פסוק א:למה. ג' ראש פסוק רפין וסימן למה אמרת אחתי הוא (בראשית י״ב:י״ט):
פסוק א:למה ה' תעמוד ברחוק. למה ה' תזנח נפשי:
פסוק ב:יתפשו. בגרמי' לאחריו:
פסוק ג:ברך נאץ ה'. יש פסוק בין נאץ לשם וכן למטה בפסוק על מה נאץ רשע| אלהים יש פסיק בין רשע לאלהים שלא לסמוך לשון רשע וניאוץ אצל קדוש ישראל:
פסוק ד:רשע כגבה. בדפוס ישן מויניציאה בבית וכן נראה מהתרגום ובשא ספרים בכ"ף וכן במסורת כגבה ב' בקריאה וסימן אשר כגבה ארזים גבהו. כגבה אפו:
פסוק ז:אלה פיהו מלא. אין במלת פיהו מיושב והפ"א דגושה:
פסוק ז:ומרמות. בס"א כ"י מרמת בלא וא"ו וכ"נ מהתרגום ובשאר ספרים בוא"ו:
פסוק ח:במארב. במקצת ס"ס האל"ף בשוא לבדו כמו שכתבתי ביהושע ח' :
פסוק ח:לחלכה. הלמ"ד בגעיא:
פסוק ט:לחטוף עני יחטף. מתחלפים הספרים בנקודות ובאותיות במקצתם שתי המלות בשוא לבד וי"ס שתיהן בחטף פתח ובספרי' הבאים מספרד הראשון בח"פ ומלא וא"ו והשני בשוא וחסר:
פסוק י:ודכה. ידכה קרי ויש בו דרש באגדת תילים:
פסוק י:חלכאים. חל כאים קרי והנה בחלכאים מחלוקת יש בין כתיב לק' אם היא מלה אחת או שתים ומדקדק גדול אמר כי חלכאים מלה א' כן כתב הראב"ע ובלשון רש"י ראיתי במסורת הגדולה חלכאים א' מחמש עשרה תיבות הכתובות תיבה אחת ונקראות שתי תיבות כמו בגד וכו' וסימן בדברי הימים א' כ"ז וכ"כ רד"ק בפירוש ובשרשים שרש חיל ושרש חלך ובס' הרבבה אות הח':
פסוק יא:שכח אל. כ"כ במאריך בכ"ף בס"ס:
פסוק יב:אל תשכח עניים. ענוים קרי:
פסוק יג:על מה| נאץ רשע| אלהים. יש פסיק בין רשע לאלהים כמו שאמרתי בראש המזמור. ובמקצת דפוסים ישנים יש שני גלגלים בנאץ רשע והיא נכון בעיני:
פסוק יד:כי אתה| עמל וכעס| תביט. יש פסיק בין מלת אתה למלת עמל להרחיק החירוף כלפי מעלה ח"ו:
פסוק טו:תדרוש רשעו. במקרא גדולה דפוס בומבירגי שע"ח כתוב תדרוש בוא"ו ובחטף קמץ כמנהג קצת ספרים באותיות הראיות בקמץ חטוף כי הוא במקף וכן מצאתיהו בקמץ חטוף במקרא כ"י וגם במסרה רבתא נמנה עם מלין דיתירין וא"ו וחטפין קמצין אבל בחלופים מצאתי שזהו לקריאת בן נפתלי אבל לקריאת בן אשר שאנו סומכים עליו בחולם וכ"כ רד"ק בשרש דרש ועיין מ"ש בעמוס ז':