פסוק א:וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים. לְפִי שֶׁלֹּא פֹּרַשׁ בַּמִּקְרָא מָתַי הִתְחִילוּ שְׁתֵּי שָׁנִים אֵלּוּ, עַל כֵּן אָמְרוּ רז״ל (בראשית רבה פ״ט ב) שֶׁשְּׁתֵּי שָׁנִים אֵלּוּ הֻזְקַק לִהְיוֹת אָסוּר בְּבֵית הַסֹּהַר יוֹתֵר מִן הַנִּגְזָר עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה בִּטְחוֹנוֹ בְּשַׂר הַמַּשְׁקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ, ה) ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה׳ מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים״, אֵלּוּ הַמִּצְרִים שֶׁנִּקְרְאוּ ״רַהַב״. וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת, מַה זֶּה שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר שָׂם ה׳ מִבְטַחוֹ״? הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״אֲשֶׁר שָׂם בַּה׳ מִבְטַחוֹ״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה י״ז, ז) ״בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ״. וּמִלְּבַד הַכֶּפֶל שֶׁבְּפָסוּק זֶה, צָרִיךְ הַלָּשׁוֹן גַּם כֵּן תִּקּוּן בְּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ״. וְעוֹד קָשֶׁה, לָמָּה קָרָא לַמִּצְרִים ״רְהָבִים״ וְלֹא קְרָאָם בַּשֵּׁם הַמְּפֻרְסָם?
פסוק א:וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה, שֶׁבְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזוֹ מַעֲלָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ זוֹכֵר אֶת חֲבֵרוֹ הַקָּטָן מֵעֶרְכּוֹ וּבַל יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ עַל שְׂפָתָיו מִצַּד רוּם לְבָבוֹ. וְזוֹ הִיא טַעֲנַת הַפִילוֹסוֹפִים עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֵאמֹר, שֶׁלְּגֹדֶל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בַּשְּׁפָלִים בְּכָל מַה שֶּׁתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ. וּלְבַטֵּל דֵּעָה נִפְסָדָה זוֹ, נֶאֱמַר (שמואל א ב, ג) ״אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם, כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳ וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת״. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, אַל תְּדַבְּרוּ שֶׁמִּצַּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּבוֹהַּ מֵעַל כָּל גְּבוֹהִים, אֵין לוֹ יְדִיעָה בִּפְרָטֵי מַעֲשֵׂינוּ, כִּי ״אֵל דֵּעוֹת ה׳״ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְדִיעָה בְּכֻלָּם, ״וְלוֹ נִתְכְּנוּ״ כָּל עֲלִילוֹת מַעֲשֵׂה אִישׁ. וּכְדֵי לְאַמֵּת דָּבָר זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, צֵרֵף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל מִסְפָּר מוּעָט יוֹתֵר מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּאָלֶ״ף בֵּי״ת. כְּשֶׁתִּכְתּוֹב יוֹ״ד הֵ״א וָא״ו הֵ״א, הִסְתַּכֵּל בְּכָל הָאוֹתִיּוֹת כְּשֶׁתִּכְתְּבֵם בְּמִלּוּאָם, לֹא תִּמְצָא שׁוּם אוֹת שֶׁיַּעֲלֶה לְמִסְפָּר מוּעָט כְּמוֹ אֵלּוּ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יא.) ״אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עִנְוְתָנוּתוֹ וְכוּ׳. מִן הַכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ה) ׳סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ׳״. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שַׁבְּחוּהוּ ״בְּיָהּ שְׁמוֹ״, כִּי עִם הֱיוֹתוֹ ״רֹכֵב בָּעֲרָבוֹת״, גָּבוֹהַּ מִכֹּל, אַף עַל פִּי כֵן ״יָהּ שְׁמוֹ״, שֶׁהֵם הָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנִּים בְּמִסְפָּר, וְהַתֵּבָה רַק בַּעֲלַת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, דְּהַיְנוּ הַמּוּעָט בְּצֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת. וְכָל זֶה מוֹפֵת עַל עִנְוְתָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.
פסוק א:וּלְפִי זֶה מַהוּת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, הוּא מוֹפֵת וּבִטָּחוֹן לַתַּחְתּוֹנִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכְרָם וּמַשְׁגִּיחַ בָּהֶם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה אֶל הַמְּעַרְעֵר לוֹמַר שֶׁלְּגֹדֶל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָזַב ה׳ אֶת הָאָרֶץ, וְלֹא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ וְזוֹכֵר אֶת מִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּמַדְרֵגָה. עַל שְׁנֵי הַנָּחוֹת אֵלּוּ נֶאֱמַר פָּסוּק זֶה: עַל הַנָּחָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁיִּבְטַח בַּה׳, אָמַר ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה׳ מִבְטַחוֹ״ (תהלים מ:ה), כִּי מַהוּת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל וְקַטְנוּתוֹ הוּא מִבְטַחוֹ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְחַבֵּר לַשְּׁפָלִים. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״בַּה׳״, כִּי ״ה׳״ דְּהַיְנוּ מַהוּת הַשֵּׁם הוּא מִבְטַחוֹ. וְעַל זֶה אָמַר ״בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה׳״ (ירמיה יז:ז), וּבְמָה יִהְיֶה בָּטוּחַ? עַל זֶה אָמַר ״וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ״ – מַהוּת הַשֵּׁם הוּא מִבְטַחוֹ. וְעַל הַנָּחָה שְׁנִיָּה, שֶׁלֹּא לִבְטֹחַ בָּאָדָם, כִּי רוּם לְבָבוֹ מְבִיאוֹ לִידֵי שִׁכְחָה עַל דֶּרֶךְ ״וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳״ (דברים ח:יד), אָמַר ״וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים״ (תהלים מ:ה), כִּי ״רַהַב״ הוּא לְשׁוֹן רוּם לֵב וְגַסּוּת רוּחַ, כִּי אֵין לִפְנוֹת פְּנֵי מִבְטַחוֹ אֶל בָּשָׂר וָדָם, כִּי מִצַּד רַהֲבוֹ וְגַסּוּת רוּחוֹ אֵינוֹ פּוֹנֶה אֶל הַבּוֹטֵחַ אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף״ (בראשית מ:כג) – מִצַּד שֶׁנַּעֲשָׂה שַׂר הַמַּשְׁקִים וְהוּשַׁב עַל כַּנּוֹ וְנַעֲשָׂה שַׂר וְחָשׁוּב, עַל כֵּן לֹא זָכַר אֶת יוֹסֵף, כִּי הָיָה בְּעֵינָיו נִבְזֶה וּשְׁפַל אֲנָשִׁים. עַל כֵּן קָרָא לְמִצְרַיִם ״רְהָבִים״. וּמַה שֶּׁנִּגְזַר עַל יוֹסֵף לִהְיוֹת אָסוּר שְׁתֵּי שָׁנִים, לְפִי שֶׁחֵטְא זֶה הוּא כָּפוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה יז:ה) ״אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה׳ יָסוּר לִבּוֹ״. לְפִיכָךְ נִגְזַר שָׁנָה אַחַת כְּנֶגֶד הַבִּטָּחוֹן בְּאָדָם, כִּי זְמַן הַשִּׁכְחָה שָׁנָה, כְּמֵת הַמִּשְׁתַּכֵּחַ מִלֵּב אַחַר שָׁנָה, וְעוֹד שָׁנָה אַחַת כְּנֶגֶד ״וּמִן ה׳ יָסוּר לִבּוֹ״.
פסוק א:וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ עוֹד בַּפָּסוּק ״וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ״, לְפִי שֶׁכַּמָּה מַדְרֵגוֹת יֵשׁ בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, זְכָרָם רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי בְּפָרָשָׁה זוֹ. וּמַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה הוּא הַבּוֹטֵחַ בַּה׳ בְּלֹא סִבָּה, שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב לוֹמַר ״הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה לִי דָּבָר זֶה עַל יְדֵי סִבָּה זוֹ״, לְפִי שֶׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ אֵיזוֹ סִבָּה לְטוֹבָתוֹ, כִּי אוּלַי יַחֲשֹׁב אָדָם שֶׁדָּבָר זֶה סִבָּה לִמְצִיאַת מְבֻקָּשׁוֹ, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא הֵפֶךְ מִן כַּאֲשֶׁר זָמַם. עַל כֵּן נֶאֱמַר (תהלים לז, ה) ״וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה״, רָצָה לוֹמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר יֵרָאוּ טוֹב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אַתָּה תִּבְחַר בָּהֶם. וְאִלּוּ נֶאֱמַר בְּכָל מָקוֹם ״בְּטַח בַּה׳״, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיִּתְלֶה הַבִּטָּחוֹן בְּאֵיזוֹ סִבָּה. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ״, רָצָה לוֹמַר הַשֵּׁם עַצְמוֹ מִבְטַחוֹ בְּזוּלַת סִבָּה. וּמִזֶּה הַמִּין הָיָה בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁבְּלִי סָפֵק בָּטַח בַּה׳, זוּלַת שֶׁתָּלָה הַסִּבָּה בְּשַׂר הַמַּשְׁקִים. עַל כֵּן הֶרְאוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין זֶה סִבַּת גְּאֻלָּתוֹ מַה שֶּׁחָשַׁב הוּא, כִּי אִם עֲצַת ה׳ הִיא תָקוּם.
פסוק א:וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וּפַרְעֹה אָמַר ״עַל שְׂפַת הַיְאֹר״ (בראשית מא:ג). בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עוֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר, וּפַרְעֹה לֹא הִזְכִּיר ״מִן הַיְאֹר״. בַּחֲלוֹמוֹ נֶאֱמַר ״וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת״ (בראשית מא:ג), וּפַרְעֹה לֹא הִזְכִּיר זֶה. וְכִפְשׁוּטוֹ, לֹא הִזְכִּיר זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִין יוֹסֵף שֶׁלֹּא הָיוּ נִרְאִין רָעוֹת כִּי אִם בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ אֵצֶל הַטּוֹבוֹת, אֲבָל כְּשֶׁלֹּא עָמְדוּ אֶצְלֵיהֶם לֹא הָיוּ נִרְאִין רָעוֹת כָּל כָּךְ, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ רָעוֹת כִּי אִם בְּעֵרֶךְ הַטּוֹבוֹת. עַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר פַּרְעֹה זֶה כְּדֵי שֶׁיָּבִין שֶׁהָיוּ רָעוֹת מִצַּד עַצְמָן, וּכְדֵי לְחַזֵּק הָעִנְיָן אָמַר בִּמְקוֹם זֶה ״לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ״ (בראשית מא:יט), כִּי זֶה מוֹרֶה שֶׁנִּרְאוּ רָעוֹת גַּם מִצַּד עַצְמָן. וְכֵן פָּתַר יוֹסֵף אֶת זֶה בְּאָמְרוֹ ״וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע״ (בראשית מא:ל), שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָעָב מַמָּשׁ אֶלָּא לְמִי שֶׁזּוֹכֵר שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְרוֹאֶה כְּנֶגְדָּם הַהֶעְדֵּר בִּשְׁנֵי הָרָעָב, אֲבָל לְמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר שְׁנֵי הַשָּׂבָע לֹא יִהְיֶה בְעֵינָיו הָרָעָב גָּדוֹל כָּל כָּךְ. עַל כֵּן אָמַר ״וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע״, לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁנֵי רָעָב רָעִים מִצַּד עַצְמָם, אֲפִלּוּ בְּעֵינֵי מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר שְׁנֵי הַשָּׂבָע. פַּרְעֹה רָאָה ״יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאוֹת בָּשָׂר״ (בראשית מא:ב), וּלְיוֹסֵף אָמַר כִּי רָאָה ״בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר״ (בראשית מא:יח). וְיֵשׁ בָּזֶה שְׁנֵי שִׁנּוּיִים, דְּהַיְנוּ שִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן מִ״מַּרְאֶה״ לְ״תֹאַר״, וְהִפּוּךְ הַלָּשׁוֹן לְהַזְכִּיר ״בְּרִיאוֹת בָּשָׂר״ בַּתְּחִלָּה. וְכֵן נִמְצְאוּ הַרְבֵּה שִׁנּוּיִים בְּסִפּוּר חֲלוֹמוֹ מִמַּה שֶׁרָאָה.
פסוק א:וְאוֹמֵר אֲנִי לְיַשֵּׁב כֻּלָּם בְּהַצָּעָה אַחַת לְקוּחָה מִדִּבְרֵי הַמְפָרְשִים, שֶׁפַּרְעֹה הָיָה מַחֲזִיק אֶת הַיְאוֹר לֶאֱלוֹהַּ, וְעַל כֵּן לֹא רָצָה לוֹמַר ״הִנְנִי עוֹמֵד עַל הַיְאוֹר״, כִּי רָצָה לַחֲלוֹק כָּבוֹד לֵאלוֹהוֹ. וּבָזֶה יְתוֹרְצוּ כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַנִּזְכָּרִים, כִּי מִטַּעַם זֶה לֹא רָצָה לוֹמַר שֶׁהַפָּרוֹת הָרָעוֹת עָלוּ מִן הַיְאוֹר, כִּי לֹא רָצָה לְיַחֵס שׁוּם דָּבָר רַע לֵאלוֹהוֹ, בְּחָשְׁבוֹ כִּי הוּא מוֹשֵׁל עַל הַטּוֹבוֹת לְבַד וּמִמֶּנּוּ לֹא יֵצֵא דָּבָר רָע. וְאוּלַי חָשַׁב שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ אַחֵר מוֹשֵׁל עַל הָרָעוֹת, כְִּדַעַת הַמָאנִ״י שֶׁהֵבִיא בַּעֲקֵדָה פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן. וְאוּלַי שֶׁעַל זֶה אָמַר פַּרְעֹה (שמות י י) ״רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם״, שֶׁהַמּוֹשֵׁל עַל הָרָעוֹת נֶגֶד פְּנֵיכֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (שמואל א ב ג) ״אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה״, לוֹמַר שֶׁשְּׁנֵי גְּבוֹהִים יֵשׁ, אֶחָד מוֹשֵׁל עַל הַטּוֹבוֹת וְאֶחָד עַל הָרָעוֹת. לְכָךְ אָמַר מִיָּד ״ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר״, רוֹצֶה לוֹמַר פּוֹעֵל כָּל הַהֲפָכִים וְהַכֹּל יוֹצֵא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן נֶאֱמַר (דברים לב לט) ״רְאוּ כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְגוֹ׳, אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא״, וְכֶפֶל ״אֲנִי אֲנִי״ דּוּגְמַת כֶּפֶל ״גְּבֹהָה גְבֹהָה״.
פסוק א:וְהִנֵּה מִטַּעַם זֶה, לֹא אָמַר פַּרְעֹה ״וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת וַתֹּאכַלְנָה״, לְפִי שֶׁהָיָה מַשְׁמָע מִזֶּה כְּאִלּוּ עָשׂוּ מִלְחָמָה בֵּינֵיהֶם עַד כִּי הִגְדִּיל הַמּוֹשֵׁל עַל הָרָעוֹת, עַל כֵּן תֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרָעוֹת אֶת הַטּוֹבוֹת. כִּי לְשׁוֹן ״וַתַּעֲמֹדְנָה״ מוֹרֶה שֶׁלֹּא בָּאוּ לְכַתְּחִלָּה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הָרָעוֹת כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעָם וּלְבַטֵּל רַעֲבוֹנָם, שֶׁהֲרֵי עָמְדוּ אֶצְלָם. אִם כֵּן הָיָה דַּעְתָּם לַעֲמֹד, זוּלַת שֶׁגָּבְרוּ עֲלֵיהֶן הָרָעוֹת וּבָלְעוּ אוֹתָם בְּעַל כָּרְחָם. וְזֶה גְּנַאי לֵאלֹהוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהַצִּיל אֶת הַטּוֹבוֹת הַמּוּשְׁפָּעוֹת מֵאִתּוֹ. עַל כֵּן שִׁנָּה פַּרְעֹה וְאָמַר ״וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה״, וְרָצָה בָּזֶה שֶׁמֵּעַצְמָם מֵרְצוֹנָם הַטּוֹב נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הָרָעוֹת לְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹנָם. וְכָל זֶה מִמִּדַּת טוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁרָצָה לְהֵיטִיב וּלְתַקֵּן הָרָעוֹת. וְאִם כֵּן, לֹא בָּאוּ לְכַתְּחִלָּה כִּי אִם כְּדֵי לָבֹא אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא כְּדֵי לַעֲמֹד שָׁמָּה, עַל כֵּן לֹא אָמַר ״וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת״. וְהֵעִיד שֶׁלֹּא הוֹעִיל כְּלוּם, כִּי ״לֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כְּבַתְּחִלָּה״, לְפִי שֶׁהָיוּ בְּתַכְלִית הָרֹעַ, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהָעִיד ״לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִזְכִּיר זֶה שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁקֹּדֶם הַלַּיְלָה רָאָה פָּרוֹת רָעוֹת כָּאֵלּוּ וְהָיָה מִתְפָּעֵל מֵרְאִיַּת חִדּוּשׁ כָּזֶה, עַל כֵּן בָּא לוֹ חֲלוֹם זֶה, כִּי כָּךְ הַמִּנְהָג, שֶׁמָּה שֶׁאָדָם רוֹאֶה דָּבָר חִדּוּשׁ בַּיּוֹם וּמְהַרְהֵר בּוֹ, נִרְאֶה אֵלָיו בַּחֲלוֹם. עַל כֵּן אָמַר ״לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ״, וְזֶה מוֹפֵת שֶׁחֲלוֹם זֶה מִן הַחֲלוֹמוֹת הַצּוֹדְקִים.
פסוק א:וְהִנֵּה עִנְיַן יְפוֹת מַרְאֶה וְתֹאַר, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִצְדַּק זֶה בִּבְהֵמוֹת כִּי אִם בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי, עַל כֵּן שִׁנָּה מִמַּרְאֶה לְתֹאַר, וְעַל כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהוּא סִימָן לַבְּרִיּוֹת. וְלִי נִרְאֶה שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי הַפָּסוּק אָמַר כֵּן שֶׁהֶרְאוּ לוֹ יְפוֹת מַרְאֶה, אִם כֵּן וַדַּאי שַׁיָּךְ הוּא גַּם בִּבְהֵמוֹת. וְעוֹד, וְכִי מַרְאִין לְאָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּנִמְצָא, כְּגוֹן פִּילָא דְעַיֵּיל בְּקוּפָא דְמַחֲטָא? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשַּׁיָּךְ גַּם בִּבְהֵמוֹת, וְהוּא כְּשֶׁכָּל אֵבָרֶיהָ מְלֵאוֹת בָּשָׂר וְאֵינָהּ כְּחוּשָׁה, זֶהוּ יִפּוּי מַרְאֶה שֶׁלָּהּ. וּבְרִיאוֹת בָּשָׂר הוּא פֵּרוּשׁ עַל יְפוֹת מַרְאֶה, כִּי זוּלַת זֶה בַּמֶּה יִוָּדַע אֵיפֹה אִם הַבָּשָׂר בִּפְנִים בָּרִיא אוֹ חוֹלֶה, אִם לֹא עַל יִפּוּי מַרְאֶה שֶׁלָּהּ הַמֵּעִיד עַל בְּרִיאוּת הַבָּשָׂר שֶׁבִּפְנִים? וְהַתֹּאַר הוּא עִנְיָן אַחֵר שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בִּבְרִיאַת הַבָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה״ (בראשית כט יז), כִּי עִנְיָנוֹ צוּרַת הַפַּרְצוּף. דֶּרֶךְ מָשָׁל אִם אֵין הַחוֹטֶם עָקֹם אוֹ אָרֹךְ מִן הָרָאוּי לִהְיוֹת, וְכֵן הָעֵינַיִם וְשְׂפָתַיִם וְכַיּוֹצֵא בָהֶם. וְהִנֵּה פָּסוּק זֶה אוֹמֵר שֶׁרָאָה מִן הַיְאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאוֹת בָּשָׂר, וְזֶה דָּבָר טִבְעִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיְאוֹר כֹּחַ אֱלֹהִי, מִכָּל מָקוֹם פְּעֻלָּתוֹ הַטִּבְעִית הִיא שֶׁהַמַּיִם מַשְׁקִים הָאָרֶץ וְגוֹרְמִים לְהַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה עַד שֶׁיִּהְיוּ דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים. אֲבָל אֵין בַּיְאוֹר כֹּחַ לַעֲשׂוֹתָם יְפוֹת תֹּאַר בְּחוֹטֶם וְעֵינַיִם וָפֶה שֶׁיִּהְיוּ יְשָׁרִים וְלֹא עֲקֻמִּים וְלֹא גְּדוֹלִים אוֹ קְטַנִּים מִן הָרָאוּי לִהְיוֹת, כִּי זֶהוּ פֹּעַל אֱלֹהִי אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת כָּל בְּרוּאָיו יְשָׁרִים בְּתָאֳרָם. וּפַרְעֹה לִכְבוֹד אֱלוֹהוֹ לִסְבָרָתוֹ הַנִּבְעָרָה שֶׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ בַּיְאוֹר כֹּחַ אֱלוֹהַּ, עַל כֵּן יִחֵס כֹּחַ זֶה לֵאלוֹהוֹ לוֹמַר שֶׁעָלוּ מִן הַיְאוֹר בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפוֹת תֹּאַר, לוֹמַר לְךָ לֹא זוֹ שֶׁהֶעֱלָה בְּרִיאוֹת בָּשָׂר, שֶׁזֶּה אֵינוֹ חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ, כִּי כָל הַיַּמִּים יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת זֶה בְּטִבְעָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ יְפוֹת תֹּאַר גָּרַם גַּם כֵּן הַיְאוֹר, כִּי הוּא בְּרָאָם עַל תְּכוּנָה זוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ. עַל כֵּן הִקְדִּים בְּסִפּוּר זֶה בְּרִיאוֹת בָּשָׂר לִיפוֹת תֹּאַר, דֶּרֶךְ ״לֹא זוֹ אַף זוֹ״. וְאֵצֶל הָרָעוֹת הָפַךְ הַדְּבָרִים וְאָמַר ״דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר וְדַקּוֹת בָּשָׂר״, לוֹמַר לֹא זוֹ שֶׁהָיוּ רָעוֹת תֹּאַר וּמַרְאֵיהֶן מְשֻׁנֶּה, כִּי זֶה אֵין בּוֹ כָּל כָּךְ נַפְקוּתָא וְהֶעְדֵּר הַפְּעֻלָּה אֵינוֹ חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ, אֶלָּא הָיוּ אֲפִלּוּ רַקּוֹת בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַטֶּבַע, וְיֵשׁ בּוֹ נַפְקוּתָא.
פסוק א:וּרְאָיָה בְּרוּרָה לִדְבָרֵינוּ, מַה שֶּׁאָמַר פַּרְעֹה ״וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הַדַּקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע פָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאוֹת״, לָמָּה לֹא הִזְכִּיר עִנְיַן הַתֹּאַר בְּשׁוּם אֶחָד מֵהֶם, לֹא בַּטּוֹבוֹת וְלֹא בָּרָעוֹת? אֶלָּא וַדַּאי לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְעִנְיַן הַבְּרִיאוּת וְהָאֲכִילָה, כִּי לֹא הָיוּ רְעֵבִים בְּיוֹתֵר מִצַּד הֱיוֹתָם רָעוֹת תֹּאַר, כִּי אִם מִצַּד הֱיוֹתָם רָעוֹת מַרְאֶה, דְּהַיְנוּ כְּחוּשִׁים. גַּם לֹא אָכְלוּ אֶת הַטּוֹבוֹת מִצַּד הֱיוֹתָם יְפוֹת תֹּאַר, כִּי אִם מִצַּד הֱיוֹתָם בְּרִיאוֹת בָּשָׂר, דְּהַיְנוּ יְפוֹת מַרְאֶה. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת״ וְלֹא אָמַר ״שֶׁבַע הַפָּרוֹת״, לְפִי שֶׁשֶּׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לֹא הָיוּ רְצוּפִים, שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁבָּא יַעֲקֹב אַחַר שְׁנָתַיִם פָּסַק הָרָעָב וְחָזַר בְּמוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר (בראשית נ י) פָּרָשַׁת וַיְחִי בְּגֹרֶן הָאָטָד בְּעֶזְרַת ה׳ (בראשית מט י).
פסוק א:וּמַה שֶּׁהוֹסִיף לְשׁוֹן ״צְנֻמוֹת״ בַּשִּׁבֳּלִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה, כִּי פַּרְעֹה רָאָה שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת, וְיֵשׁ לִפְעָמִים שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּרְגְּרִים דַּקִּים, וּפַרְעֹה רָאָה אוֹתָם בְּעֵינָיו שֶׁהָיוּ רֵקִים וְלֹא הָיָה בָּהֶם גַּרְגְּרִים כְּלָל, וְהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יוֹסֵף יִטְעֶה בִּלְשׁוֹן ״דַּקּוֹת״, כִּי לֹא רָאָה אוֹתָם זוּלַת מַה שֶּׁשָּׁמַע מִן פַּרְעֹה, עַל כֵּן פֵּרֵשׁ לוֹ ״צְנֻמוֹת״ – אֲנִי רָאִיתִי שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם כִּי אִם הַמּוֹץ. וּבָזֶה יְתוֹרְצוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּתְחַבְּטוּ בָּהֶם רֹב הַמְפָרְשִׁים, וְהוּא דָּבָר יָקָר. וְיֶתֶר עִנְיְנֵי הַחֲלוֹם יִתְבָּאֲרוּ בְּסָמוּךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
פסוק ב:וְהִנֵּה מִן הַיְאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁבְּרִיאוּת הַפָּרוֹת תָּלוּי בִּבְרִיאוּת הַבְּרִיּוֹת, כִּי מִרְעֶה אֶחָד לַבְּרִיּוֹת וְלַפָּרוֹת, וּבִזְמַן שֶׁכָּלָה לַבְּהֵמָה מִן הַשָּׂדֶה כָּלָה גַּם לָאָדָם, כִּי מִתְּחִלָּה ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ״ (דברים יא:טו) וְאַחַר כָּךְ ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״ (דברים יא:טו). וְעוֹד, שֶׁאִם אֵין הַבְּהֵמָה בְּרִיאָה וְטוֹבָה, מִי יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים? וִ״יפוֹת מַרְאֶה״ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁקָּאֵי עַל עֵינֵי הַפָּרוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם עֵינַיִם יָפוֹת, וְזֶה סִימָן לַבְּרִיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ עֵינֵיהֶם יָפִים זֶה לָזֶה, כִּי בִּזְמַן שֶׁעֵין בְּרִיָּה צָרָה בַּחֲבֶרְתָּהּ נִרְאֶה הַדָּבָר בָּעֵינַיִם, אִם הוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵינַיִם שׂוֹחֲקוֹת אוֹ בְּעֵינַיִם זְעוּמוֹת, דְּהַיְנוּ ״רָעוֹת מַרְאֶה״.
פסוק ג:וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת. קְרָאָם אֲחֵרוֹת לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמז יד) ״הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ״, וְכַד מִשְׁלָם שְׂעָרֵי מִכַּדָּא נָקִישׁ וְאָתֵי תִּיגְרָא (בבא מציעא נט.), וְכָל אֶחָד נַעֲשֶׂה אַחֵר לַחֲבֵרוֹ, חָלַק לִבָּם וְאֵינָן לַאֲחָדִים. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בַּשִּׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת ״עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד״, הַמּוֹרֶה עַל הָאַחְדוּת, וּמִמֵּילָא נִשְׁמַע שֶׁבָּרָעוֹת אֵינָן אַחְדוּת. וְכֵן בַּפָּרוֹת הִזְכִּיר ״אֲחֵרוֹת״ בָּרָעוֹת, וּמִמֵּילָא נִשְׁמַע שֶׁבַּטּוֹבוֹת אֵין אֲחֵרוֹת אֶלָּא אַחְדוּת. דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ קְרָאָן ״אֲחֵרוֹת״ לְפִי שֶׁכָּל שָׁנָה וְשָׁנָה הָיְתָה קִלְלָתָהּ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ, כִּי הָרָעָב הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר, עַל כֵּן הָיְתָה כָּל שָׁנָה כְּשָׁנָה אַחֶרֶת, אֲבָל שְׁנֵי הַטּוֹבָה כֻּלָּם שָׁוִים לְטוֹבָה. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁהֵם יְמֵי צַעַר, עַל כֵּן נִרְאוּ יָמִים רַבִּים, אֲבָל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הָיוּ כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.
פסוק ג:וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת. הוֹרָה שֶׁהַפָּרוֹת הָיוּ כָּל כָּךְ רָעוֹת וּכְחוּשׁוֹת עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לַעֲמוֹד עַל רַגְלֵיהֶם, וּמַה שֶּׁעָמְדוּ הַיְינוּ לְפִי שֶׁהָיוּ אֵצֶל הַפָּרוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּיָדָם, וְזֶה סִימָן שֶׁלֹּא הָיָה לַבְּרִיּוֹת תְּקוּמָה וַעֲמִידָה בִּשְׁנֵי הָרָעָב אִם לֹא מִצַּד הֱיוֹתָם אֵצֶל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת סְמוּכוֹת לָהֶם, עַל כֵּן הָיָה סַעַד וְסֶמֶךְ לִשְׁנֵי הָרָעָב מִן שְׁנֵי הַשּׂוֹבַע, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא:כ) ״וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרָעוֹת״, לִרְמוֹז שֶׁבִּשְׁנֵי הָרָעָב יֹאכְלוּ מִן תְּבוּאַת שְׁנֵי הַשָּׂבָע.
פסוק ה:וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית. לֹא נֶאֱמַר ״וַיַּחֲלֹם עוֹד״ אֶלָּא ״שֵׁנִית״, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלוֹם אֶחָד הוּא וְנִשְׁנָה פְּעָמִים. ״וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד״ (בראשית מא:ה). וְאֵצֶל הָרָעוֹת לֹא נֶאֱמַר ״בְּקָנֶה אֶחָד״, לְפִי שֶׁשֶּׁבַע שְׁנֵי הַשּׂוֹבַע הָיוּ רְצוּפִים זֶה אַחַר זֶה, עַל כֵּן עָלוּ בְּקָנֶה אֶחָד הַמְצָרְפָם. אֲבָל שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לֹא הָיוּ רְצוּפִים, כִּי אַחַר שְׁנָתַיִם יָמִים כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב פָּסַק הָרָעָב וְחָזַר בְּמוֹתוֹ, עַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר ״בְּקָנֶה אֶחָד״. וְעוֹד, שֶׁזֶּה מוֹרֶה עַל רִבּוּי הַתְּבוּאָה, שֶׁאֲפִלּוּ קָנֶה אֶחָד יַצְמִיחַ שִׁבְעָה שִׁבֳּלִים וְטוֹבוֹת, תַּרְתֵּי לְטֵיבוּתָא. וְהָרָעוֹת הָיָה בָּהֶם תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא, שֶׁצָּמְחוּ אֶחָד אֶחָד, וְעוֹד שֶׁהָיוּ שְׁדוּפוֹת קָדִים. ״וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם״ (בראשית מא:ז), כִּי גַּם הוּא הֵבִין שֶׁחֲלוֹם אֶחָד הוּא.
פסוק ח:וַיְהִי בַבֹּקֶר וְגוֹ׳. מַהֲרִי״א כָּתַב שֶׁחֲלוֹמוֹת שֶׁל בֹּקֶר צוֹדְקִים בְּיוֹתֵר, עַל כֵּן ״וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ״, כִּי הִרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ.
פסוק ח:וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. ״חֲלֹמוֹ״ מַשְׁמַע חֲלוֹם אֶחָד, מִדְּלָא קָאָמַר ״חֲלֹמוֹתָיו״, ״וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם״ שְׁנַיִם בְּמַשְׁמַע, מִדְּלָא קָאָמַר ״אוֹתוֹ״. וְנִרְאֶה לִי לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י שֶׁאָמְרוּ לוֹ ״שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר״, וְקָשֶׁה לִי לָמָּה לֹא הִזְכִּיר רַשִׁ״י גַּם מַה שֶׁנִּזְכָּר (בראשית רבה פט:ו) שֶׁאָמְרוּ לוֹ ״שֶׁבַע אֶפַּרְכִיּוֹת אַתָּה כּוֹבֵשׁ, שֶׁבַע יִמְרְדוּ בְּךָ״. עַל כֵּן קָרוֹב בְּעֵינַי לְפָרֵשׁ, כִּי רָצָה לְתַקֵּן שִׁנּוּי לָשׁוֹן זֶה: כִּי פַּרְעֹה סִפֵּר לָהֶם חֲלֹמוֹ, כִּי לְדַעְתּוֹ הָיָה נִרְאֶה שֶׁהַכֹּל חֲלוֹם אֶחָד, וְהָיָה נֶעְלָם מֵעֵינָיו עִנְיַן הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם. עַל כֵּן אָמַר ״וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה״, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִפְתֹּר אוֹתָם, רוֹצֶה לוֹמַר מַדּוּעַ נִרְאָה אֵלָיו הַדָּבָר פַּעֲמַיִם וּבְפָנִים שׁוֹנוֹת, זֶהוּ הַדָּבָר שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִפְתֹּר לוֹ.
