סיפור נפלאות ה' בבריאה ובהשגחה על עם ישראל

דוד מזמר בתוך קהל אנשיו פלאי בראשית יחד עם הנפלאות שהשגיב ה' לעמו בימי קדם. פלאי־י-ה אלה המשורר פעם סותם ופעם מפרש; לקמן בפרק קל"ו הוא מפרש הפלאות, ופה הוא סותם ומרמז עליהם. בחמשת הפסוקים הראשונים באה פתיחה כללית, כמו שבאה בפרק קל"ו בארבעת הפסוקים הראשונים.

בִּדְבַ֣ר ה' שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל-צְבָאָֽם:
(תהילים לג ו)

המשורר תופס לדוגמא הפלא שבפלאי היצירה, השמים וצבאם.

כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת: יִֽירְא֣וּ מה' כָּל-הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל-יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל: כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא-צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד:
(תהילים לג ז-ט)

מרמז על קריעת ים סוף ועל האימה שהפילה על כל העמים - "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת..."(שמות טו יד).

ה' הֵפִ֥יר עֲצַת-גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים: עֲצַ֣ת ה' לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר:
(תהילים לג י-יא)

מרמז על עצת עמלק, שהייתה מכוונה נגד עצת ה' על עמו, והוסרה.

אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר-ה' אֱ-לֹהָ֑יו הָעָ֓ם בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ: מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט ה' רָ֝אָ֗ה אֶֽת-כָּל-בְּנֵ֥י הָאָדָֽם: מִֽמְּכוֹן-שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל-יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ: הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל-כָּל-מַעֲשֵׂיהֶֽם:
(תהילים לג יב-טו)

מרמז על מתן־תורה, שהבליט סגולת עם ישראל, בהראותו לדעת כי ה' הבוחן לבבות כל יצוריו בחר רק בעם זה להיות לו לעם סגולה מכל עמי התבל.

אֵֽין-הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב-חָ֑יִל גִּ֝בּ֗וֹר לֹֽא-יִנָּצֵ֥ל בְּרָב-כֹּֽחַ: שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט:
(תהילים לג טז-יז)

מרמז על מלחמת סיחון ועוג.

הִנֵּ֤ה עֵ֣ין ה' אֶל-יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ: לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב:
(תהילים לג יח-יט)

מרמז על נס המן.

נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לה' עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא: כִּי-ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ: יְהִֽי-חַסְדְּךָ֣ ה' עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ:
(תהילים לג כ-כב)

חותם, כמו שפתח, במסקנה כללית מתוך כל הפרטים הנזכרים לעיל (וכיוצא בזה בסוף פרק קל"ו).