פסוק א:תעלים לעתות בצרה. תעלים עינים לעתות הצרה:
פסוק ב:ידלק. ירדוף כמו כי דלקת אחרי:
פסוק ב:יתפשו במזמות זו חשבו. נתפסים הם העניים במזמות שהרשעים חושבים עליהם:
פסוק ג:כי הלל רשע. מוסב על למה ה' תעמוד ברחוק כי עתה עמלק הרשע מתהלל שמשיג כל תאות נפשו:
פסוק ג:ובוצע ברך נאץ ה'. והגזלן שבח את עצמו לאמר נאץ ה' ושלום יהיה לי:
פסוק ג:ברך. כמו ברך לשון פעל ותדע שאילו הי' שם דבר הי' הטעם למעלה באות הראשונה והיה נקוד פתח וזה נקוד קמץ קטן וטעמו למטה ברי"ש, ואל תתמה על ברך שלא אמר ברך שהרבה תיבות של רי"ש משמשות כך כגון אויב חרף ה' (לקמן עד) ולא נאמר חרף:
פסוק ג:נאץ. כמו חרף וכן כל ל' ניאוץ כך פתר מנחם:
פסוק ד:רשע כגובה אפו. שהוא גבה רוח ומגביה וזוקף פניו ואפו בגבהותו:
פסוק ד:בל ידרוש. כל מזימותיו אומרות לו בל ידרוש הקב"ה כל מה שאעשה כי אין משפט:
פסוק ד:אין אלהים. לית דין ולית דיין:
פסוק ה:יחילו. יצליחו ודומה לו (איוב כ׳:כ״א) על כן לא יחיל טובו, וי"מ יחילו כמו (שמואל ב ג׳:כ״ט) יחולו על ראש יואב:
פסוק ה:מרום משפטיך מנגדו. מסולקים ומרוחקי' משפטי יסורין ופורעניו' שלך מנגדו שאינם באים עליו:
פסוק ה:כל צורריו יפיח בהם. בהפחת רוח הוא מפיח בהם והם נופלים לפניו:
פסוק ו:לדור ודור אשר לא ברע. לא תבא עלי רעה לדורותי:
פסוק ז:ותוך. ל' מחשבה רעה הלנה בתוכו תמיד:
פסוק ח:עיניו לחלכה יצפנו. עיניו של עמלק לישראל שהם חילך יארובו:
פסוק ח:לחלכה. עליך יעזוב חלכה, שניהם במסור' מן מלין המשמשין כה במקום ך' כגון (שמות ז׳:כ״ט) ובכה ובעמך (משלי ב׳:י״א) תבונה תנצרכה (שמות כ״ט:ל״ה) כל אשר צויתי אתכם (שמואל א א׳:כ״ו) הנצבת עמכה למדנו ממסורת שחלכה כמו חילך חיל שלך, ומנחם פתר אותה לחלכה יצפונו וכן יעזוב חלכה כמו ונפל בעצמיו חלכאים ענין נמוכים ומורדים וכה יסוד המלה:
פסוק י:ידכה ישוח. כך דרך האורב שמדכה ומשפיל ומקטין עצמו כדי שלא יהא ניכר:
פסוק י:ונפל בעצומיו חלכאים. חיל נשברים ראיתי במסורה הגדולה חלכאים אחת מחמש עשרה תיבות הכתובות תיבה אחת ונקראות שתי תיבות וכמו בגד דותאמר לאה (בראשית ל) אשדת למו (דברים לג) מלכם תדכאו עמי (ישעי' ג) אף זה חלכאים חיל של נשברים, כאים ל' ונכאה לבב למותת (לקמן קט) וא"ת הנו"ן מן השורש יוכיח עליו יען הכאת לב צדיק (יחזקאל י״ג:כ״ב) למדנו הנו"ן של נכאה כנו"ן של נמבזה (ש"א טו) ונו"ן של נקלה וכן פתרונו ונפל בעצומיו של רשע זה ברמיזותיו ובקריצותיו לשון הגישו עצמותיכם (ישעי' מא) עוצם עיניו (שם לג) חיל של עניים, ד"א בעצומיו ע"י גבוריו א"ר סימון אין הרשע הזה מטיל בקלירוס שלו פירוש חיל אלא גבורים כמותו שנאמר (דניאל ג׳:כ׳) ולגוברין גברי חיל די בחילי' אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו ומנחם פתר חלכאים כמו דל וחלך והכף יסוד בתיבה:
פסוק יג:על מה נאץ רשע. להקב"ה לפי שאמר בלבו לא תדרוש:
פסוק יד:ראתה. מה שהוא עושה ואתה מחריש:
פסוק יד:כי אתה. כן דרכך שתביט עמל וכעס:
פסוק יד:לתת בידך. בכחך אתה נותן יד לרשעים להצליח ברשעם:
פסוק יד:עליך יעזוב חלכה. ישראל עמך שהם חילך הם עוזבים עליך את המשא שתעשה דין ברשעים, ומנחם פתר יעזוב ל' עזרה כמו (שמות כ״ג:ה׳) עזוב תעזוב עמו, ומנחם פתר חלכה ל' דל וחלך וכ' יסוד בתיבה:
פסוק יד:יתום אתה היית עוזר. בימים ראשונים:
פסוק טו:שבור זרוע. של עמלק הרשע:
פסוק טו:ורע תדרוש רשעו בל תמצא. פושעי ישראל כשרואין את הרשעים מצליחין לבם נושאם להרשיע אבל משתשבר את זרוע הרשעים אם באת לדרוש רשעם של רשעי ישראל לא תמצאנו:
פסוק טז:ה' מלך עולם ועד. מאחר שיאבדו גוים מארצו:
פסוק יח:לשפוט יתום. לעשות משפטם של ישראל היתומים ודכים:
פסוק יח:בל יוסיף עוד. עשו:
פסוק יח:לערץ אנוש. לכתת ולשבר את האנושים וחולים: