המלחי׳. כן יקראו מוליכי הספינ׳ וכן כל אניות הים ומלחיהם (יחזקאל כו):
פסוק ה:
ויטילו. ענין השלכה כמו והטלתי אתכם (ירמיה טז):
פסוק ה:
ירכתי. עבר וצד כמו ירך המזבח (ויקרא א):
פסוק ה:
וירדם. הוא שינה עמוקה וכן והוא נרדם ויעף (שופטי׳ ד):
פסוק ו:
רב החובל. שר מנהיגי הספינה כי רב הוא שר וכן ורבי המלך (ירמיה מא) ומנהיגי הספינה יקראו חובלים על כי מושכים בחבלי הוילון להפנותה מול הרוח וכן המה חבליך (יחזקאל כז):
פסוק ו:
אולי. עניינו כמו שמא:
פסוק ו:
יתעשת. ענין מחשבה כמו אבדו עשתנותיו (תהלים קמו):
פסוק ו:
לנו. עלינו:
פסוק ו:
ולא נאבד. הוי״ו הוא במקום שי״ן וכן ויקחו לי תרומה (שמות כ״ה:ב׳) ור״ל שיקחו:
פסוק ז:
לכו. ענין זרוז:
פסוק ז:
בשלמי. בעבור מי:
פסוק ח:
נא. עתה:
פסוק ח:
ומאין. מאיזה מקום:
פסוק ט:
עברי. כן יקראו בני ישראל וכן מילדי העברים (שם א) על כי מקור מחצבם מעבר הנהר:
פסוק יא:
וסוער. מרעיש בהרמת הגלים מן הסערה:
פסוק יב:
שאוני. ענין לקיחה:
פסוק יב:
והטילוני. ענין השלכה:
פסוק יב:
בשלי. בעבורי:
פסוק יג:
ויחתרו. ענין חפירה וכן אם יחתרו בשאול (עמוס ט׳:ב׳) ור״ל השיטו במשוטו׳ בתוך הים ונדמה כאלו חופרים בים:
פסוק יד:
אנה. ענין בקשה כמו אנא ה׳ הושיעה נא (תהילים קי״ח:כ״ה):
פסוק טו:
ויעמוד. ענין שתיקה כמו עמדו לא ענו עוד (איוב לב):
פסוק טו:
מזעפו. ענין קצף כמו זעף ה׳ אשא (מיכה ז) ועל הרעשת הגלים יאמר שנראה אז כאלו הים כועס ומתקצף: