֣י לְמֶ֑לֶךְ לְ֝שׁוֹנִ֗י עֵ֤ט ׀ סוֹפֵ֬ר מָהִֽיר׃יָפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשְׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם׃חֲגֽוֹר־חַרְבְּךָ֣ עַל־יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַהֲדָרֶֽךָ׃וַהֲדָ֬רְךָ֨ ׀ צְלַ֬ח רְכַ֗ב עַֽל־דְּבַר־אֱ֭מֶת וְעַנְוָה־צֶ֑דֶק וְתוֹרְךָ֖ נוֹרָא֣וֹת יְמִינֶֽךָ׃חִצֶּ֗יךָ שְׁנ֫וּנִ֥ים עַ֭מִּים תַּחְתֶּ֣יךָ יִפְּל֑וּ בְּ֝לֵ֗ב אוֹיְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃כִּסְאֲךָ֣ אֱ֭לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֮ וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע עַל־כֵּ֤ן ׀ מְשָׁחֲךָ֡ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֶיךָ שֶׁ֥מֶן שָׂשׂ֗וֹן מֵֽחֲבֵרֶֽיךָ׃מֹר־וַאֲהָל֣וֹת קְ֭צִיעוֹת כָּל־בִּגְדֹתֶ֑יךָ מִֽן־הֵ֥יכְלֵי שֵׁ֝֗ן מִנִּ֥י שִׂמְּחֽוּךָ׃בְּנ֣וֹת מְ֭לָכִים בְּיִקְּרוֹתֶ֑יךָ נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗ בְּכֶ֣תֶם אוֹפִֽיר׃שִׁמְעִי־בַ֣ת וּ֭רְאִי וְהַטִּ֣י אָזְנֵ֑ךְ וְשִׁכְחִ֥י עַ֝מֵּ֗ךְ וּבֵ֥ית אָבִֽיךְ׃וְיִתְאָ֣ו הַמֶּ֣לֶךְ יָפְיֵ֑ךְ כִּי־ה֥וּא אֲ֝דֹנַ֗יִךְ וְהִשְׁתַּֽחֲוִי־לֽוֹ׃וּבַֽת־צֹ֨ר ׀ בְּ֭מִנְחָה פָּנַ֥יִךְ יְחַלּ֗וּ עֲשִׁ֣ירֵי עָֽם׃כָּל־כְּבוּדָּ֣ה בַת־מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִֽמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ׃לִרְקָמוֹת֮ תּוּבַ֪ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ בְּתוּל֣וֹת אַ֭חֲרֶיהָ רֵעוֹתֶ֑יהָ מ֖וּבָא֣וֹת לָֽךְ׃תּ֭וּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹ֣ת וָגִ֑יל תְּ֝בֹאֶ֗ינָה בְּהֵ֣יכַל מֶֽלֶךְ׃תַּ֣חַת אֲ֭בֹתֶיךָ יִהְי֣וּ בָנֶ֑יךָ תְּשִׁיתֵ֥מוֹ לְ֝שָׂרִ֗ים בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃אַזְכִּ֣ירָה שִׁ֭מְךָ בְּכָל־דֹּ֣ר וָדֹ֑ר עַל־כֵּ֥ן עַמִּ֥ים יְ֝הוֹדֻ֗ךָ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב שלמה זלמן פינס ז

מזמור לנישואי דוד עם מעכה בת מלך גשור

לַמְנַצֵּ֣חַ עַל-שֹׁ֭שַׁנִּים לִבְנֵי-קֹ֑רַח מַ֝שְׂכִּ֗יל שִׁ֣יר יְדִידֹֽת:
(תהילים מה א)

שִׁ֣יר יְדִידֹֽת לכבוד דוד המולך אז בחברון על יהודה, לנישואיו עם מעכה בת תלמי מלך גשור (שמואל ב ג ג).


יָפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשְׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל-כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱ-לֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם:
(תהילים מה ג)

"יָפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם" - זהו הרושם הראשון ממראהו החיצוני ביום חתונתו. "ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשְׂפְתוֹתֶ֑יךָ" - דוד פותח סדר היום בהודאה לה' או בתפילה, והרושם מארשת שפתיו הוא כי ה֣וּצַק חֵ֭ן בשפתותיו ועַל-כֵּ֤ן ברכו אֱ-לֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם.


חֲגֽוֹר-חַרְבְּךָ֣ עַל-יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַהֲדָרֶֽךָ:
(תהילים מה ד)

דוד בתור גִּבּ֑וֹר מלחמה מתקשט ביום שמחת ליבו בחרבו.


וַהֲדָ֬רְךָ֨ צְלַ֬ח רְכַ֗ב עַֽל-דְּבַר-אֱ֭מֶת וְעַנְוָה-צֶ֑דֶק וְתוֹרְךָ֖ נוֹרָא֣וֹת יְמִינֶֽךָ:
(תהילים מה ה)

כשהגיבור חגור חרב אות הוא, כפי הרגיל, כי נכון הוא לעלות על סוסו ולרכוב נגד אויביו; ולזאת המשורר, בראותו עתה את דוד חגור חרב, מאחל לו: "צְלַ֬ח רְכַ֗ב עַֽל-דְּבַר-אֱ֭מֶת וְעַנְוָה-צֶ֑דֶק" - כלומר, בגלל "דְּבַר-אֱ֭מֶת וְעַנְוָה-צֶ֑דֶק" [כמו "כי מצא בה ערות דבר"(דברים כד א) שהכוונה - דבר ערוה], ומרומזת בזה כנראה מחאה נגד שחוק הדמים שחמדו להם בעת ההיא אבנר ויואב שר הצבא לדוד מתוך גאוה וגודל לב (שמואל ב ב יג-לב).


כִּסְאֲךָ֣ אֱ֭-לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ:
(תהילים מה ז)

דוד ישב בתפארת מלכים על כסא מלכותו ושבט המלוכה בידו, והמשורר עושה מזה נושא לרחשי ברכה ותהילה.


מֹר-וַאֲהָל֣וֹת קְ֭צִיעוֹת כָּל-בִּגְדֹתֶ֑יךָ מִֽן-הֵ֥יכְלֵי שֵׁ֝֗ן מִנִּ֥י שִׂמְּחֽוּךָ:
(תהילים מה ט)

בצאתך לקבל פני הכלה מִֽן-הֵ֥יכְלֵי שֵׁ֝֗ן שלך, ששִׂמְּחוּךָ שם ידידיך, ריח בגדיך כריח מֹר-וַאֲהָל֣וֹת וקְצִיעוֹת.


בְּנ֣וֹת מְ֭לָכִים בְּיִקְּרוֹתֶ֑יךָ נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗ בְּכֶ֣תֶם אוֹפִֽיר:
(תהילים מה י)

לאחר קבלת הפנים, הכלה נצבת בעדיה מכֶּתֶם אוֹפִֽיר לימין דוד, ועל ידה רעותיה בְּנ֣וֹת מְ֭לָכִים מקושטות התכשיטים היקרים שהעניק להם דוד כפי המנהג בימים ההם.


שִׁמְעִי-בַ֣ת וּ֭רְאִי וְהַטִּ֣י אָזְנֵ֑ךְ וְשִׁכְחִ֥י עַ֝מֵּ֗ךְ וּבֵ֥ית אָבִֽיךְ: וְיִתְאָ֣ו הַמֶּ֣לֶךְ יָפְיֵ֑ךְ כִּי-ה֥וּא אֲ֝דֹנַ֗יִךְ וְהִשְׁתַּֽחֲוִי-לֽוֹ:
(תהילים מה יא-יב)

המשורר המלווה את המלך, בראותו לפניו את הכלה ניצבת לימין המלך, פונה אליה בדברי ריצוי.


וּבַֽת-צֹ֨ר בְּ֭מִנְחָה פָּנַ֥יִךְ יְחַלּ֗וּ עֲשִׁ֣ירֵי עָֽם:
(תהילים מה יג)

"וּבַֽת-צֹ֨ר בְּ֭מִנְחָה פָּנַ֥יִךְ יְחַלּ֗וּ" - כי חירם מלך צֹ֨ר, כמפורש בספר מלכים (א ה טו), היה אוהב לדוד כל הימים. "עֲשִׁ֣ירֵי עָֽם" - זאת אומרת העם הכי עשיר, עָֽם עשירים.


כָּל-כְּבוּדָּ֣ה בַת-מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִֽמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ:
(תהילים מה יד)

המשורר מתאר לפנינו כָּל כבוד עושרה של הכלה, כי כָּל-כְּבוּדָּ֣ה בַת-מֶ֣לֶךְ, כל החפצים החשובים שהובילה איתה, הם פְּנִ֑ימָה, ועין לא שלטה בהם, אך די במה שהעין רואה כי מִֽמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ.

["כְּבוּדָּ֣ה" - על דרך הוראת המילה בכתוב: "ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנח ואת הכבודה"(שופטים יח כא). ]


לִרְקָמוֹת֮ תּוּבַ֪ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ בְּתוּל֣וֹת אַ֭חֲרֶיהָ רֵעוֹתֶ֑יהָ מ֖וּבָא֣וֹת לָֽךְ:
(תהילים מה טו)

"לִרְקָמוֹת֮ תּוּבַ֪ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ" - הכלה מובלת עתה לאפריון המקושט רקמות.


תַּ֣חַת אֲ֭בֹתֶיךָ יִהְי֣וּ בָנֶ֑יךָ תְּשִׁיתֵ֥מוֹ לְ֝שָׂרִ֗ים בְּכָל-הָאָֽרֶץ:
(תהילים מה יז)

ברכה: כי הבנים מנישואים אלו יהיו בני עלייה כאבות דוד ויזכו לגדולה להיות שרים בכל חבלי ארץ ישראל.


אַזְכִּ֣ירָה שִׁ֭מְךָ בְּכָל-דֹּ֣ר וָדֹ֑ר עַל-כֵּ֥ן עַמִּ֥ים יְ֝הוֹדֻ֗ךָ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד:
(תהילים מה יח)

בחתימת שירו, המשורר מבטיח למלך כי בשיריו יזכיר שמו לתהילה עד כי "ינון שמו" (ע"פ תהילים עב יז) בְּכָל-דֹּ֣ר וָדֹ֑ר לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך