מספרים, מגיד. ההגדה הוא בדבר חדש שחברו רוצה לדעתו (עמ"ש לקמן קמ"ה ו', איוב י"ב ח'), וההבדל בין שמים ורקיע כן הוא דעת גדולי המפרשים:
פסוק ג:
יביע. דברים הנוזלים מן המבוע, והושאל אל הדבור הנובע ומתרבה מעצמו.
פסוק ג:
יחוה. ענין גילוי חדשות בעניני מדע:
פסוק ד:
אומר, דברים. אומר הוא מאמר שלם, ודבר יפול גם על מלה אחת כמ"ש בחבורי התו"ה (ויקרא ס' ג'):
פסוק ה:
ארץ, תבל. הבדל מבואר בכ"מ שתבל הוא החלק המיושב, ויש לפרש שקום ומליהם יוצא אל השמש שכולם מקבלים השפעתם ממנה:
פסוק ו:
ארח, מבואר בכ"מ שהוא קטן מן הדרך:
פסוק ח:
(ח-ט) תורת עדות פקודים מצות. התבאר הבדלם לקמן (סי' קי"ט):
פסוק יב:
עקב. מציין השכר הבא באחרית המעשה, והיה עקב תשמעון:
פסוק יג:
ושגיאות. יש הבדל בין שגה. ובין שגג. שהשגיאה היא שגיאה עיונית כסבור שחלב מותר, והשגגה הוא שגגת מעשה כסבור על החלב שהוא שומן, ובארתי זה בס' התו"ה (ויקרא סי' רמ"ג) ופה קרא השגגה בשם נסתרות: