פסוק א:הנה אביך חולה. תניא, עד יעקב לא הוי חולשא, אתא יעקב ובעי רחמי והוי חולשא, שנאמר, ויאמר ליוסף הנה אביך חולה .
(ב"מ פ"ז א')
פסוק ד:ונתתיך לקהל עמים. ומאן אתיליד ליה ההיא שעתא – בנימין, שמע מינה, הכי קאמר ליה רחמנא, מתיליד לך השתא קהל אחרינא, ושמע מינה דגם שבט אחד נקרא קהל .
(הוריות ה' ב')
פסוק ד:ונתתיך לקהל עמים. אמר רב אחא בר יעקב, שבטו של לוי לא אקרי קהל, דכתיב הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים, כל מי שיש לו אחוזה אקרי קהל, וכל שאין, לו אחוזה לא אקרי קהל .
(הוריות ו' ב')
פסוק ה:אפרים. ומנשה וגו'. תנן, האשה שמקללת יולדיו [של בעל] בפניו תצא שלא בכתובה , אמר רב יהודה אמר שמואל, [לא תימא בפניו ממש, אלא אפילו] במקללת יולידיו בפני מולידיו, וסימנך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי .
(כתובות ע"ב ב')
פסוק ו:יקראו בנחלתם. לנחלה הוקשו ולא לדבר אחר .
(הוריות ו' ב')
פסוק ז:ואני בבאי מפדן. תנא רבי אליעזר בן יעקב, לא תנחשו ולא תעוננו (פ' קדושים) אע"פ שאין נחוש יש סימן , ובלבד לאחר שלשה סימנים, כגון ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל, יוסף איננו ושמעון איננו (פ' מקץ) .
(ירושלמי שבת פ"ו ה"ט)
פסוק ז:מתה עלי רחל. תני, אין אשה מתה אלא לבעלה, שנאמר מתה עלי רחל .
(סנהדרין כ"ב ב')
פסוק י:כבדו מזקן. א"ר חמא ב"ר חנינא, מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה בהם, יעקב זקן ויושב בישיבה היה, דכתיב ועיני ישראל כבדו מזקן .
(יומא כ"ח ב')
פסוק טו:האלהים הרועה. א"ר יוחנן, קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה, דאלו בגאולה כתיב (פ' ט"ז) המלאך הגואל אותי, ואלו במזונות כתיב האלהים הרועה .
(פסחים קי"ח א)
פסוק טז:שמי ושם אבותי. תניא, מפני מה מתפללין שמונה עשרה ברכות בכל יום, א"ר חנינא בשם ר' פינחס, כנגד י"ח פעמים שאבות כתובים בתורה, אברהם יצחק ויעקב, ואם יאמר לך י"ז הם – אמור לו, ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק – מנהון .
(ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג)
פסוק טז:וידגו לרוב. זרעא דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב וידגו לרוב, מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם אף זרעא דיוסף אין עין הרע שולטת בהם .
(ברכות כ' א')
פסוק יט:מלא הגוים. אימתי יהיה מלא הגוים – בשעה שתעמוד לו חמה ליהושע, [מכאן רמז שתעמוד השמש בימי יהושע בן נון] .
(ע"ז כ"ה א')
פסוק כב:שכם אחד וגו'. מכאן דחלקו של יוסף פי שנים כאחד היה ולא פי שנים בכל הנכסים , אמר ליה רב פפא לאביי, ואימא דיקלא בעלמא , אמר ליה, עליך אמר קרא (פ' ה') אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי .
(ב"ב קכ"ג א')
פסוק כב:בחרבי ובקשתי. וכי בחרבו ובקשתו לקח, והלא כבר נאמר (תהילים מ״ד:ז׳) כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני, אלא חרבי זו תפלה, קשתי זו בקשה .
(ב"ב קכ"ג א')