משא מצרים

מַשָּׂ֖א מִצְרָ֑יִם הִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה רֹכֵ֨ב עַל־עָ֥ב קַל֙ וּבָ֣א מִצְרַ֔יִם וְנָע֞וּ אֱלִילֵ֤י מִצְרַ֙יִם֙ מִפָּנָ֔יו וּלְבַ֥ב מִצְרַ֖יִם יִמַּ֥ס בְּקִרְבּֽוֹ׃
(ישעיה יט א)

לפי שיכירו אותו שזהו שעשה שטים בהם ובאלהיהם בימי קדם. והביטוי "רֹכֵ֨ב עַל־עָ֥ב" שאול מלשון דוד המלך(תהילים קד ג).

נֽוֹאֲלוּ֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן נִשְּׁא֖וּ שָׂ֣רֵי נֹ֑ף הִתְע֥וּ אֶת־מִצְרַ֖יִם פִּנַּ֥ת שְׁבָטֶֽיהָ׃
יְהוָ֛ה מָסַ֥ךְ בְּקִרְבָּ֖הּ ר֣וּחַ עִוְעִ֑ים וְהִתְע֤וּ אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ בְּכָֽל־מַעֲשֵׂ֔הוּ כְּהִתָּע֥וֹת שִׁכּ֖וֹר בְּקִיאֽוֹ׃
(ישעיה יט יג-יד)

הנביא ישעיה מכנה בשם שבטים את חלוקתם לפלגות, ו"פִּנַּ֥ת שְׁבָטֶֽיהָ" לפי זה היא המפלגה החשובה ביותר, מלשון "פנת יקרת"(ישעיה כח טז) ו"היתה לראש פינה"(תהלים קיח כב), והיא מפלגת הכוהנים שמתוכה היו החרטומים והחכמים יועצי פרעה שהתעו את מצרים. ישעיה הנביא הולך ומבאר איך נהייתה כזאת: כי "יְ-הוָ֛ה מָסַ֥ךְ בְּקִרְבָּ֖הּ ר֣וּחַ עִוְעִ֑ים" – ו"בְּקִרְבָּ֖הּ" חוזר(=מתייחס) אל "פִּנַּ֥ת שְׁבָטֶֽיהָ" – והם התעו "אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ בְּכָֽל־מַעֲשֵׂ֔הוּ...".

וְנוֹדַ֤ע יְהוָה֙ לְמִצְרַ֔יִם וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֛יִם אֶת־יְ-הוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְעָֽבְדוּ֙ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֔ה וְנָדְרוּ־נֵ֥דֶר לַֽיהוָ֖ה וְשִׁלֵּֽמוּ׃
וְנָגַ֧ף יְ-הוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא וְשָׁ֙בוּ֙ עַד־יְ-הוָ֔ה וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם׃
(ישעיה יט כא-כב)

כלפי זה שאירע ביציאת מצרים שאמר פרעה "לא ידעתי את ה'" אמר ישעיה הנביא: "וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֛יִם אֶת־יְ-הוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא";

כלפי זה שפרעה לא אבה לתתם ללכת לזבוח לה' אמר הנביא: "וְעָֽבְדוּ֙ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֔ה", וראיה לכך ממה שלשון "עבודה" בעניין קרבן אינה מצויה, אך גם משה וגם פרעה השתמשו בלשון זו(ראה שמות י כו; שמות ו כד);

כלפי זה שהנגף שנגף ה' אז את המצרים במכת בכורות היה ללא מרפא, נאמר כאן: "וְנָגַ֧ף יְ-הוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא".