פסוק ב:מלכיש ירושלמה. ה' חסרים וחד מלא עיין במסורת על פסוק זה והמלא הוא בד"ה ב' ל"ב אחר זה שלח סנחריב:
פסוק ה:אמרתי אך דבר שפתים. סימן דמלכים אמרה דישעיהו אמרתי וחד פסוק סימן ויקרא אבימלך ליצחק*):
פסוק ז:הלוא הוא. לפי המסורת ראוי להיות מלא וא"ו שאין זה ממנין ז' חסרים בסיפרא שנמסר סימנם במ"ג סימן י' וכן מצאתיו מלא במקצת ספרים:
פסוק י:עלה על הארץ הזאת. בכל ספרים שלנו כתוב אל ותימה על המתרגם שתרגקם סק על ארעא:
פסוק יב:חראיהם. צואתם קרי ובחילופי מלכים וישעיה כתוב במסרת מלכים חריהם ישעיה חראיהם:
פסוק יב:שיניהם. מימי רגליהם קרי ובכל הספרים כתוב שניהם ביו"ד אחר השי"ן וכן הוא חברו דמלכים ברוב הספרים וכ"כ המכלול יופי בשני המקומות אמנם במסורת כתוב מלכים שניהם כתיב ישעיה שיניהם כתיב עוד מצאתי בס"א כ"י כי בשני המקומות כתוב בפנים גם מלת מימי והקרי והכתיב אינו אלא על מלת שיניהם ונראה מדברי רש"י שכן היה כתוב בספרו וכ"נ מדבריו בפירוש הגמרא סוף פרק הקורא את המגילה עומד וכך הוא גירסת הרי"ף ורבינו ישעיה הראשון שם אבל הרא"ש וריא"ז אינם גורסים מלת מימי בכתוב וכך היא גירסת רד"ק כמו שכתוב במלכים וכ"כ בעל המסורת במאמר אחד וזה תלוי בנוסחאות הגמרא:
פסוק יד:ישא. עיין מה שכתבתי במלכים ב' י"ח: