פסוק א:הוֹי, אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם, ארץ שלה כנפיים העושות צל. הדימוי אינו ברור. כיוון שמההמשך עולה שמדובר בעם של ספנים, ייתכן שהכנפיים הם מפרשי האניות. אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ, נהרות מצרים הגדולים.
פסוק ב:ארץ זו שייכת לעם הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים, שליחים. אומה של ימאים השולחת את שליחיה בכלי תחבורה ימיים, וּבִכְלֵי גֹמֶא, סירות קלות עַל פְּנֵי מַיִם. ייתכן שהיא יושבת סמוך למקורות הנילוס, בלב אפריקה. וכך אומרים השולחים: לְכוּ, מַלְאָכִים, שליחים קַלִּים, אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט, עם שמשכו ומרטו אותו, אֶל עַם נוֹרָא, העובר חוויות קשות מִן הוּא, מאז היותו וָהָלְאָה, גּוֹי קַו קָו, עם של חוקים ושל תקנות וּמְבוּסָה, מובס, אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ, שהנהרות חורצים את ארצו.
פסוק ג:שליחים אלו יבואו מקצה העולם להודיע את שעתיד להתרחש: כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא, כמו שמעלים נֵס, כלונס או דגל בראש הָרִים על מנת שייראה ממרחק גדול, תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ.
פסוק ד:כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי: אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי, לבדי אשקיף ברוגע ממקומי על התהליכים המתפתחים, כְּחֹם צַח כמו אור בהיר ביום חם הבא עֲלֵי אוֹר, על גשם. או כְּעָב, ענן של טַל בְּחֹם קָצִיר. החום והאור עם הגשם והענן בזמן הקציר הם תופעות מפתיעות של היפוך שיש עמו תיקון.
פסוק ה:כִּי לִפְנֵי שיגיע הקָצִיר, כְּתָם, כשיגיע הסוף לפֶּרַח, לפריחה, וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה, והניצן יתפתח לקראת הבשלת הפרי, עוד קודם שתגיע הצמיחה לידי שלמות — וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים, הענפים הדקים בַּמַּזְמֵרוֹת, וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת, הענפים העבים והארוכים הֵסִיר הֵתַז, חתך, כלומר יארע במהירות הרג גדול.
פסוק ו:ומן הדימוי לתיאור הממשי: המוני ההרוגים יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים, לציפורי הטרף שבהרים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, שתאכל את גוויותיהם. וְקָץ עָלָיו הָעַיִט, בשל ריבוי הנבלות ייזון מהן העיט במשך קיץ שלם, וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף, תיזון ממנו במשך החורף כולו.
פסוק ז:בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי, מנחה לַה' צְבָאוֹת, מעַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה, גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ. מהעמים שמורקו ביסורים, שהיו להם חוקי חיים, ושסבלו מפלות קשות. אלה יבואו אֶל מְקוֹם שֵׁם ה' צְבָאוֹת, יֵדעו שהוא הַר צִיּוֹן, ולשם יביאו מתנותיהם.
