פסוק א:וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שָׁם אֶלָּא עֶשֶׂר שָׁנִים. וְלָמָּה נִתּוֹסְפוּ לוֹ שָׁם שְׁתֵּי שָׁנִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה הִשְׁלַכְתָּ בִּטְחוֹנִי וּבָטַחְתָּ בְּשַׂר הַמַּשְׁקִים וְאָמַרְתָּ לוֹ שְׁתֵּי זְכִירוֹת, כִּי אִם זְכַרְתַּנִי וְהִזְכַּרְתַּנִי, תִּשְׁתַּכַּח שְׁתֵּי שָׁנִים בְּבֵית הַסֹּהַר. לְכָךְ כְּתִיב: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, שְׁתֵּי שָׁנִים לִיצִיאַת שַׂר הַמַּשְׁקִים מִבֵּית הַסֹּהַר.
פסוק א:אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בֹּא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מַכֶּה בְּאִזְמֵל וּמְרַפֵּא בִּרְטִיָּה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמַה שֶּׁהוּא מַכֶּה הוּא מְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיה ל, יז). יוֹסֵף לֹא נִמְכַּר אֶלָּא עַל יְדֵי חֲלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא, לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ וְגוֹ'. וְלֹא מָלַךְ אֶלָּא עַל יְדֵי חֲלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם.
פסוק א:יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הָרוֹאֶה אֶת הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בִּזְמַן שֶׁהַבְּרִיּוֹת צְרִיכִין לָהֶן, כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עַל הַגְּשָׁמִים הוּא אוֹמֵר, בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְהַגְּשָׁמִים מֵהֵיכָן יוֹרְדִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִמֵּימֵי אוֹקְיָנוֹס הוּא שׁוֹתֶה. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וַהֲלֹא מֵי אוֹקְיָנוֹס מְלוּחִין הֵן. אָמַר לוֹ: מִתְמַתְּקִין מִן הֶעָבִים שֶׁבָּרָקִיעַ, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן שְׁחָקִים, שֶׁהֵן שׁוֹחֲקִין אֶת הַמַּיִם וּמְמַתְּקִין אוֹתָם וְאַחַר כָּךְ הֵן יוֹרְדִין, וּבְקִצְבָה הֵן יוֹרְדִין, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹצֵב לַבְּרִיּוֹת כַּמָּה גְשָׁמִים יוֹרְדִין מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד סוֹף הַשָּׁנָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל זוֹכִין, יוֹרְדִין עַל הַצְּמָחִים וְעַל הָאִילָנוֹת וְעַל הַזְּרָעִים וְהָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ. וּכְשֶׁהֵן חוֹטְאִין, יוֹרְדִין בַּיַּמִּים וּבַנְּהָרוֹת. מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ פוֹחֵת מִקִּצְבָּה שֶׁפָּסַק, מִפְּנֵי שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּקִצְבָה הוּא נוֹתֵן.
פסוק א:לַחַמָּה נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ (תהלים יט, ז). לַשָּׁמַיִם נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם (דברים ד, לב). לָאָרֶץ נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ (ישעיה מ, כח). לִיצִיאַת מִצְרַיִם נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִים שָׁנָה (שמות יב, מא). לַחֹשֶׁךְ נָתַן קֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר (איוב כח, ג). וְאַף כְּשֶׁנֶּחְבַּשׁ יוֹסֵף קֵץ שָׂם לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים.
פסוק ב:וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע. כֵּיוָן שֶׁחָלַם, שָׁלַח וְקָרָא לְכָל הַחַרְטֻמִּים. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת, אַיָּם אֵפוֹא חַכָמֶיךָ (ישעיה יט, יב). כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָדְעוּ, בָּא שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאָמַר, אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם, פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וְגוֹ'. וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד וְגוֹ'. אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים, שֶׁאֲפִלּוּ הַטּוֹבָה שֶׁעוֹשִׂים, מִתְכַּוְּנִים לְרָעָה, שֶׁאָמַר שַׂר הַמַּשְׁקִים. נַעַר, שֶׁאֵינוֹ בַר דַּעַת. עִבְרִי, עֶבֶד, לְשׁוֹן גְּנַאי, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בִּסְפָרָיו שֶׁל פַּרְעֹה, שֶׁלֹּא יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם עֶבֶד.
פסוק ח:וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת וְגוֹ'. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ. וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר כְּתִיב: וַתִּתְפָּעֶם (דניאל ב, א). פַּרְעֹה שֶׁיָּדַע הַחֲלוֹם וְלֹא יָדַע פִּתְרוֹנוֹ, נִטְרַף טֵרוּף אֶחָד. נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁשָּׁכַח הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ, נִטְרַף שְׁנֵי טֵרוּפִין. לְכָךְ כְּתִיב בּוֹ וַתִּתְפָּעֶם. חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת (דניאל ב, א). רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר, חֲלֹמוֹת שְׁתַּיִם חָלַם, אַחַת שֶׁל צֶלֶם וְאַחַת שֶׁל אִילָן. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחֲרְטֻמִּים, חָסֵר כְּתִיב: אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹאֲלִין בְּטִימֵי מֵתִים. לָאַשָּׁפִים, אֵלּוּ שֶׁדּוֹחֲקִין בַּמַּזָּל, שֶׁכֵּן אַשָּׁפִים לְשׁוֹן דְּחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁמְעוּ זֹאת הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן (עמוס ח, ד). וְלַמְכַשְּׁפִים, שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה.
פסוק ח:לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ חֲלוֹם חָלָמְתִּי וַתִּפָּעֶם רוּחִי לָדַעַת אֶת הַחֲלוֹם. וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית, מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לְעַבְדָּיךְ וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא. אָמַר לָהֶם נְבוּכַדְנֶצַּר, אֲנִי יוֹדֵעַ אִם אֲנִי אֹמַר לָכֶם הַחֲלוֹם, אַתֶּם בּוֹדִים לִי דְבָרִים וְאוֹמְרִים זֶה פִתְרוֹנוֹ. לָהֵן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּנִי.
פסוק ח:עֲנוֹ תִנְיָנוּת וְאָמְרִין, מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדוֹהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה. אָמַר לָהֶם: אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אִמְרוּ לִי, וְאַתֶּם אוֹמְרִים לִי אֱמֹר לָנוּ, מָה אַתֶּם סְבוּרִים, שֶׁתִּהְיוּ מְסִיחִים עִמִּי עַד הַצָּהֳרַיִם בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וְהוֹלְכִים לָכֶם. דִּי הֵן חֶלְמָא לָא תְהוֹדְעֵנַּנִי חֲדָה הִיא דָתְכוֹן, שֶׁתִּהְיוּ כֻלְּכֶם נֶהֱרָגִין. וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה הִזְדַּמִּנְתּוּן לְמֵאמַר קָדָמַי עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא, לָהֶן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֵנַּנִי. עֲנוֹ כַשְׂדָּאֵי קֳדָם מַלְכָּא וְאָמְרִין, לָא אִיתַי אֱנָשׁ עַל יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כָּל קֳבֵל דִּי כָּל מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכָל חַרְטֹם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי. וּמִלְּתָא דִי מַלְכָּא שָׁאֵל יַקִּירָה. נְבוּאָה הִיא צְרִיכָה, שֶׁכֵּן יַקִּירָה לְשׁוֹן נְבוּאָה, כְּמָה דְאָמַר, וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ (ש״א ג, א).
פסוק ח:וְאָחֳרָן לָא אִיתַי, וְאַהֲרֹן לָא אִיתַי. כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, הָיָה אָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל בְּנֵי אַהֲרֹן וְשׁוֹאֵל בְּאוּרִים וְתֻמִּים וּמַגִּיד לוֹ אֶת הַדָּבָר. וְעַכְשָׁו אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְאֵין שׁוֹאֲלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים.
פסוק ח:אָמַר לָהֶם: וְכָךְ הָיָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ יָפֶה וּנְתַתֶּם לִי עֵצָה שֶׁאַחֲרִיבֶנּוּ. מִיָּד כָּעַס וַאֲמַר לְהוֹבָדָה לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל. וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין, וּבְעוֹ דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי לְהִתְקְטָלָה. הִתְחִיל דָּנִיֵּאל לוֹמַר לְאַרְיוֹךְ, עַל מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן קֳדָם מַלְכָּא, אֱדַיִן מִלְּתָא הוֹדַע אַרְיוֹךְ לְדָנִיֵּאל, וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה קֳדָם מַלְכָּא. וְכֵן אֱמַר לֵהּ דִּי הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדַע. אֲמַר לֵה אַנְתְּ הוּא דָנִיֵּאל. וְכִי לֹא הָיָה מַכִּירוֹ. אֶלָּא אָמַר לוֹ: יֶשׁ בְּךָ כֹּחַ לְסַפֵּר לִי אֶת הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי. אָמַר לוֹ: אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ זְמָן לֹא לְאַחַר שְׁלֹשִים יוֹם וְלֹא לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם, אֶלָּא הַמְתֵּן לִי הַלַּיְלָה וְלַבֹּקֶר אֲנִי אֹמַר לָךְ.
פסוק ח:אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרוֹהִי מִלְּתָא הוֹדַע. לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְפַּלְּלִין עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָה דִּי לָא יְהוֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי עִם שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל. אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְרָא דִי לֵילְיָא רָזָא גֲלִי, אֱדַיִן דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא (דניאל ב, יח-יט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיְתָה הַנְּבוּאָה בַיְחִידִים. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, עַל כָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ (יואל ג, א).
פסוק יד:כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מִתּוֹךְ צָרָה, רְוָחָה. מִתּוֹךְ אֲפֵלָה, אוֹרָה. מִתּוֹךְ נִבּוּלָן שֶׁל צַדִּיקִים, רוֹמְמוּתָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה (משלי ל, לב).
פסוק יד:חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, מִתּוֹךְ נִבּוּלָן רוֹמְמוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא (דניאל ג, כא). וְנִתְרוֹמְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן מַלְכָּא הַצְלַח לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בִּמְדִינַת בָּבֶל (דניאל ג, ל). וְדָנִיֵּאל הֻשְׁלַךְ לְגֹב אַרְיָוָתָא וְנִתְרוֹמֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דַּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פַּרְסָאָה (דניאל ו, כט). מָרְדְּכַי, כְּתִיב: וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר (אסתר ב, א). וְנִתְרוֹמֵם, דִּכְתִיב וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְיוֹסֵף, עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ (תהלים קה, יח). וְנִתְרוֹמֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ.
פסוק טז:אָמַר לוֹ פַרְעֹה, חֲלוֹם חָלַמְתִּי. אָמַר יוֹסֵף, בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה וְגוֹ', תָּלָה הַגְּדֻלָּה בִּבְעָלֶיהָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה לֹא רָצִיתָ לְהִתְגַּדֵּל בְּעַצְמְךָ, חַיֶּיךָ, שֶׁעַל ידֵי כָךְ תַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה וְלִמְלוּכָה.
פסוק יח:אָמַר פַּרְעֹה, חֲלוֹם חָלַמְתִּי. כְּשֶׁבָּא לוֹמַר לוֹ אֶת הַחֲלוֹם, בִּקֵּשׁ לְבָדְקוֹ וְהָיָה מְהַפֵּךְ לוֹ אֶת הַחֲלוֹם. אָמַר לוֹ: וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת וְגוֹ' (בראשית מא, יח). אָמַר לוֹ יוֹסֵף, לֹא כָךְ רָאִיתָ, אֶלָּא יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר (בראשית מא, ב). אָמַר לוֹ: הִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת דַּלּוֹת וְרָעוֹת (בראשית מא, יט). אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ רָאִיתָ, אֶלָּא רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר (בראשית מא, ג). אָמַר לוֹ: הִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת (בראשית מא, כב). אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ רָאִיתָ, אֶלָּא בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת (בראשית מא, ח). אָמַר לוֹ: וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת (בראשית מא, כג). אָמַר לוֹ: לֹא כָךְ רָאִיתָ, אֶלָּא דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים (בראשית מא, ו). הִתְחִיל פַּרְעֹה תָּמֵהּ בְּעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ: אַחֲרַי הָיִיתָ כְּשֶׁחָלַמְתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת.
פסוק מ:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ (תהלים מה, יז). אַתְּ מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ לְיַעֲקֹב הִגִּיעַ לְיוֹסֵף. יַעֲקֹב נוֹלַד מָהוּל, וְיוֹסֵף כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף. זֶה נִקְרָא בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל, וְזֶה הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף. זֶה גָּלָה לְחָרָן, וְזֶה לְמִצְרָיִם. זֶה נִתְרוֹמֵם בַּחֲלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם (בראשית כח, כב), וְזֶה וּפַרְעֹה חֹלֵם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, יוֹסֵף מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ. הַפֶּה שֶׁלֹּא נָשַׁק לָעֲבֵרָה, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי וְכוּ'.
פסוק נה:מַהוּ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל רָעָב הָיוּ רְאוּיִין לָבֹא. שֶׁכֵּן יוֹסֵף אוֹמֵר, שֶׁבַע פָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, הֲרֵי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אֶלָּא שֶׁגָּזַר יוֹסֵף וְנַעֲשׂוּ שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב. לְפִיכָךְ כְּתִיב: כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף.
פסוק נה:כֵּיוָן שֶׁחָזַק עֲלֵיהֶם הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, נִתְקַבְּצוּ הַמִּצְרִים וּבָאוּ אֵצֶל יוֹסֵף, אָמְרוּ לוֹ תֵּן לָנוּ לֶחֶם. אָמַר לָהֶם: אֱלֹהַי אֵינוֹ זָן אֶת הָעֲרֵלִים, לְכוּ וּמוֹלוּ עַצְמְכֶם וְאֶתֵּן לָכֶם לֶחֶם. הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל פַּרְעֹה וְהָיוּ צוֹעֲקִין וּבוֹכִין לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף. אָמְרוּ לוֹ: הָלַכְנוּ אֵצְלוֹ וּמְדַבֵּר לָנוּ דְבָרִים רֵיקִים, שֶׁאוֹמֵר מוֹלוּ עַצְמְכֶם. אָמַר לָהֶם שׁוֹטִים, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָכֶם מִתְּחִלָּה, עִבְדוּהוּ וּקְנוּ לְעַצְמְכֶם תְּבוּאָה. וְכִי לֹא הָיָה קוֹרֵא לָכֶם כָּל אוֹתָן שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְצוֹוֵחַ לָכֶם הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁרָעָב בָּא לָעוֹלָם. אִם אַתֶּם פְּשַׁעְתֶּם בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם, מַה תִּצְעֲקוּ אֵלַי, מִפְּנֵי מָה לֹא הִנַּחְתֶּם בְּבָתֵּיכֶם תְּבוּאָה שֶׁל שְׁתַּיִם שֶׁל שָׁלֹשׁ שֶׁל אַרְבַּע שָׁנִים. אָמְרוּ לוֹ: כָּל תְּבוּאָה שֶׁהָיְתָה בְבָתֵּינוּ כְּבָר הִרְקִיבָה. אָמַר לָהֶם: לֹא נִשְׁתַּיֵּר לָכֶם קֶמַח מֵאֶתְמוֹל. אָמְרוּ לוֹ: פַּת שֶׁהָיָה בְסַלֵּינוּ עִפְּשָׁה. אָמַר לָהֶן, לְכוּ אֶל יוֹסֵף וַאֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. וּמָה אִם שֶׁגָּזַר עַל הַתְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה, מִתְיָרְאִין אָנוּ שֶׁאִם יִגְזֹר עָלֵינוּ שֶׁנָּמוּת, כֻּלָּנוּ מֵתִים, אֶלָּא כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ. רָאוּי הָיָה לַמִּקְרָא לוֹמַר עַל הָאָרֶץ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלֹּא הִתְחִיל הָרָעָב אֶלָּא בַעֲשִׁירִים, שֶׁאֵין פְּנֵי הָאָרֶץ אֶלָּא עֲשִׁירִים. לְכָךְ נֶאֱמַר מֹנֵעַ בָּר.
פסוק נז:מַה כְּתִיב לְמַעְלָה, וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף, לְפִי שֶׁהוּא נָתַן עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר. וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְגוֹ', וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף.