פסוק א:נִדְרַשְׁתִּי לְלֹא שָׁאָלוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִנָּקֵם מֵהֶם, כִּי נִדְרַשְׁתִּי מֵהֶם לְהוֹכִיחָם עַל יְדֵי נְבִיאַי, וְהֵם לֹא הָיוּ שׁוֹאֲלִים:
פסוק א:אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי. שׁוּבוּ אֵלַי, וְהִנְנִי מוּכָן לְקַבֵּל:
פסוק א:אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי. אֲשֶׁר לֹא הָיָה חָפֵץ לִהְיוֹת נִקְרָא עַל שְׁמִי:
פסוק ב:פֵּרַשְׂתִּי יָדַי. כְּדֵי לְקַבְּלָם בִּתְשׁוּבָה:
פסוק ב:סוֹרֵר. סָר מִן הַדֶּרֶךְ:
פסוק ג:זֹבְחִים בַּגַּנּוֹת. מַעֲמִידִים עֲבוֹדָה זָרָה בְּגִנּוֹתֵיהֶן, וְשָׁם מְקַטְּרִין בְּשָׂמִים עַל הַלְּבֵנִים:
פסוק ד:הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים. שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם רוּחַ טֻמְאָה שֶׁל שֵׁדִים (סנהדרין סד ב):
פסוק ד:וּבַנְּצוּרִים. הֵם פִּגְרֵי הַמֵּתִים, שֶׁהֵם כִּנְתוּנִים בְּמָצוֹר, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לָצֵאת:
פסוק ד:וּמְרַק פִּגֻּלִים. רֹטֶב נִתְעָב, כְּמוֹ ״וְאֶת הַמָּרָק שְׁפֹךְ״ (שופטים ו:כ):
פסוק ה:הָאֹמְרִים. אֶל הַצַּדִּיקִים קְרַב אֵלֶיךָ, עֲמוֹד בְּעַצְמְךָ וְאַל תִּגַּשׁ בִּי:
פסוק ה:כִּי קְדַשְׁתִּיךָ. כִּי קָדַשְׁתִּי וְטָהַרְתִּי יוֹתֵר מִמְּךָ; כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ה:אֵלֶּה. הַתּוֹעֵבָה אֲשֶׁר עָשׂוּ, הִנֵּה לְעָשָׁן חֵמָה בְּאַפִּי:
פסוק ו:הִנֵּה כְתוּבָה. חַטָּאתָם לְפָנַי, כְּבָר נִגְזַר דִּינָם וְנֶחְתַּם:
פסוק ז:עֲוֺנֹתֵיכֶם. שֶׁלָּכֶם וְשֶׁל אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּיו אֲשַׁלֵּם לָכֶם:
פסוק ח:כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּמָה דְאִשְׁתְּכַח נֹחַ זַכַּאי בְּדָרָא דְטוֹפָנָא״:
פסוק ח:הַתִּירוֹשׁ. זֶה נֹחַ, שֶׁהָיָה מָתוֹק:
פסוק ח:בָּאֶשְׁכּוֹל. בַּדּוֹר הַמְשֻׁכָּל, וְיֵשׁ לִפְתּוֹר כְּמַשְׁמָעוֹ:
פסוק ח:לְמַעַן עֲבָדַי. לְמַעַן כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק הַנִּמְצָא בָּם:
פסוק י:הַשָּׁרוֹן. שֵׁם מָחוֹז שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
פסוק י:וְעֵמֶק עָכוֹר. כְּמַשְׁמָעוֹ:
פסוק יא:עֹזְבֵי ה׳. רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּמֵתוּ בְּרִשְׁעָם:
פסוק יא:הָעֹרְכִים לַגַּד. שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָעֲשׂוּיָה עַל שֵׁם הַמַּזָּל, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ (שבת סז ב): ״גָּד גַּדִּי וְסִינוּק לָא״:
פסוק יא:לַמְנִי. לְמִנְיַן חֶשְׁבּוֹן הַכּוֹמְרִים הָיוּ מְמַלְאִים אֲגָנוֹת מֶזֶג יַיִן:
פסוק יא:מִמְסָךְ. יַיִן מָזוּג בְּמַיִם כְּמִשְׁפָּטוֹ, כְּמוֹ ״לַחְקֹר מִמְסָךְ״ (משלי כג:ל), ״מָסְכָה יֵינָהּ״ (משלי ט:ב). וְיֵשׁ פּוֹתְרִים לַמְנִי לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמִּנִּיתֶם עֲלֵיכֶם, אֲבָל וּמָנִיתִי אֶתְכֶם שֶׁלֹּא נָקוּד וּמִנִּיתִי דָּגֵשׁ, יוֹרֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן ׳מִנְיָן׳:
פסוק יג:עֲבָדַי. הַצַּדִּיקִים (שֶׁל יִשְׂרָאֵל):
פסוק יג:וְאַתֶּם. הַפּוֹשְׁעִים בִּי:
פסוק טו:שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה. לוֹקֵחַ מִשִּׁמְכֶם קְלָלָה וּשְׁבוּעָה לְדוֹרוֹת: ״אִם לֹא יִקְרֵנוּ כַּאֲשֶׁר אֵרַע לִפְלוֹנִי״ (ספרי דברים יח):
פסוק טו:וֶהֱמִיתְךָ. מִיתַת עוֹלָם:
פסוק טו:וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר. שֵׁם טוֹב וְזֵכֶר לִבְרָכָה:
פסוק טז:אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ. כִּי תִהְיֶה יִרְאָתִי עַל כֻּלָּם, ״וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה״ (ישעיהו יא:ט), וְהַמִּתְהַלֵּל וּמִשְׁתַּבֵּחַ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן, יִתְהַלֵּל שֶׁהוּא עֶבֶד לֵאלֹהֵי אָמֵן, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת, שֶׁאִמֵּן וְשָׁמַר הַבְטָחָתוֹ זֹאת:
פסוק טז:כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת. לְכָךְ יִקְרָאוּנִי אֱלֹהֵי אָמֵן:
פסוק יז:שָׁמַיִם חֲדָשִׁים. יִתְחַדְּשׁוּ הַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה, וְיִהְיוּ שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל שָׂרֵי עֶלְיוֹנִים וְשָׂרֵי הָאֻמּוֹת תַּחְתּוֹנִים, וְכֵן בָּאָרֶץ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים (פרקי דרבי אליעזר כא) שָׁמַיִם חֲדָשִׁים מַמָּשׁ, וְכֵן עִקָּר, כִּי מִקְרָא מוֹכִיחַ ״כִּי כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְגוֹ׳״ (ישעיהו סו:כב):
פסוק כ:עוּל יָמִים. נַעַר, כְּמוֹ ״עוֹלֵל״ (איכה ב:יא); עוּל יָמִים – קָטָן בְּשָׁנִים:
פסוק כ:בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת. יְהֵא בֶּן עוֹנְשִׁין לְהִתְחַיֵּב מִיתָה בַּעֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתָה, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (כו ב):
פסוק כ:יְקֻלָּל. בַּעֲבֵרָה שֶׁהִיא צְרִיכָה נִדּוּי:
פסוק כב:כִּימֵי הָעֵץ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: עֵץ הַחַיִּים:
פסוק כה:יֹאכַל תֶּבֶן. וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַשְׁחִית בַּבְּהֵמָה:
פסוק כה:וְנָחָשׁ. הֲרֵי עָפָר לַחְמוֹ מָצוּי לוֹ תָּדִיר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה צה א): וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן – לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁעֵשָׂו נוֹפֵל בְּיַד בְּנֵי יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר ״בֵּית עֵשָׂו לְקַשׁ וּבֵית יוֹסֵף לְהָבָה וְגוֹ׳״ (עובדיה א:יח), אֲבָל בְּיַד בְּנֵי שְׁאָר הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְחַיּוֹת לֹא מָצִינוּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן – אוֹתָם הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ כְּאַרְיֵה, כְּגוֹן יְהוּדָה וְדָן, כְּיוֹסֵף שֶׁנִּמְשַׁל כְּשׁוֹר, יֹאכְלוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּמְשַׁל כְּתֶבֶן:
