פסוק ב: וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלמה (ירושלימה) אל המלך חזקיהו בחיל כבד. אפשר דבעיני סנחריב היתה עיר קטנה וזהו ירושלמה כמשז"ל ע"פ וישובו העירה שנדמה בעיניהם כעיר קטנה. אך הקרי ירושלימה דהיוד רמז לשם ה' שאברהם אע"ה קראה ה' יראה וזהו היוד שיש בירושלים כמ"ש הרמ"ע בס' מאה קשיטה כ"י וזהו הקרי ירושלימה ביוד שרומז לשם ה' וזה די להושיעה כי שם ה' נקרא עליה:
פסוק ג: ויצא אליו אליקים בן חלקיהו וכו' ושבנא וכו' אסף המזכיר. כי מלך ישראל אינו אלא לעשות משפט ואלו הם הצריכים למשפט הכהן והסופר והמזכיר. ולה' המלחמה. אך סנחריב בא בחיל כבד כי הידים ידי עשו. מפרשים:
פסוק ה: אמרתי אך דבר שפתים. אפשר שר"ל אתם בוטחים על מ"ש הקול קול יעקב ולכן אין אתם מכינים מלחמה אך תדעו אך דבר שפתים אך מיעוט כי לא תצליחו עם דבר שפתים וצריך עצה וגבורה למלחמה. ואפשר לומר בסגנון אחר דרצה לומר דעו כי מעלת הקול קול יעקב נתבטלה דהרי הגליתי עשרת השבטים ובמקום הקול קול יעקב עתה הוא סוג אחר דבר שפתים ואין בו מועיל וצריך עצה וגבורה למלחמה:
פסוק כא: כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו. יש מי שפירש דהכונה כי מצות המלך החכם שלמה היא אל תען כסיל כאולתו: