פסוק א:אל תתחר במרעים. מוכיח את ישראל הוא שלא יתחרו בהצלחת המרעים לעשות כמעשיה' כמו (ירמיה י"ב) ואיך תתחרה את הסוסים לרוץ במרוצתם, האטיר בלע"ז:
פסוק א:אל תקנא בעושי עולה. לעשות עולה כמותם:
פסוק ב:ימלו. שרו"נט טראנקיי"ץ בלע"ז, ל' כריתה:
פסוק ג:בטח בה'. ואל תאמר אם לא אגזול ואגנוב או אתן לעני צדקה במה אתפרנס:
פסוק ג:ועשה טוב. ואז תשכון ארץ לאורך ימים:
פסוק ג:ורעה אמונה. תאכל ותתפרנס משכר האמונה שהאמנת בהקדוש ברוך הוא לסמוך עליו ולעשות טוב:
פסוק ד:והתענג על ה'. התענג בתפנוקי' על משענתו של הקדוש ברוך הוא:
פסוק ה:גול על ה' דרכך. גלגל עליו כל צרכיך:
פסוק ז:דום לה'. המתן לישועתו כמו (שמואל א י״ד:ט׳) אם כה יאמרו אלינו דומו דיהונתן, ומנחם חברו לשון דממה כמו וידם אהרן (ויקרא י׳:ג׳) וגם כן פתר טוב ויחיל ודומם (איכה ג׳:כ״ו) ודונש מודה לו:
פסוק ז:והתחולל. לשון תוחלת:
פסוק ז:אל תתחר. לאמר ארשיע כמותו ואצליח כמותו:
פסוק ח:הרף מאף. הרף מהרשיע שלא יבא עליך אף:
פסוק ח:ועזוב. דבר המביא עליך חמתו של הקב"ה:
פסוק ט:כי מרעים. שאתה רואה עתה מצליחים הם יכרתון:
פסוק י:ועוד מעט. כשתמתין עוד מעט תראה כי אין הרשע:
פסוק י:והתבוננת על מקומו. ותסתכל על מקום שהיה שם ואיננו כי מת ואבד:
פסוק יב:וחרק. כמו חרקו שן ארקי"נט בלע"ז, (איכה יד):
פסוק יד:חרב פתחו. הרשעי' פתחו, אנקומנצירנט בלע"ז תגר וחרום מתחילים הרשעים מאליהם:
פסוק טז:טוב מעט לצדיק. טובים מעט אנשים שהולכים לעזרת הצדיקים:
פסוק טז:מהמון רשעים רבים. אמרפל וחביריו שהתחילו מלחמ' בעולם בשביל לשבות את לוט ולהתגרות באברהם מעט אנשים שהיו עם אברה' הצליחו והרגו כל אותן האוכלסין:
פסוק יח:יודע ה' ימי תמימים. מכי' את מעשי ימיהם:
פסוק יח:ונחלתם. וקבול שכר' מאתו לעול' תהיה:
פסוק כ:כיקר כרים. כאור ענן בקר הנראה שחרית מלבין על מרחבי בקעה שאינו מתקיים, כרים מישור כמו כר נרחב (ישעיה ל'):
פסוק כ:כיקר. לשון אור יקרות (זכריה י״ד:ו׳), ויש פותרין כיקר כרים, ככבוד כבשים שמפטמין אותן לטבח:
פסוק כא:לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. הקב"ה שהוא צדיקו של עולם חונן משלו ונותן לזה שהלוה מה שהוא גוזל ממנו:
פסוק כב:כי מבורכיו. של צדיקו של עולם יירשו ארץ:
פסוק כג:מצעדי גבר. מי שהוא גבור ביראת הקדוש ברוך הוא ליש פאש דופורט בלע"ז:
פסוק כג:כוננו. פורי"נט אפיטייץ בלע"ז:
פסוק כד:יפול. לבורג"א בלע"ז, לשון ותפול מעל הגמל (בראשית כ״ד:ס״ד):
פסוק כד:לא יוטל. לא יושלך להיות נעזב:
פסוק כה:נער הייתי. פסוק זה שר העולם אמרו דאילו דוד לא קשיש כולי האי:
פסוק כו:כל היום. הצדיק חונן עניים ומלוה להם:
פסוק כו:וזרעו. זה שהוא זורע לצדקה סופו לברכה:
פסוק ל:פי צדיק יהגה. תחלה בלבו חכמה לראות דין שפסקה תורה לכל דבר, ואח"כ לשונו תדבר משפט:
פסוק לא:לא תמעד אשוריו. לא יחליקו צעדיו:
פסוק לה:ומתערה. משריש כמו (ישעיהו י״ט:ז׳) ערות על יאור, ובלשון משנה יש הרבה אילן שנפשח ומעורה בקליפה:
פסוק לה:כאזרח רענן. כאחד מאזרחי הארץ הנשרשין וממולאים בנכסים וכן פירש מנחם כאזרח רענן מתלחלח ומתצמח כאשל הנשרש ואזרח מאזרחי בני אדם אנשי שרשים המה (סא"א):
פסוק לז:שמר תם. הסתכלו בדרכי התמימים ללמוד ממעשיהם:
פסוק לז:כי אחרית לאיש שלום. אם ראשית אין לו אחרית יש לו, אבל פושעים וחטאים ורשעים אחרית' נכרת' ונשמדו יחדיו: