פסוק ב:וקרא עליה. את קריאתי:
פסוק ג:לברוח תרשישה. ים ששמו תרשיש והוא בחוצה לארץ אמר אברח לי הים שאין השכינה שורה בח"ל אמר לו הקב"ה חייך יש לי שלוחים כיוצא בך לשלוח אחריך ולהביאך משם משל לעבד כהן שברח מן רבו ונכנס לבית הקברות אמר לו רבו יש לי עבדים כיוצא בך לשלוח אחריך ולהביאך משם ומה ראה יונה שלא רצה לילך אל נינוה אמר העכו"ם קרובי תשובה הם אם אומר להם ויעשו תשובה נמצאתי מחייב את ישראל שאין שומעים לדברי הנביאים:
פסוק ג:ויתן שכרה. הקדים לתת שכרה ואין דרך יורדי הים לתת שכר הספינה עד שעת היציאה והוא הקדים ולא עוד אלא שנתן שכר כולה:
פסוק ד:חשבה להשבר. נדמית כאלו היא נשברת:
פסוק ה:המלחים. בני אדם המנהיגים את הספינה:
פסוק ה:איש אל אלהיו. מן שבעים אומות של עכו"ם היו שם:
פסוק ו:רב החובל. שר המלחים שאף הם נקראים חובלי הים ובלע"ז גובירניי"ל:
פסוק ו:מה לך נרדם. מה לך להיות נרדם אין עתה עת רדם:
פסוק ו:יתעשת. לשון מחשבה וכן (תהלים קמז) עשתנותיו ומלכא עשית (דניאל ז):
פסוק ז:לכו ונפילה גורלות. רואים היו שאר ספינות הולכות בים בשלום ושלהם משתברת אמרו בשביל אחד ממנו הוא כן מצינו בפרקי דר' אליעזר:
פסוק ז:בשלמי. במעשיו של מי ממנו:
פסוק ח:הגידה נא לנו באשר למי. למי חטאת אשר בשביל כן הרעה הזאת לנו:
פסוק ח:מה מלאכתך. שמא פשעת באומנותיך:
פסוק ח:ומאין תבא. שמא על אנשי אותו מקום נגזרה גזירה אפי' אין אתה בה:
פסוק ח:ואי מזה עם אתה. שמא עמך חטאו:
פסוק י:מה זאת עשית. למה עשית כן לברוח מן מושל כזה:
פסוק יג:ויחתרו האנשים. יגעו ועסקו כחותר במחתרת:
פסוק יד:בנפש האיש הזה. בעון שנשלח יד בנפשו:
פסוק טז:וידרו נדרים. שיתגיירו: