לפרק כד
הקדמה
בסוף מזמור כ"ד בתהלים אומר דוד המלך:
ז. שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם, ויבוא מלך הכבוד.
ח. מי זה מלך הכבוד? ד' עזוז וגבור, ד' גבור מלחמה.
ט. שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם, ויבא מלך הכבוד.
י. מי הוא זה מלך הכבוד? ד' צב-אות הוא מלך הכבוד סלה.
יש לשאול על פסוקים אלו שתי שאלות:
- הרי פסוק ט' חוזר כמעט מלה במלה על פסוק ז'! מדוע כפל דוד המלך את דבריו?
- מדוע בפסוק ח' מתואר ד': "ד' עזוז וגבור, ד' גבור מלחמה", ואילו בפסוק י' לא מופיעה שום לשון גבורה?
א. תשובת הראב"ע לשאלה הראשונה
כתב הראב"ע בפסוק ז':
שאו - אמרו קדמונינו ז"ל כי זה רמז להכנס ארון אל בית קדשי הקדשים.
על פסוק ט' כתב הראב"ע:
שאו - פעם שניה, רמז לשוב הכבוד בבוא הגואל, כי לא היה הכבוד בבית שני.
כלומר: הפסוקים מדברים על הכנסת הארון לקדש הקדשים בבית המקדש:
הפעם הראשונה (פסוקים ז-ח) מתיחסת להכנסת הארון לבית המקדש הראשון.
הפעם השניה (פסוקים ט-י) מתיחסת להכנסת הארון לבית המקדש השלישי.
אבל בבית המקדש השני לא היה הארון בקדש הקדשים.
ב. תשובת הראב"ע לשאלה השניה
כתב הראב"ע בפסוק י':
ולא הזכיר 'גבור מלחמה', בעבור 'וכתתו חרבותם לאתים' (ישעיהו ב, ד), והארץ תשקט מכל מלחמה.
כלומר: כיון שבזמן בית המקדש השלישי כבר ישרור שלום בארץ ולא יהיו מלחמות, לא תיראה גבורת ד' במלחמה.
יהי רצון שנזכה לראות בחזרת הארון לקדש הקדשים בבנין בית המקדש השלישי, ובביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו.