Notice: Undefined variable: rabbi_undeletedable in /var/www/html/929/index.html on line 97
 תנ"ך על הפרק - תהילים י - מנחת שי

תנ"ך על הפרק

תהילים י

577 / 929
היום

הפרק

לָמָ֣ה יְ֭הוָה תַּעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק תַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃בְּגַאֲוַ֣ת רָ֭שָׁע יִדְלַ֣ק עָנִ֑י יִתָּפְשׂ֓וּ ׀ בִּמְזִמּ֖וֹת ז֣וּ חָשָֽׁבוּ׃כִּֽי־הִלֵּ֣ל רָ֭שָׁע עַל־תַּאֲוַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ ׀ יְהוָֽה׃רָשָׁ֗ע כְּגֹ֣בַהּ אַ֭פּוֹ בַּל־יִדְרֹ֑שׁ אֵ֥ין אֱ֝לֹהִ֗ים כָּל־מְזִמּוֹתָֽיו׃יָ֘חִ֤ילוּדרכודְרָכָ֨יו ׀בְּכָל־עֵ֗ת מָר֣וֹם מִ֭שְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּ֑וֹ כָּל־צ֝וֹרְרָ֗יו יָפִ֥יחַ בָּהֶֽם׃אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ בַּל־אֶמּ֑וֹט לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע׃אָלָ֤ה פִּ֣יהוּ מָ֭לֵא וּמִרְמ֣וֹת וָתֹ֑ךְ תַּ֥חַת לְ֝שׁוֹנ֗וֹ עָמָ֥ל וָאָֽוֶן׃יֵשֵׁ֤ב ׀ בְּמַאְרַ֬ב חֲצֵרִ֗ים בַּֽ֭מִּסְתָּרִים יַהֲרֹ֣ג נָקִ֑י עֵ֝ינָ֗יו לְֽחֵלְכָ֥ה יִצְפֹּֽנוּ׃יֶאֱרֹ֬ב בַּמִּסְתָּ֨ר ׀ כְּאַרְיֵ֬ה בְסֻכֹּ֗ה יֶ֭אֱרֹב לַחֲט֣וֹף עָנִ֑י יַחְטֹ֥ף עָ֝נִ֗י בְּמָשְׁכ֥וֹ בְרִשְׁתּֽוֹ׃ודכהיִדְכֶּ֥היָשֹׁ֑חַ וְנָפַ֥ל בַּ֝עֲצוּמָ֗יוחלכאיםחֵ֣ילכָּאִֽים׃אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל הִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח׃קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה אֵ֭ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥חענייםעֲנָוִֽים׃עַל־מֶ֤ה ׀ נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע ׀ אֱלֹהִ֑ים אָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִּדְרֹֽשׁ׃רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ עָ֘מָ֤ל וָכַ֨עַס ׀ תַּבִּיט֮ לָתֵ֪ת בְּיָ֫דֶ֥ךָ עָ֭לֶיךָ יַעֲזֹ֣ב חֵלֶ֑כָה יָ֝ת֗וֹם אַתָּ֤ה ׀ הָיִ֬יתָ עוֹזֵֽר׃שְׁ֭בֹר זְר֣וֹעַ רָשָׁ֑ע וָ֝רָ֗ע תִּֽדְרוֹשׁ־רִשְׁע֥וֹ בַל־תִּמְצָֽא׃יְהוָ֣ה מֶ֭לֶךְ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד אָבְד֥וּ ג֝וֹיִ֗ם מֵֽאַרְצֽוֹ׃תַּאֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהוָ֑ה תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אָזְנֶֽךָ׃לִשְׁפֹּ֥ט יָת֗וֹם וָ֫דָ֥ךְ בַּל־יוֹסִ֥יף ע֑וֹד לַעֲרֹ֥ץ אֱ֝נ֗וֹשׁ מִן־הָאָֽרֶץ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
למה. ג' ראש פסוק רפין וסימן למה אמרת אחתי הוא (בראשית יב): למה ה' תעמוד ברחוק. למה ה' תזנח נפשי: יתפשו. בגרמי' לאחריו: ברך נאץ ה'. יש פסוק בין נאץ לשם וכן למטה בפסוק על מה נאץ רשע| אלהים יש פסיק בין רשע לאלהים שלא לסמוך לשון רשע וניאוץ אצל קדוש ישראל: רשע כגבה. בדפוס ישן מויניציאה בבית וכן נראה מהתרגום ובשא ספרים בכ"ף וכן במסורת כגבה ב' בקריאה וסימן אשר כגבה ארזים גבהו. כגבה אפו: דרכו. דרכיו ק': אלה פיהו מלא. אין במלת פיהו מיושב והפ"א דגושה: ומרמות. בס"א כ"י מרמת בלא וא"ו וכ"נ מהתרגום ובשאר ספרים בוא"ו: במארב. במקצת ס"ס האל"ף בשוא לבדו כמו שכתבתי ביהושע ח' : לחלכה. הלמ"ד בגעיא: לחטוף עני יחטף. מתחלפים הספרים בנקודות ובאותיות במקצתם שתי המלות בשוא לבד וי"ס שתיהן בחטף פתח ובספרי' הבאים מספרד הראשון בח"פ ומלא וא"ו והשני בשוא וחסר: ודכה. ידכה קרי ויש בו דרש באגדת תילים: חלכאים. חל כאים קרי והנה בחלכאים מחלוקת יש בין כתיב לק' אם היא מלה אחת או שתים ומדקדק גדול אמר כי חלכאים מלה א' כן כתב הראב"ע ובלשון רש"י ראיתי במסורת הגדולה חלכאים א' מחמש עשרה תיבות הכתובות תיבה אחת ונקראות שתי תיבות כמו בגד וכו' וסימן בדברי הימים א' כ"ז וכ"כ רד"ק בפירוש ובשרשים שרש חיל ושרש חלך ובס' הרבבה אות הח': שכח אל. כ"כ במאריך בכ"ף בס"ס: אל תשכח עניים. ענוים קרי: על מה| נאץ רשע| אלהים. יש פסיק בין רשע לאלהים כמו שאמרתי בראש המזמור. ובמקצת דפוסים ישנים יש שני גלגלים בנאץ רשע והיא נכון בעיני: ראתה. חסר יו"ד: כי אתה| עמל וכעס| תביט. יש פסיק בין מלת אתה למלת עמל להרחיק החירוף כלפי מעלה ח"ו: תדרוש רשעו. במקרא גדולה דפוס בומבירגי שע"ח כתוב תדרוש בוא"ו ובחטף קמץ כמנהג קצת ספרים באותיות הראיות בקמץ חטוף כי הוא במקף וכן מצאתיהו בקמץ חטוף במקרא כ"י וגם במסרה רבתא נמנה עם מלין דיתירין וא"ו וחטפין קמצין אבל בחלופים מצאתי שזהו לקריאת בן נפתלי אבל לקריאת בן אשר שאנו סומכים עליו בחולם וכ"כ רד"ק בשרש דרש ועיין מ"ש בעמוס ז':

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך