פסוק א:מִכְתָּם, סוג של מזמור לְדָוִד על בחירתו היסודית – ללכת אחרי ה'. שָׁמְרֵנִי, אֵל, כִּי חָסִיתִי בָךְ.
פסוק ב:נפשי, אָמַרְתְּ לַה': אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל, אינה מוטלת עָלֶיךָ. הטובות שאני מקבל ממך מרובות לאין ערוך מצדקתי. או: אין אני יכול להחזיק טובה לעצמי על כך שבחרתי בך.
פסוק ג:לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, האנשים הקדושים, וְאַדִּירֵי הארץ – כָּל חֶפְצִי, רצוני הוא בָם, להצטרף אל הצדיקים והכבירים. מנגד, יש דברים שאני רוצה לנתק את עצמי מהם –
פסוק ד:יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם, עבודותיהם המייגעות, האלילים והאמונות של אותם שאַחֵר מָהָרוּ, המירו, החליפו; אותם נמהרים ללכת אחַר אל אחֵר; או: נתנו מוהַר. כלומר, אנשים שקנו לעצמם דבר זר, אלוהים אחרים, ודבקו בו. בַּל, לעולם לא אַסִּיךְ להם נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, לא נסכי יין ולא נסכי דם. יתר על כן – וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם של האלילים והאמונות התפלות עַל שְׂפָתָי.
פסוק ה:ה' לבדו הוא מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, גורלי, נחלתי. אַתָּה תּוֹמִיךְ, תומך, משען גּוֹרָלִי.
פסוק ו:וכיוון שכך, חֲבָלִים, חלקים, מנות נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אותם דברים שהגיעו אלי הם הטובים והנעימים, אַף נַחֲלָת, הנחלה שזכיתי בה שָׁפְרָה עָלָי, יפה בעיני.
פסוק ז:אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי ומנע ממני ללכת בדרך רעה – אַף בלֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי, אני מתחרט בלילותי על הרע ומכוון עצמי למצוא את דרך הישר.
פסוק ח:שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי הוא תמיד מִימִינִי, בעזרתי. או: אני משווה את ה' לנגדי תמיד כיד ימיני שאיני מתעלם ממנה לרגע, ומשום כך בַּל אֶמּוֹט.
פסוק ט:לָכֵן – בגלל עזרתו ונוכחותו בקרבי, שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, נפשי, יקרת חיי. אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
פסוק י:כִּי לֹא תַעֲזֹב, תניח את נַפְשִׁי לרדת לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן את חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת, את הקבר.
פסוק יא:תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח, דרך חַיִּים, נתיב שבו אשבע שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת, עם פָּנֶיךָ, עמך ונְעִמוֹת, נועם, תענוג שבִּימִינְךָ לנֶצַח. כיוון שאתה הוא חלקי, אזכה בטוב ובנעימים שאתך לעולם ועד.