פסוק ח:דָּבָר אַחֵר, הַחַרְטֻמִּים נָתְנוּ לוֹ טַעַם עַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם, לְפִי שֶׁהַבָּנוֹת יֵשׁ מֵהֶם שְׁנֵי תּוֹעֲלִיּוֹת. אֶחָד הוּא, שֶׁתַּכְלִיתָם לְשֵׁם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְבַעֲלֵיהֶן. הַתּוֹעֶלֶת הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁהֵם מַצִּילִין אֶת בַּעֲלֵיהֶם מִן הַחֵטְא. כִּי מִטַּעַם זֶה נִמְשְׁלָה הָאִשָּׁה אֶל הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב בְּפָסוּק ״כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל״ (בראשית לט ו), לְפִי שֶׁאֵבֶר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב. וְדַוְקָא בְּבִיאָה שֶׁל עֲבֵרָה, כִּי עִקַּר טַעַם בִּיאָה לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, עַל כֵּן יִצְרוֹ מַרְעִיבוֹ. אֲבָל אִשְׁתּוֹ מַשְׂבִּיעוֹ כַּלֶּחֶם זֶה הַמַּשְׂבִּיעַ. וְעַל שֵׁם עִנְיָן זֶה חָשְׁבוּ הַחַרְטֻמִּים: וַדַּאי שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת אֵלּוּ עִנְיָנָם אֶחָד, וְלָמָּה בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁיּוֹלִיד שֶׁבַע בָּנוֹת וְיַשִּׂיאֵם לַאֲנָשִׁים וְיִהְיוּ פָּרִים וְרָבִים, וְזֶהוּ הוֹרָאַת לְשׁוֹן ״שֶׁבַע פָּרוֹת״ עַל שֵׁם שֶׁפָּרוֹת וְרָבוֹת. וְיִהְיוּ לְבַעֲלֵיהֶן כְּלֶחֶם זֶה הֶעָשׂוּי מִן הַשִּׁבֳּלִים, וְזֶהוּ עִנְיַן ״שֶׁבַע שִׁבֳּלִים״. וּלְפִי זֶה הֵיטִיבוּ לִרְאוֹת, אַךְ שֶׁאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם אוֹתָן שְׁתֵּי תּוֹעֲלִיּוֹת לְפַרְעֹה, כִּי הָיָה קָשֶׁה לוֹ לָמָּה הֶרְאָה ה׳ כָּזֹאת דַּוְקָא לְפַרְעֹה, הֲלֹא הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם מוֹלִידִין בָּנוֹת וְלָמָּה לֹא הֶרְאָה לָהֶם ה׳ כָּזֶה? זֶהוּ שֶׁכָּתַב שֶׁלֹּא הָיָה קוֹלָן נִכְנָסִים בְּאָזְנָיו, רְצוֹנוֹ לוֹמַר: לָמָּה הִשְׁמִיעַ ה׳ לְאָזְנָיו דַּוְקָא כָּזֶה וְלֹא לְזוּלָתוֹ? בִּשְׁלָמָא לְפִתְרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף אָתֵי שַׁפִּיר, כִּי הַמֶּלֶךְ בְּיָדוֹ סִפֵּק לַעֲשׂוֹתוֹ וּלְתַקֵּן פִּרְצַת הָרָעָב. זֶהוּ שֶׁכָּתַב ״וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה״, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִפְתֹּר לָמָּה הֶרְאָה ה׳ שְׁתֵּי תּוֹעֲלִיּוֹת אֵלּוּ לְפַרְעֹה דַּוְקָא וְלֹא הֶרְאָה כֵן לְזוּלָתוֹ, כִּי בְּכָל מַשִּׂיא בִּתּוֹ נִמְצְאוּ שְׁתֵּי תּוֹעֲלִיּוֹת אֵלּוּ, וּמַה נִּשְׁתַּנָּה פַּרְעֹה מִזּוּלָתוֹ?
פסוק ח:אַךְ לְפִי מִדְרָשׁ הָרַבָּתִי, שֶׁאָמְרוּ לוֹ שְׁנֵי פִּתְרוֹנִים הַבָּנוֹת וְהָאִפַּרְכִיּוֹת, נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁהֵבִינוּ שֶׁהַשִּׁבֳּלִים מְרַמְּזִים עַל הַבָּנוֹת, עַל דֶּרֶךְ ״קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם״ (שמות ב כ), ״כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל״. וְהַפָּרוֹת רֶמֶז לִכְבִישַׁת הָאִפַּרְכִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג יז) ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח״. כִּי הַפָּרוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵם בְּרִיאוֹת וְטוֹבוֹת, יֵשׁ בְּקַרְנֵיהֶם כֹּחַ הַנְּגִיחָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַפָּרִים כֹּחָם גָּדוֹל מִן הַפָּרוֹת, מִכָּל מָקוֹם נָקַט ״פָּרוֹת״ לִרְבוּתָא, כִּי בִּזְמַן הַצְלָחָתוֹ אֲפִילוּ הַחַלָּשׁ כִּנְקֵבָה יֹאמַר ״גִּבּוֹר אָנִי״ וִינַצַּח, וּבִשְׁעַת הַמְּרִידָה יִהְיֶה תָּשׁ כֹּחוֹ שֶׁל פַּרְעֹה כִּנְקֵבָה, לְשֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּיָדוֹ כֹּחַ כְּנֶגֶד שֶׁבַע אִפַּרְכִיּוֹת שֶׁיִּמְרְדוּ בוֹ. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם״ – לְפִי שֶׁפַּרְעֹה הָיָה סָבוּר שֶׁחֲלוֹם אֶחָד הוּא, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וַיְסַפֵּר לָהֶם חֲלֹמוֹ״, וְהַחַרְטֻמִּים חָשְׁבוּ שֶׁשְּׁנֵי חֲלוֹמוֹת הֵם, וּפִתְרוֹן עַל הַבָּנוֹת שֶׁיִּהְיֶה קוֹבֵר וְשֶׁיִּמְרְדוּ בוֹ שֶׁבַע אִפַּרְכִיּוֹת, וְלֹא רָצוּ לְהַגִּיד לְפַרְעֹה בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה״, דַּוְקָא אֶל פַּרְעֹה עַצְמוֹ לֹא רָצוּ לִפְתּוֹר, אֲבָל בִּפְנֵי שְׁאָר עֲבָדָיו פְּתָרוּהוּ, וְגַם עֲבָדָיו לֹא הִגִּידוּ לוֹ כְּלוּם מֵאוֹתוֹ פִּתְרוֹן. עַל כֵּן אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף ״וְאֵין מַגִּיד לִי״, וְלֹא אָמַר ״וְאֵין פּוֹתֵר לִי״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁרָאָה עֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים וַיָּבֶן כִּי פָּתְרוּ לְרָעָה, וְעַל כֵּן הָיָה קוֹבֵל עַל כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ לִפְנֵי יוֹסֵף לֵאמֹר, שֶׁמִּכֻּלָּם אֵין מַגִּיד לִי מַה שֶּׁפָּתְרוּ בִּפְנֵיהֶם הַחַרְטֻמִּים.
פסוק ח:דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ אָמַר ״וְאֵין מַגִּיד לִי״, לְפִי שֶׁנְּבוּכַדְנֶאצַּר לֹא שָׁכַח הַחֲלוֹם וְאָמַר בִּפְנֵי חֲכָמָיו שֶׁשָּׁכְחוּ, כְּדֵי לְבָרֵר הָאֱמֶת, כִּי מִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַחֲלוֹם וַדַּאי נָבִיא הוּא וּפִתְרוֹנוֹ אֱמֶת. אֲבָל פַּרְעֹה סִפֵּר חֲלוֹמוֹ, וְאִם כֵּן בַּמֶּה יִוָּדַע לוֹ אִם הַפִּתְרוֹן אֱמֶת? עַל כֵּן הָיָה מְשַׁנֶּה בְּסִפּוּר חֲלוֹמוֹ בְּכַמָּה דְבָרִים מִמַּה שֶּׁרָאָה, וְחָשַׁב מִי שֶׁיַּגִּיד לוֹ הַשִּׁנּוּיִים רוּחַ ה׳ דִּבֵּר בּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁסִּפְּרוֹ לִפְנֵי יוֹסֵף כָּךְ סִפְּרוֹ גַּם לִפְנֵי הַחַרְטֻמִּים, וְאֵין מַגִּיד לוֹ הַשִּׁנּוּיִים, עַל כֵּן לֹא קִבֵּל פַּרְעֹה פִּתְרוֹנָם. אֲבָל יוֹסֵף הִגִּיד לוֹ כָּל הַשִּׁנּוּיִים וְאָמַר לוֹ: ״לֹא רָאִיתָ צְנֻמוֹת אֶלָּא דַקּוֹת״ כוּ׳, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא ג).
פסוק כז:יִהְיוּ שְׁנֵי רָעָב. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי וְגוֹ׳. יֵשׁ כָּאן סָפֵק לָמָּה הִתְחִיל יוֹסֵף הַפִּתְרוֹן בִּשְׁנֵי הָרָעָב, הָיָה לוֹ לְהַתְחִיל בְּפִתְרוֹן שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע הַקּוֹדְמִים לִשְׁנֵי הָרָעָב, וְעוֹד קָשֶׁה מַה שֶּׁאָמַר ״הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי״, כְּאִלּוּ הוֹכִיחַ דְּבָרָיו לְקַיֵּם פִּתְרוֹנוֹ, וּמָה הוֹכָחָה יֵשׁ כָּאן? וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: שֶׁיּוֹסֵף שָׁפַט בְּשִׂכְלוֹ שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי שָׂבָע וּשְׁנֵי רָעָב, לְפִי שֶׁרָאָה עִנְיַן אֲכִילָה בַּפָּרוֹת וּבְלִיעָה בַּשִּׁבֳּלִים, שֶׁאָכְלוּ וּבָלְעוּ הָרָעוֹת אֶת הַטּוֹבוֹת. וְעִקַּר הַהוֹכָחָה הָיְתָה מִן הַשִּׁבֳּלִים דַּוְקָא, כִּי מִן אֲכִילַת הַפָּרוֹת לֹא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ כְּלוּם שֶׁמְּדַבֵּר בִּשְׁנֵי שׂוֹבַע וְרָעָב, כִּי אוּלַי יִתְקַיֵּם הַחֲלוֹם מַמָּשׁ, שֶׁשֶּׁבַע פָּרוֹת כְּחוּשׁוֹת יֹאכְלוּ שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת, אוֹ שֶׁמָּא פִּתְרוֹנוֹ שֶׁשִּׁבְעָה אֲנָשִׁים רְשָׁעִים דַּלִּים וְרֵיקִים יֹאכְלוּ אֶת שִׁבְעָה אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְטוֹבִים, אוֹ אֶת מָמוֹנָם אוֹ אֶת גּוּפָם, כִּי זֶה בְּנִמְצָא שֶׁרָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק א יג) ״בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ״.
פסוק כז:אָמְנָם אַחַר שֶׁסִּפֵּר לוֹ עִנְיַן בְּלִיעַת הַשִּׁבֳּלִים, הִנֵּה בְּלִיעָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְקַיֵּם, כִּי הַשִּׁבֳּלִים בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ הַצּוֹמַחַת אֵין בָּהֶם רוּחַ חַיִּים שֶׁיּוּכְלוּ לִבְלוֹעַ הָאַחַת אֶת חֲבֶרְתָּהּ, וְאַף אִם נֹאמַר שֶׁהוּא מָשָׁל וְדִמְיוֹן, מִכָּל מָקוֹם אֵין מַרְאִין לְאָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּנִמְצָא כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאֵין מַרְאִין לְאָדָם פִּילָא דְּעָיֵיל בְּקוּפָא דְּמַחֲטָא. וּמִזֶּה שָׁפַט בְּשִׂכְלוֹ שֶׁאֵין זֶה בְּלִיעָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כִּלָּיוֹן שֶׁל שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב שֶׁיְּכַלּוּ וִיבַלּוּ וִיבַלְּעוּ אֶת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. עַל כֵּן הִתְחִיל יוֹסֵף בְּפִתְרוֹן שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הָרָעִים לוֹמַר כִּי הֵמָּה יְבַלְּעוּ וְיַשְׁחִיתוּ אֶת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפָתְרָם בְּעִנְיָן אַחֵר, וְהֵמָּה בִּנְיָן אָב עַל כָּל פְּרָטֵי הַחֲלוֹם, מֵאַחַר שֶׁנִּרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁהַכֹּל חֲלוֹם אֶחָד הוּא. וּכְמוֹ שֶׁשֶּׁבַע שִׁבֳּלִים הָרֵקוֹת וְהָרָעוֹת הֵם שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, כָּךְ הַמְּלֵאוֹת הֵם שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע, וְכֵן הוּא עִנְיַן הַפָּרוֹת.
פסוק כז:וּלְפִי שֶׁעִקַּר הַהוֹכָחָה שֶׁעָשָׂה יוֹסֵף עַל כָּל הַפִּתְרוֹן הָיָה מִן שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הָרֵקוֹת וּמִבְּלִיעָתָן שֶׁבָּלְעוּ אֶת הַטּוֹבוֹת, עַל כֵּן אָמַר אַחַר שֶׁאָמַר יִהְיוּ שְׁנֵי רָעָב, ״הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה לְפַרְעֹה״ (בראשית מא:כח), כִּי בָּזֶה הָיְתָה דַּעְתִּי חֲלוּקָה מִן הַחַרְטֻמִּים, כִּי הֵמָּה פָּתְרוּ הַחֲלוֹם עַל הַדְּבָרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כְּגוֹן כְּבִישַׁת הָאִפַּרְכִיּוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְכֵן עִנְיַן הַבָּנוֹת עַל יְדֵי מַלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן, וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה כָּל כָּךְ בִּמְהִירוּת כְּמוֹ הַדְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. וְעִנְיַן הַפַּרְנָסָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעַצְמוֹ לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כִּי אַרְבָּעָה מַפְתְּחוֹת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְסִימָנָם מַפְתֵּחַ: מָטָר, פַּרְנָסָה, תְּחִיָּה, חַיָּה. עַל כֵּן אָמַר יוֹסֵף בְּפֶתַח דְּבָרָיו עַל מַה שֶּׁאָמַר פַּרְעֹה ״וְאֵין מַגִּיד לִי״, אָמַר יוֹסֵף ״חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא״ (בראשית מא:כה), וְהֻצְרַךְ לָתֵת טַעַם מִיָּד עַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם, וְאָמַר ״אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה״ (בראשית מא:כה), כִּי פִּתְרוֹנָם מֵעִנְיַן הַדְּבָרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעַצְמוֹ לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, עַל כֵּן נִשְׁנָה הַחֲלוֹם, כִּי כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה בִּמְהִירוּת. וְאַחַר כָּךְ אָמַר יוֹסֵף דָּבָר זֶה מְפֹרָשׁ בְּיוֹתֵר, וְאָמַר עַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם וְגוֹ׳, ״כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ״ (בראשית מא:לב). וְעַל כֵּן אָמַר יוֹסֵף ״הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה״ וְגוֹ׳ (בראשית מא:כח), כְּבָר הִקְדַּמְתִּי לְךָ לוֹמַר שֶׁחֲלוֹם זֶה הוּא מִן הַדְּבָרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעַצְמוֹ, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הוֹכַחְתִּי שֶׁיִּהְיֶה כִּדְבָרַי, שֶׁיְּהֵא כָּל הַפִּתְרוֹן מֵעִנְיַן שֹׂבַע וּפַרְנָסָה וּמָזוֹן, אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי רוֹאֶה עִנְיַן בְּלִיעַת הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָתְרוֹ כִּי אִם עַל עִנְיַן שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אִם כֵּן מִכָּאן הוֹכָחָה לִדְבָרַי, וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי שֶׁאֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, דְּהַיְנוּ עִנְיְנֵי פַּרְנָסָה, הֶרְאָה לְפַרְעֹה, כְּדֵי שֶׁיְּתַקֵּן עִנְיַן הָרָעָב, כִּי סִפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת. וּפֵרוּשׁ זֶה יָקָר וּבָרוּר.
פסוק כז:וּמַה שֶּׁאָמַר ״וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה״. הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״וְעַתָּה״ לְפִי שֶׁמְּמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ, עַל כֵּן אָמַר ״וְעַתָּה״, הַיְינוּ תֵּכֶף וּמִיָּד יֵרֶא פַרְעֹה. וּמַה שֶּׁהִקְשָה הָרַמְבַּ״ן ״הֲלַיּוֹעֵץ נְתָנוֹ לַמֶּלֶךְ״ כוּ׳, נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה מֵעֵין הַפִּתְרוֹן, שֶׁהֲרֵי הִרְחִיק פִּתְרוֹן הַחַרְטֻמִּים בַּעֲבוּר שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָמָּה הֶרְאָה ה׳ דַּוְקָא לְפַרְעֹה כָּזֹאת, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה (בראשית מא:כה). עַל כֵּן אָמַר בְּפִתְרוֹנוֹ שֶׁלְּכָךְ הֶרְאָה ה׳ לְפַרְעֹה דַּוְקָא, כִּי שֶׁיֵּרֶא אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן לְתַקֵּן פִּרְצָה זוֹ.
פסוק נ:בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב. מִכָּאן שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, וּלְפִי זֶה הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בִּשְׁנַת הַשֹּׂבַע״, וְיֵשׁ כִּדְמוּת סֶמֶךְ לְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי שֶׁאוֹמְרִים (יבמות סא:) שֶׁאִם יֵשׁ לְאָדָם שְׁנֵי בָּנִים קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְאִם לֹא הִגִּיד לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁיּוּלַּד לוֹ שְׁנֵי בָּנִים בְּטֶרֶם יָבֹא שְׁנַת הָרָעָב, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלְּכָךְ קָרָא שֵׁם הַשֵּׁנִי אֶפְרַיִם ״כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים״, לְפִי שֶׁנּוֹלַד בִּשְׁנַת הָרָעָב שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיוּ רְעֵבִים וּלְיוֹסֵף הָיָה בָּר וּפֵרוֹת לָרוֹב. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁקְּרָאוֹ אֶפְרַיִם קֹדֶם שְׁנַת הָרָעָב, וַדַּאי קְרָאוֹ כָּךְ לְפִי שֶׁאָז יָצָא יְדֵי מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים״ אַחַר הֱיוֹת לוֹ שְׁנֵי בָּנִים כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. אָמְנָם לְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל שֶׁסּוֹבְרִים בֵּן וּבַת דַּוְקָא, אֵין לְפָרֵשׁ כָּךְ. וְיָכוֹל לִהְיוֹת רֶמֶז מִכָּאן לְמַה שֶּׁכָּתוּב שֶׁלֹּא יִבְעוֹל אָדָם כְּשֶׁהוּא רָעֵב וְלֹא כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ (רמב״ם הל׳ דעות פ״ד הל׳ יט), עַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר ״בִּשְׁנַת הַשָּׂבָע״, כִּי מְדַבֵּר בַּזְּמַן הַמְמֻצָּע בֵּין שֹׂבַע לְרָעָב.
פסוק נה:לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בִּקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיִּמּוֹלוּ. טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהָעָרְלָה נִקְרֵאת חֶרְפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לד יד) ״כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ לָתֵת אֲחוֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה״, וְהָרָעָב נִקְרָא גַּם כֵּן חֶרְפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו ל) ״וְלֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם״. עַל כֵּן חָשַׁב שֶׁבַּהֲסָרַת חֶרְפַּת הָעָרְלָה יוּסַר מֵהֶם חֶרְפַּת הָרָעָב, כִּי הֲסָרַת הָעָרְלָה הִיא הֲסָרַת מוֹתְרוֹת הַדָּמִים הַמְסַבְּבִים הָעִפּוּשׁ, וְרִקְבוֹן הַתְּבוּאָה בָּאָה גַּם כֵּן מִצַּד הַמּוֹתָרוֹת וְהַפְּסוֹלֶת שֶׁבַּתְּבוּאָה הַגּוֹרֵם הָרִקָּבוֹן וְהָעִפּוּשׁ. וּזְכוּת בְּרִית הַמִּילָה הוֹעִיל גַּם לְנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו יח) ״וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא יִרְקְבוּ. וְכֵן הֵשִׁיב לָהֶם יוֹסֵף שֶׁיִּמּוֹלוּ, עַל מָה שֶׁאָמְרוּ אָסַפְנוּ תְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה. וְזֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁאִם הָאָדָם מֵסִיר מִתּוֹכוֹ הַפְּסוֹלֶת שֶׁבּוֹ, גַּם ה׳ יִתֵּן הַטּוֹב וְיָסִיר הַפְּסוֹלֶת שֶׁבְּתוֹךְ הַתְּבוּאָה מַמָּשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לַהֲסִירוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה ד:) כָּל הַבָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה לְסוֹף מְבַקֵּשׁ כִּכָּר לֶחֶם וְאֵינוֹ מוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו כו) ״כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם״, כִּי הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית מָשְׁכָה עָרְלָתֵיהּ. וְעוֹד שֶׁהַמִּילָה תִּקּוּן הָאֵבֶר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בְּמִשְׁגָּל, וְהַמִּצְרִים הָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה, עַל כֵּן הָיוּ צְרִיכִין תִּקּוּן זֶה בִּשְׁנַת הָרָעָב. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית מט כד) וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, שֶׁכָּבַשׁ יִצְרוֹ בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, עַל כֵּן מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, כִּי זָכָה מִשָּׁם שֶׁתְּבוּאָתוֹ לֹא הִרְקִיבָה, וְהָיָה רוֹעֶה וְזָן אֶבֶן יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת שֶׁלֹּא הָיָה רוֹעֶה זוֹנוֹת.
